אחד מכתבי המוזיקה שאני יותר אוהב לקרוא את מילותיהם טען אחרי הופעה כלשהי שאהב (ואני ממש לא), ש"בארבי" הוא אחד מאולמות ההופעות הטובים בעולם. אני חלקתי על דעתו וציינתי כאלה וכאלה מתחרים ראויים פי כמה. אמש, כשאלי לולאי התחיל לשיר את הקאבר ל"אבשלום", הגעתי למסקנה שאולי טעיתי.

כמעט ולא היה מקום פנוי אמש בהופעת האיחוד של "רוקפור". הבארבי היה מלא עד אפס מקום במאות אנשים שהגיעו לקבל מנת נוסטלגיה ישירות לוריד. את זה לא היה ספק שיקבלו. לגבי טיב הביצוע עוד היו תהיות. ארבעת הנגנים של הלהקה הם מהטובים והיצירתיים בארץ, אך עברו כבר שנים רבות מאז הפעם האחרונה ששיתפו פעולה עם לולאי, כמו בשנותיה הותיקות יותר של הלהקה. אבל התוצאה היתה כאילו לא עברה דקה מאז שחרשו מועדונים בארץ ובעולם, עם שירים שהפכו כאן לקלאסיקות רוק קטנות.

רוקפור בהופעה, אלי לולאי, ברוך בן יצחק (צילום: יובל אראל)
גוף יצירות מורכב ועשיר. רוקפור|צילום: יובל אראל

כבר כשפתחו עם ״מכונת הזמן״ נראה היה שזה בדיוק מה שקרה, וחזרנו אחורה לאמצע שנות התשעים. לולאי לא רק שר, אלא שיחק את המילים במעין שילוב של טום יורק ומוריסי, עם קמצוץ של אוהד פישוף. הוא הזיז את ידיו כאחוז דיבוק ושלט בבמה ביד רמה. מופלאה לא פחות היא יכולת הנגינה וההבנה המוזיקאלית של ברוק בן יצחק.

בן יצחק התחיל כנגן הבס של רוקפור, עבר לתפקיד הגיטרה הראשית, וכשלולאי עזב הוא תפס גם את המיקרופון. בין לבין הוא הפיק שלל דברים מעניינים שנעשו ברוק השוליים המקומי בשנים האחרונות, החל מאלקטרה, דרך סן פדרו, שי נובלמן, ורבים אחרים. הקריירה המוזיקלית הענפה הזו מתורגמת על הבמה לחתיכת חוויה: אלה לא רק קטעי סולו הגיטרה, שמרגישים כאילו נבראו בצלמם של ג׳וני גרינווד וג׳ורג׳ האריסון, אלא ההרגשה הכללית שכל דבר שנעשה על הבמה מובל בצורה ברורה על ידו, אם כאשר ניגן על הגיטרה, אם כשביצע את שירת הרקע, או אפילו כשעבר לנגן על הבס. האיש פשוט דפק הופעה.

רוקפור בהופעה, אלי לולאי, ברוך בן יצחק (צילום: יובל אראל)
קטעי סולו גיטרה שמרגישים כאילו נבראו בצלמם של ג׳וני גרינווד וג׳ורג׳ האריסון|צילום: יובל אראל
רוקפור בהופעה, אלי לולאי (צילום: יובל אראל)
אל תפספסו. אלי לולאי|צילום: יובל אראל

לא פחות מוצלחים היו הביצועים של הלהקה לשירים של אריק איינשטיין ושלום חנוך מהאלבום "בחזרה לשבלול". בעיקר היה זה אותו ביצוע ל"אבשלום", שבעולם טוב יותר היה חורך את גלי הרדיו שלכם ללא הפסקה כאילו היה "דרך השלום". הנגינה הייתה פשוט מושלמת והמילים והלחן עדיין מזכירים עד כמה גדול היה השילוב בין איינשטיין לחנוך. זה השילוב שבא לידי ביטוי גם ב"קח לך אישה", שלמרות כל הפשטות שלו עושה את העבודה כמו מעט שירים אחרים. את הפזמון כולם שרו בשקט. כולם. כי זה באמת שיר נפלא. למרות אופיו המיושן, אולי בגלל שהקונספט הזה של "בנה לה בית" רחוק כל כך מרבים מאיתנו שלא יזכו בהרגשה הזו בחייהם. בשביל זה קיימת אמנות ואומנות, בשביל לגשר על הפער בין הרצוי למצוי ולחבר אותו לכל כך הרבה יותר.

זו לא הייתה הופעה מדהימה. "בארבי" כבר אירח טובות ממנה, אבל זו כן הייתה הופעה מעולה שבוצעה כהלכה על ידי חבורת מוזיקאים, שבשנים האחרונות גיוונו את פעילותם וניגנו גם עבור אחרים. כמה כיף היה לשמוע שירים חדשים, שמעידים על חזרה ליצירה משותפת של החבורה הזו. בעבר הם ידעו ליצור שירי פופ-רוק מתקתקים-מרירים כ"הכעס", לצד גוף יצירות מורכב ועשיר, שלא תמיד חיפש את הדרך הקלה. בהופעות הבאות של "רוקפור" בטוח שהם ימצאו את הדרך הנכונה להמשיך ולשכלל את החווייה. אל תפספסו.

רשימת השירים בהופעה: מכונת הזמן, האיש שראה הכל, Oranges, חלקיקי אבק, כל כיוון, סוף הדרך, Nationwide, Flowers, שוב לא שקט, אבשלום, קח לך אישה, נמר של נייר, קטיפה שחורה, Goverment, Seatbelts, חור בלבנה, Wild Animals, הכעס.

צפו בקטעים מהמופע:

חלקיקי אבק

צילום: באדיבות יובל אראל

Flowers

צילום: באדיבות יובל אראל

Crush on subtitles

צילום: באדיבות יובל אראל

Wild Animals

צילום: באדיבות יובל אראל

הכעס

צילום: באדיבות יובל אראל