באיחור קל של 25 שנה, הופיע אתמול אלן פרסונס בהיכל התרבות בתל אביב, שהתמלא במגוון אנשים מכל הגילאים. כאלה שגדלו על תקופת הפרוגרסיב-רוק שלו משנות ה-70' ואלה שרקדו לצילי יצירות הפופ שלו משנות ה-80'. כאלה שלא ידעו שעם פרסונס מנגן הבסיסט הישראלי גיא ארז, שחי כבר שנים בארה"ב. "הפרויקט החי של אלן פרסונס" מציע לקהל מבחר להיטים מהקטלוג העשיר של הלהקה, כאשר הוא מדלג בקלילות בין ז'אנרים וסגנונות מוזיקאליים שונים, בהם נגע במהלך שנותיו.
להיטים ישנים ונשכחים שאתה מזהה מבלי שזכרת אותם
זה התחיל עם "mammagamma" האינסטרומנטאלי שהוא מעיין פופ-מתקדם, או פשוט מוזיקה למעליות מהירות. אחריו פרץ לבמה בקפיצות קלילות P.J. Olson, הזמר הראשי בפרויקט הנוכחי, שהמשיך את ההופעה עם שירי פופ-אמצע-הדרך כמו "Don't Answer Me", מאותם להיטים ישנים ונשכחים שאתה מזהה מבלי שזכרת אותם, שכיף לשמוע, וכל הקהל שר ביחד בפזמון.
השיא הראשון של הערב היה הביצוע המצוין ליצירה "Time". להטוטי התאורה, הנגינה המושלמת והשירה של אולסון, שהכניס הרבה רגש, יצרו רגע בלתי נשכח, שהעמיד את הקהל על רגליו במחיאות כפיים סוערות וממושכות.
מחליף גיטרה וקלידים לסירוגין
לאורך מרבית ההופעה עומד אלן פרסונס האגדי על במה מוגבהת מעל לשאר נגני הפרויקט, ומשם הוא מנהל בחינניות את ההופעה, מחליף גיטרה וקלידים לסירוגין, ושר ומדבר עם הקהל. "לא לצלם בוידיאו", הוא מבקש, "בשבוע הבא יוצא די.וי.די של ההופעה במדריד, אז באמת אין צורך שתצלמו בווידיאו". במהלך קטעי סולו ארוכים, או בקטעים האינסטרומנטאליים, יורד פרסונס מהבמה הפרטית שלו ומצטרף לשאר חברי הפרויקט במחוות לקהל.
כפי שסיפר בראיון המוקדם ביצע פרסונס שיר חדש בשם "All Our Yesterdays", קטע פופ מיינסטרימי טיפוסי לו. הבטחה שנייה שהבטיח בראיון התקיימה בביצוע מלא לכל קטע הפרוגרסיב הרך והיפה "Turn of a Friendly Card". התוצאה היתה עוד רגע שיא גדול במופע, שבסיומו קם הקהל על רגליו ובמחיאות כפיים סוערות והראה לפרסונס כמה אוהבים אותו בארץ.
השיר של מייקל ג'ורדן
בין לבין נוגנו עוד כמה בלדות טיפוסיות לפרסונס, שיכולות להסתיים בפיהוק קל, ועוד כמה שירי פופ ממיטב המסורת המפוספסת שלו. לקראת סיום הגיעו כמובן השירים שכולם חיכו להם, "הלהיטים" של פרסונס. "Sirius", שבישר ב"שיקאגו סטדיום" על עלייתו של מייקל ג'ורדן לפרקט, בישר בהיכל התרבות את בואו של הלהיט "Eye in the Sky", ממש כמו באלבום, וכן את זרימתו של הקהל לכיוון הבמה, לשירה אדירה וחיבוק גדול וקבוצתי עם פרסונס.
בהדרן הגיעה בלדת הפרידה הנצחית שלו "Old and Wise", אלא שבמקום סולו הסקסופון המרגש, הגיע סולו מצוין של גיטרה מייללת.
מוזיקה טובה עם המון נוסטלגיה כייפית
אלן פרסונס לא היה אף פעם כוכב גדול, אבל לאורך השנים הוא השכיל לייצר מוזיקה טובה עם המון נוסטלגיה כייפית, שמיתרגמת להופעה סבירה בהחלט, ואף למעלה מזה. ויום אחד, בערפל של זמן, כשישאלו אותי האם הייתי בהופעה של אלן פרסונס, אני אחייך ואומר שהייתי ונהניתי. העצב והגעגוע ישתקפו אז מעיני, זה יהיה כאשר אני אהיה זקן וחכם.
