אלוהים, ראיתי את הביטלס מופיעים, ועוד בחולון

בסופו של דבר זה עומד על אותו קסם מיסתורי מפורסם. האם משהו ממנו דבק בהם? נדמה לי שכן. אמש, בלילה שאחרי ההופעה של "אגדות ליברפול" בפסטיבל הביטלס בחולון, ניסיתי להסביר למישהו מה הקטע: תאר לך שנכנסת אליך הביתה מישהי שנראית בדיוק כמו נועה תשבי, מדברת כמו נועה תשבי, זזה כמוה, לבושה כמוה. אתה יודע שזו לא נועה תשבי האורגינאלית, אבל מה אכפת לך? תן ליהנות מהאשלייה המתוקה הזו.

וזה בדיוק הקטע של להקת "אגדות ליברפול" - האשלייה המדהימה, המתוקה והמענגת שהם מספקים לך. ארבעה שנראים כמו הביטלס, שרים כמו הביטלס, לבושים כמוהם, מדברים כמוהם, זזים כמוהם ומשתמשים בגוף ראשון - "אני", "אנחנו", כאילו הם באמת הביטלס. עם אותן מערכות לבוש שמתאימות לארבעה עידנים בהיסטוריה של הלהקה (ההתחלה בבריטניה, הפריצה לאמריקה וההופעה ב"שיי סטדיום", תקופת "סרג'נט פפר" וימי "אייבי רואד"), אותן גיטרות, קולות דומים, הרמוניות דומות, אותן תסרוקות (פיאות נוכריות נהדרות), אותם תווי פנים (כמעט). אלוהים אדירים, איפה לואיז הריסון מצאה אותם?

מה, החבר'ה האלה עברו ניתוחים פלסטיים כדי להיראות בדיוק כמו ג'ון לנון, פול מקרטני, ג'ורג' האריסון ורינגו סטאר? כלומר, מה הסיכויים למצוא בסיסט שמאלי שנראה כמו פול? מה הסיכויים למצוא מישהו שנראה כמו לנון ושר כמוהו? כשקווין, החקיין של לנון, שמארבעתם נשמע הכי דומה למקור שלו, שר אמש את "I Am The Walrus" הייתי בטוח שמדובר בפלייבק של לנון המקורי. לא יכול להיות שמישהו נשמע יותר לנון מלנון (ועוד נראה בדיוק כמוהו).

לואיז הריסון היא אחותו בת ה-81 של ג'ורג' האריסון האמיתי והמנוח, שמלווה את המופע בדברי קישור. בדרך כלל היא מספרת לקהל סיפורים על חיי הביטלס, סודות שרק מי שגדל איתם בליברפול בסוף שנות ה-50' ותחילת ה-60' מכיר. אתמול היא סיפרה איך היתה מחזיקה את ג'ורג' הקטן, שהיה צעיר ממנה ב-11 שנה, על הידיים כשהיה תינוק, אבל היתה חייבת לקצר כי ל"אגדות" היו אמש שתי הופעות אחת אחרי השנייה, בשל מכירת כרטיסים כפולה. ובצדק.

החוויה שמעניקים "אגדות ליברפול", במופע ממיטב שירי הביטלס, היא (כמעט) חלומו הרטוב של כל חובב של "ארבעת המופלאים". כל מי שאי פעם חלם לראות הופעה של הביטלס - ומי לא חלם? ומי כן עשה את זה? - יכול ליהנות מהופעה של (כמעט) הביטלס, ואפילו להרגיש שהוא נמצא באותה הופעה היסטורית ב"שיי סטדיום".

למרות זאת, הקהל המקומי היה רדום מעט בתחילת הערב, אולי מתוך נימוס לבריטים שעל הבמה, ואולי כי פיו היה פעור בתדהמה מעוצמת הדמיון שבין החיקוי למקור. כשה"אגדות" הזמינו אותם לקום ולהתקרב לבמה, הוסרו המחיצות והערב הפך למופע רוקנ'רול אמיתי, עם ההתלהבות המתבקשת.

וכל זה קרה ממש כאן, במרכז שטיינברג בחולון, במחיר כרטיס שפוי. לא צריך לטוס לחו"ל ולהשקיע אלפי שקלים וגם לא לבנות מכונת זמן. המכונה כבר קיימת, אתה נכנס אליה ונפעם, כשארבעה ביטלס משחזרים בדיוק מקסימלי את התנ"ך של הרוקנ'רול. ועל כך צריך להצדיע למפיק הפסטיבל חיים שמש ולמנהל האמנותי יואב קוטנר, שדאגו שארבעת החקניים הנפלאים האלה יעניקו לנו את ה"מג'יקל מיסטרי טור" כמו שהוא באמת צריך להיראות ולהישמע. מושלם. כלומר, כמעט מושלם.

קטעים נבחרים מהמופע

I Feel Fine


do you want to know a secret


i saw her standing there


Yesterday


a hard day's night


help


all my loving


can't buy me love


Act Naturally


In My Life


i wanna hold your hand


twist and shout


everybody's trying to be my baby


day tripper


Got To Get You Into My Life


sgt. pepper's lonely hearts club band


All You Need Is Love


I Am The Walrus


Yellow Submarine


A Day In A Life


Here Comes The Sun


Get Back


Hey Jude


לואיז הריסון מדברת אל הקהל