ריף כהן מהממת. היא סטארית. יש לה מה שקוראים בתוכנית מסוימת "אקס פקטור", אבל לצערי ריף כהן עוד לא כבשה את העולם. לא את ישראל וגם לא את צרפת. ואני לא יודע אם ואיך זה בכלל יקרה. יש סיכוי שהיא תישאר בשוליים של העולם, ולא תקבל הערכה של יוצרת מרכזית. בעיקר כי היא קצת חמקמקה וקשה לתייג אותה. ולכן חשוב לי להגיד לפני שנכנסים לפרטים, שהעולם ממש מפספס. זאת ריף כהן שהייתה צריכה להיות על כל השערים, מול קהל בשוני או בקיסריה. והעובדה שזה עוד לא קרה היא טעות של הטבע.

האלבום הראשון של ריף כהן "À Paris" היה משב רוח רענן וסקסי, לא צפוי. הוא היה ערבוב של סגנונות שפופולאריים בצרפת, עם טאץ' ישראלי. שיר הנושא היה להיט שאני קיוויתי שיהיה ענק בצרפת ולצערי זה לא קרה. היה גם חשש בדיסק ההוא שפרץ הנעורים הזה הוא חד פעמי, ובסיבוב שני הוא ישמע מתיש. החדשות הטובות הן ש- "A La Menthe" הוא צעד צעד יפה קדימה. לא קפיצה, צעד. אבל מוצלח.

עוד ב-mako מוזיקה:

ריף כהן יודעת מי היא, והניסיונות שלה לחקור מוזיקה מגרבית ולערבב אותה עם רוק ו-Pאנק, מזכירה קצת את גל הניינטיז של לה נגרס וורט ומאנו נגרה, שהיתה להקתו המקורית של מאנו צ'או. מאז היו לז'אנר הזה לא מעט סבובים בצרפת. בסגנון הספציפי הזה יש כאן את "Marrakech", שיר שיכול להיות להיט בכל מקום. אם הוא לא יצליח לעניין את הצרפתים, כהן תצטרך לפצח כמה דברים ולהבין מה עובד ומה לא ולמה. המומחיות שלי בשוק הצרפתי, אינה מגיע עד לפיצוח כזה. אבל בהקשר הישראלי ריף כהן היא הרוח הכי נעימה. היא נשמעת מכאן, האסוציאציות שלה נשמעות מוכרות לאוזן הישראלית, אבל בכל זאת היא גם משם.

"A La Menthe" הוא אלבום קצר. בקושי חצי שעה. ואולי זאת חולשתו היחידה. יש בו שיר מקסימום שניים, בכל סגנון שכהן מנסה לחקור. הוא נגמר מהר ומשקלו הסגולי, בסופו של דבר, הוא לא עצום. כך למשל יש שני שירים בעברית. "Kav Kaf" שהוא אלקטרוני מהורהר מודרני ברוח הפרויקטים של עופר מאירי, שיר מדליק. ואילו "Taazov" (השמות במקור באותיות לועזיות) הוא שעטנז של רוק אלטרנטיבי ישראלי שמערבב שלמה גרוניך מוקדם עם כנסית השכל, הוא שיר מעט מעיק, והחלש בדיסק. בכל מקרה חבל שאין כאן עוד משהו בעברית כמו "רוצה פרחים" מהאלבום הקודם.

השירים בצרפתית, מוצלחים מאוד, כל אחד בסגנונו. "Nous Deux" הוא דואט אלקטרוני מפתיע עם אוהד נהרין. ההגשה שלו מפתיעה לטובה. ועדין זמר שבאמת יודע לשיר היה יכול להקפיץ את השיר הזה גבוה יותר. "Helas" הפותח הוא זיכוך מצוין של הצרפתיות המגרבית ישראלית של כהן. והשימוש שלה בקלידים שהם מעט סבנטיז, מעט ילדותיים, ומזכירים קצת סאונד של קסטות מהתחנה המרכזית, די נהדרים. השיר הזה היה צריך להיות להיט הרבה יותר גדול ברדיו הישראלי. אז האלבום הזה אולי קצר, אבל ממש כיפי. יאללה כבר צריך שיקרה איתה משהו יותר גרנדיוזי.