כל מי שאי פעם היה בהופעה של ברוס ספרינגסטין וה"אי סטריט בנד" מכיר את התחושה הזאת. על הכרטיס יש את השם של ברוס, על הפוסטר של ההופעה יש את התמונה של הבוס, והוא גם כתב את כל השירים - אבל ההופעה עצמה היא של ה"אי סטריט בנד", וברוס הוא בסך הכל סולן הלהקה. עניין של מיתוג ולא יותר. כך נראתה אתמול ההופעה של שלומי שבן עם להקת "הקולקטיב" אמש בפתיחת פסטיבל ישראל בירושלים. שמו של שלומי שבן אמנם היה רשום על הכרטיס, והשירים גם היו שלו , אבל כל מי שהקשיב יכול היה להבחין שזו הייתה הופעה של להקה גדולה, ששלומי שבן הוא במקרה הסולן שלה.
ההקדמה הזו לא באה חלילה כדי להקטין את שבן. להפך. קל להפריז בסופרלטיבים כשבאים לתאר את גודל כישרונו, וסביר להניח שאם אתם קוראים את השורות האלה, אתם כבר יודעים את זה. מדובר בשילוב נדיר במחוזותינו של כותב מבריק, מלחין מחונן ופרפורמר מוכשר. אבל, בדיוק כפי שהוא מעיד על עצמו בשיר "עמוק" - הוא חוטא ביומרנות לעתים קרובות.
קשה כבר לספור את כל שיתופי הפעולה הבימתיים שלו. הוא עשה עשרות הופעות משותפות עם ערן צור, רמי פורטיס, רונה קינן, קרן אן, מארינה מקסימיליאן-קרני, נינט טייב ואבישי כהן ועוד. בדרך הוא גם עשה שינוי קיצוני ואוונגרדי במקצת עם רע מוכיח בסיבוב ההופעות של האלבום "עיר", ובסוף מצא את עצמו חוזר שוב להופעות נקיות עם הפסנתר, שהפכו לסיבוב הגרנדיוזי של "מגדל הפזמון". השיא הגיע כמובן עם הופעה מדוברת ומבוקשת עם הפילהרמונית הישראלית. שכחנו משהו? כן, לרענן קצת את הרפרטואר.
זיגי סטארדאסט תל אביבי
המעריצים של שבן חיכו שבע שנים מהאלבום הראשון והמבריק ועד לצאת "עיר" ב-2007. כשהאלבום יצא לבסוף, השיר "אינטואיציה" שכבש את הרדיו כבר היה שחוק אצל אותם מעריצים. מאז ועד היום לא הוציא שבן אף אלבום חדש עם שירים מקוריים, והחשש היא שההיסטוריה תחזור על עצמה. כבר קרוב לחמש שנים שהוא מבצע בהופעות את השיר "שיר ערש חדיש", כאשר גם השיר "זוגות זוגות" כבר הפך לחלק קבוע ברפרטואר. ועדיין, שבן נשאר נאמן ל"דניאלה", "אריק" ושאר הקלאסיקות ובמקום להחליף את השירים, מחליף פרסונות על הבמה כאילו היה זיגי סטארדאסט תל אביבי.
ובכל זאת, ואולי בגלל זאת, ההופעה של שלומי שבן אמש עם "הקולקטיב", שאירחה גם את נינט טייב ואסף אבידן, הייתה אחת המעניינות של הפסנתרן-כוכב מזה שנים. עם עיבודים רעננים לקלאסיקות, באדיבות המוזיקאי אסף תלמודי, שגם התארח על הפסנתר בחלק מההופעה, ביצועים לשירים חדשים מאלבום המחווה לחנוך לוין - וגם חומרים טריים מהאלבום שבדרך.
