באופן שהפך כבר למסורתי, קניה ווסט ערך בלילה שבין חמישי לשישי את מסיבת ההשמעה השלישית לאלבום העשירי שלו, דונדה. כמו בשני האירועים הקודמים שהתרחשו באיצטדיון מרצדס בנץ באטלנטה, האירוע עבר בשידור חי באפל מיוזיק למיליוני צופים ברחבי העולם, רק שהפעם קניה לקח את זה למגרש הביתי שלו, ליטרלי, בשיקגו עיר הולדתו.

כאמור, לאחר שהסתובב בחליפה אדומה על במה ריקה ושבוע לאחר מכן "ריחף לשמיים" אל אמו המנוחה, עשרות אלפי המעריצים שהגיעו לאצטדיון הפוטבול Soldier Field, לא יכלו לחכות עד שיגלו לראות מה הפעם המוזיקאי ומעצב האופנה מתכנן. אם לשפוט לפי התגובות ברשתות החברתיות הוא לחלוטין עמד בציפיות, לפחות ברמת השואו.

לטובת האירוע קניה שחזר את הבית בו גדל בשיקגו ובזמן שהגרסה העדכנית של האלבום (שזכתה בינתיים לכינוי Donda LP3 בקרב המעריצים ומבקרי המוזיקה) התנגנה ברמקולים, הוא "אירח" במרפסת של הבית חלק מהאמנים שהשתתפו באלבום כמו טראוויס סקוט ודון טוליבר או את הספורטאית שקארי ריצ'רדסון שהושעתה מטוקיו 2020 בגלל עקבות מריחואנה בדם שלה (קניה אימץ אותה לחיקו בשביל לטזר את אחד מהשירים באלבום בפרסומת של האוזניות ביטס). שני אנשים נוספים שהתארחו באירוע, על מנת להעביר ביקורת על תרבות ה-Cancel בארה"ב, היו דה בייבי ומרילין מנסון.

דה בייבי הסתבך לאחרונה בעקבות אמירה שנתפסה כהומופובית, חווה סדרת ביטולי הופעות וגינוי רחב ברשתות החברתיות כולל מאמנים ששיתפו איתו פעולה כמו דואה ליפה. מנסון לעומתו, נמצא בשיאה של חקירה פדרלית על האשמות קשות של עבירות מין שכוללות למעלה מ-10 קורבנות שטוענות שכוכב המאטל-רוק התעלל בהן מינית ונפשית. הבחירה של המוזיקאי בשני האנשים שלאחרונה עמדו כאמור במרכזן של סערות ציבוריות (ומשפטיות) עוררה את זעמם של רבים בארה"ב, אם חלקם עוד הבינו את הנקודה שניסה להעביר עם דה בייבי, במקרה של מנסון זה היה כבר יותר מדי.

ברמה המוזיקלית קניה שוב נתן לקהל הרחב להציץ לתוך התהליך היצירתי של "דונדה", לטובה ולרעה. היה מפתיע לגלות שהגרסה השלישית כוללת שיר בשם "Believe What I Say" שמסמפל את לורן היל, קטע שכבר נחשף לפני כשנה בטוויטר. לאכזבת המעריצים, וגם לאכזבתנו, קניה הוציא את ג׳יי זי מהשיר "Jail" והכניס במקומו את דה בייבי. בנוסף, אם הגרסה שנוגנה אתמול היא באמת הסופית, אז נכון לעכשיו קיד קאדי, שנכנס בהפתעה לפני כשבועיים, לא ייקח חלק בדונדה.

בדומה לשבוע שעבר, שיא האירוע הביזאר למדי הגיע בסיומו והוכיח שוב את הדבר הכי חשוב שכדאי לדעת על קניה ווסט: גם אם נחשוב שכבר ראינו אותו עושה *הכל* והוא לא יכול להפתיע אותנו, בדיוק ברגעים האלה, עושה ההפך ושוב מפתיע אותנו. בזמן ש-"Come to Life" שיר חדש שמדבר על ההתמודדות שלו עם הדיכאון, הרצון להשאיר את חותמו על העולם והפחד שימות לבד, קניה ישב בחדר שעולה באש עד שלבסוף הלהבות הגיעו אליו כשהוא לובש חליפת הגנה.

