בסוף ההופעה, אחרי שסיימה ביצוע מרגש במיוחד ל-"I Will Always Love You" עמד הקהל בהיכל התרבות, והריע ממושכות לבלינדה דוידס. זה לא קל לצאת בחיים מ"מופע הצדעה", אבל דוידס, דרום אפריקאית שדומה מאוד פיזית ליוסטון, ובעלת קול די נדיר, הצליחה לעקוף את רוב המכשולים ולשלוח את הקהל הביתה עם תחושה נעימה, ועקצוץ קל בלב.
אבל זה לקח זמן. כנראה משהו שמגיע בילד אין עם הסוג הזה של מופעים. דוידס היא אישה יפה מאוד, וזמרת טובה. היא מלווה בלהקה סולידית, שתי זמרות ליווי מקצועיות מאוד וארבעה רקדנים. בתחילת הערב עם "I'm Every Woman" היא הייתה עדיין מהוססת, וגם לקהל לקח זמן להפשיר. למעשה כל החצי הראשן של המופע נע בעדינות על הגבול הדק בין מופע בסגנון לאס וגאס למופע במלון מעט יותר נידח. רק לקראת "How Will I Know" העסק התחיל להתחמם. אבל בסופו של דבר מופע ההצדעה לוויטני יוסטון מצליח להתגבר על מגבלות הז'אנר ולהיות בידור מוצלח עם טאץ' נוסטלגי. ברגעי השיא מצליחה דוידס, לשכנע שהיא טובה כמעט כמו המקור. 
דוידס החליפה תלבושות, בכל פעם לתלבושת איקונית אחרת של יוסטון, ופטפטה עם הקהל בחביבות, אבל כל העסק הוא קצת מתעתע. האם היא מנסה להיות ממש יוסטון עצמה? שזה הרי בלתי אפשרי. מצד אחד הקול שלה חזק ומרשים, והיא שרה מדויק מאוד, ובאופן שמזכיר כמעט אחד לאחד את המקור. מצד שני, אין לה את ה"אקס פקטור" החמקמק שהיה ליוסטון. וזה מעט מבלבל.
יכול גם להיות שזה בגלל שזאת היתה הופעה ראשונה בישראל, כי בחלק השני פתאום הכל "נפל למקום". ב"I Have Nothing" הקהל כולו כבר עמד על רגליו, ומאותו רגע זאת הפכה למסיבת אייטיז-ניינטיז שמחה עם להיטים אהובים של האחת והיחידה. דוידס שרה לאורך הערב את רוב להיטיה הגדולים של יוסטון, שסופה הטרגי מעיב עד היום על האגדה שהיתה בחייה.
בסרט התיעודי שיצא השנה "Whitney: Can I Be Me" הוצגה דמותה המורכבת של יוסטון, שגדלה בשכונת מצוקה, עם אחים נרקומנים, והתמודדה עם סמים כל חייה. אלא שהסודות האלה התגלו רק בדיעבד. בשנות השמונים והתשעים היא היתה נסיכה בסגנון דיסני, מושלמת, נהדרת, ששרה שירים שכולם אהבו. ולכן כעת, לאחר הסוף הטרגי שלה (ובהמשך גם של בתה היחידה), קשה עוד יותר לשחזר את סיפור חייה, באופן הזה. לקהל שבא להתרפק על הנוסטלגיה, אין באמת רצון להתמודד עם שדים. זה קהל שרוצה לקבל את הלהיטים האהובים, באופן שקרוב ביותר למקור. ודוידס נותנת לו את זה באופן מוצלח. 
המופע יעלה עד 4 באפריל בהיכל התרבות בתל אביב וב-6 באפריל במרכז הקונגרסים בחיפה.