אחרי שנים של הופעה עם פסנתר, הלהקה שהקיפה את שבן הוציאה ממנו אנרגיות חדשות ועטפה אותו בעושר מוזיקלי יוצא דופן. ממש לא דבר של מה בכך כשמדובר באמן עם יכולת סוליסטית גבוהה כמוהו. במהלך ההופעה שבן לא התאפק, והודה שהוא מעולם לא חווה קשר מוזיקלי שכזה, כפי שיש לו כעת עם "הקולקטיב", והבטיח שהוא יעבוד איתם על האלבום שבדרך, אותו הוא צפוי להקליט בקיץ הקרוב. אם לשפוט לפי ההופעה אמש - לו יהי.
מהצד הטכני של הדברים, ההופעה הייתה בעייתית. ההאנגר החדש במתחם הרכבת בירושלים, שאמור להיות, לפי הודעת המארגנים לפני ההופעה, "מקום לאירועים מהסוג המקסים", לא ממש מתאים עדיין להופעות מוזיקה המוניות. מילא הסבל של יושבי 11 השורות הראשונות, שנבנו ללא שיפוע, מילא המזגן הרועש שנתן תחרות בווליום למוזיקה עצמה - אבל לא ייתכן שחלקים מהבמה יהיו מוסתרים לחלק גדול מהקהל. בצד השמאלי של הבמה מוקמה מעלית, דרכה עלו חלק מהמשתתפים לבמה, אלא שממקום מושבנו (שהיה דווקא טוב) פשוט לא יכולנו לראות אותם. כך למשל, הפסדנו צפייה בחלק נרחב מהביצועים של נינט טייב ואסף אבידן (על אף ששמענו). נו, מילא.
נינט טייב הצטרפה כסולנית בשיר החדש "מלכה לב שבור" וכבשה את הקהל עם ביצוע חד כמו שהיא יודעת לתת. יכול להיות שהדרך ללבו של חלק מהקהל עברה קיצור דרך בזכות השמלה השחורה והחושפנית, בשילוב עם האטיטיוד הבימתי הסקסי להחריד. "לא ידעתי שהיה לי חלום שמישהי תבצע קאבר לשיר שלי, לפני שאני אבצע אותו בעצמי", אמר שבן, והוסיף: "אבל תמיד חלמתי שנינט תעשה לי קולות".
אסף אבידן, שד מוכשר שכמותו, לא הגיע בשיאו להופעה, וחבל, כי הוא אחד שבאמת ראוי לפרגון. הביצוע שלו לפנינה הקלאסית "שרמוטה פוריטנית" היה מאולץ מדי, עם דרמטיזציה מוגזמת וחסרת הומור. מומלץ לו לחפש ביו-טיוב את הביצוע של קרן אן לאותו השיר, ולראות איך אפשר לעשות אותו גם מרגש, בלי לפגוע ברוחו.
היום יופיעו "הקולקטיב" בראשות שלומי שבן שוב עם נינט טייב, והפעם עם ברי סחרוף במקום אסף אבידן. ההימורים מחוץ להאנגר היו לא רק על איזה שירים יבצע סחרוף עם שבן, אלא גם האם יש איזשהו סיכוי בעולם שסחרוף יסכים להיכנס לבמה דרך מעלית גימיקית סטייל מייקל ג'קסון. ההימור שלנו: אל תבנו על זה.
רשימת השירים במופע: הקולקטיב: INTRO (מיסטר לונלי), החיים שלי יפים, עמוק, כולם אומרים, האזרח האחד, אסף אבידן: שרמוטה פוריטנית, New Age Women #14 & 35, אני שוקעת... תפוס אותי, חשבתי שאצלך (חנוך לוין), זו שעה נפלאה (חנוך לוין), דיוטי פרי (שיר חדש), שגר פגר (הבילויים), הפוליטיקאי (שיר חדש), נינט טייב: מלכה לב שבור (שיר חדש), איקאה (שיר חדש. קולות: נינט), מותק את אצלי בראש, דניאלה, נינט טייב: הקסם נגמר (שיר חדש), אסף אבידן: הנה בא הסוף (שיר חדש).
הדרן ראשון: הקולקטיב: אריק, לילה אחרון בלונדון (שיר חדש), עברנו לצפון. הדרן שני: מגדל הפזמון (קולות: נינט).