רגע לפני שהבית שגדל בו נשרף והולך לעזאזל, קניה יוצא החוצה, יורד על הברכיים ומחכה "שיצילו" אותו. בדיוק בנקודה הזו (ובזמן שהצוות שלו באמת מכבה את האש שבוערת עליו) - חושך מוחלט: הקלידים עם הסאונד הכנסייתי של השיר "No Child Left Behind" מתנגנים ודמות בשמלת כלה מופיעה ומשוטטת בין הרקדנים. זה לוקח כמה רגעים אבל בסוף נופל האסימון: בת זוגו לשעבר הטרייה, קים קרדשיאן ווסט בכבודה ובעצמה בשמלת כלה של בלנסיאגה.


אחרי שקים צעדה במה שמרגיש כמו כניסה לחופה, קניה צץ משום מקום והשניים עומדים אחד מול השנייה, המסכה שלו יורדת ופרצופו נחשף לראשונה מזה חמישה חודשים בערך. בזמן שהשיר מסיים להתנגן הם מחייכים אחד לשניה (עצמות הלחיים של קים בולטות אפילו דרך ההינומה). שוב חושך, האירוע נגמר, הבית של דונדה נשרף וביחד איתו הלב שלנו. המעריצים שואגים בזמן שהם מעכלים את מה שראו. אם "המנהל של האינטרנט" היה דבר אמיתי, אז ברגעים אלה ממש הוא היה לוחץ על הכפתור האדום שמורה על פתיחת מחסני החירום ולהתכונן לכמות חסרת תקדים של תמונות, סרטונים וכל דבר שיוכל לעבור ברוחב הפס.

כשהשיר "Lord I Need You", נחשף באירוע הקודם, היינו בטוחים שהוא התכוון בשורה "הגעת לכאן והוכחת שאת עדיין מאוהבת בי", לכך שקים נכחה בשתי המסיבות בקהל עם לוק תואם לשלו, אבל מתברר שזו הייתה אמת לשעתה כי עכשיו השורה קיבלה משמעות חדשה לגמרי. לכל מי ששואל אם זה אומר שהם חזרו, הם לא צריכים לחזור כי הם קים וקניה, והם תמיד יהיו קים וקניה.

לא תמצאו כאן יומרות לנסות להבין מה עובר לקניה ווסט בראש, כי אף אחד לא יכול, אבל אם בכל זאת אנחנו יכולים להציע את הפרשנות שלנו למסיבה השלישית, ולמעשה לכל הרולאאוט (קמפיין לקראת אלבום, בשפת תעשיית המוזיקה) הזה, יש מסקנה אחת מתבקשת: אחרי יותר מעשור, קניה החליט שהגיע הזמן להיפרד באמת מאמו והוא יכול לעשות את זה בדרך היחידה שהוא יודע, להיות הילד המיוחד של אמא שלו. בדיוק בגלל זה קניה "שורף" את עצמו ואת הבית שגדל בו, רגע לפני שקים מגיעה ומצילה אותו בשמלת כלה. הכי קלישאה שחוקה, אבל קלישאות הפכו להיות שחוקות בגלל שהן מתבססות על המציאות.

אם לחזור למוזיקה - אחרי ש"דונדה 1" הייתה גרסת אלבום שהרגישו כמו סקיצות ללא תופים, "דונדה 2" נשמעה כבר הרבה יותר קרובה לסיום ומהודקת, אבל חייבים להודות ש"דונדה 3" נשמעת קצת פחות מלהיבה. וזה לא שדה בייבי לא מרשים בוורס שלו, אבל אי אפשר להשוות את זה לג׳יי זי ששר "זו אולי החזרה של ה"throne", כשהוא מתכוון לאלבום המיתולוגי שלו ושל קניה. כנראה לא סתם דחף שם את המילה *אולי*.

למרות שקניה חשף אותנו לתהליך היצירתי שלו (לכאורה) אין שום דרך לדעת מה באמת יהיה כלול בגרסה הרשמית. אגב, נכון לעכשיו ה-5 בספטמבר זה התאריך המעודכן ליציאה, אבל כמו שאומרים, בלי נדר. למרות שמי בכלל קבע שהגרסה שבסטרימינג היא הגרסה הרשמית? אולי זה המסר שקניה מנסה להעביר? נחכה ונראה כשדונדה ייצא, בינתיים זו הייתה חתיכת נסיעה ולא נראה שהיא עומדת להיגמר בקרוב.