בחודש שעבר סיפרנו לכם כאן על מחאת "!Unmute Us" שכבשה את הולנד ועוררה הדים רבים בכל רחבי אירופה. במסגרת המחאה ההולנדית הפגינו עשרות אלפי בליינים, דיג'ייז ומפיקים מקומיים נגד ההחלטה להאריך את הגבלות הקורונה במדינה, אותן הגבלות שאפשרו לקיים מסיבות ופסטיבלים ל-750 איש ובחללים פתוחים בלבד.
כ-70 אלף בליינים הגיעו להפגנות הענק שהתרחשו בכל רחבי הולנד – אך את הממשלה המקומית זה לא ממש ריגש והם בחרו להתעלם מהקול שעלה מן הרחובות - לפחות עד ליום שבת האחרון. בסוף השבוע שעבר אנשי "!Unmute US" ארגנו מחאה נוספת, כשהפעם יצאו לרחובות לא פחות מ-150 אלף איש, 80 אלף מהם רק באמסטרדם. הפגנות הענק זכו לסיקור תקשורתי נרחב, והלחץ הציבורי שבא אחריו הביא לבסוף לכך שבדיוני הקורונה שקיימו השבוע אנשי הממשל ההולנדי עלה סוף סוף גם נושא הפסטיבלים.
So 150 000 people march in Amsterdam along with 10 Dutch cities saying Unmute Us
Hearing about it on the “news”?
Nah
We stand with you #together #NoVaccinePassports #TogetherDeclaration https://t.co/eRIqkK6CDG pic.twitter.com/157KRkFXiO
במסיבת עיתונאים מיוחדת שהתקיימה ביום שלישי האחרון הכריז ראש ממשלת הולנד, מארק רוט, על שורה של הקלות – ביניהן גם הקלות משמעותיות להופעות, מועדונים ופסטיבלים. במסגרת ההקלות, שייכנסו לתוקף ב-25 בספטמבר, פסטיבלים יוכלו להתקיים במקומות סגורים ופתוחים עם 75% מתפוסת המקום למחוסנים, מחלימים ולכל מי שיציג בדיקה שלילית. בשורה של ממש עבור אנשי המחאה? בערך.
המועדונים גם הם יוכלו להיפתח מחדש, אך יורשו להישאר פתוחים עד חצות בלבד, וגם כאן יש מי שממש לא מרוצה מההחלטה. פסטיבל ה-AMF לדוגמה, האירוע הגדול והמרכזי בשבוע הדאנס של אמסטרדם, נדחה לשנה הבאה בשל ההגבלות שלא מאפשרות לפסטיבלים להתקיים אחרי חצות ורק עם 75% מקיבולת המקום. "מדוע הקזינו פתוח עד 03:00 והמועדונים צריכים להיסגר בחצות?", צייץ (ובצדק) בליין הולנדי שלא ממש אהב את ההחלטה.
In Amsterdam (& the rest of the Netherlands), they're protesting for the govt to ease up corona restrictions against nightlife & festivals. The #unmuteus rallies were happening in major cities the past week.
Buti pa sa kanila, di na bakuna ang problema nila. Na-aksyunan na kasi. pic.twitter.com/Wg46v7xtF4
גם מארגני "!Unmute US" בעצמם לא ממש שלמים עם רוב ההחלטות שהתקבלו, ובפוסט שעלה בעמוד האינסטגרם של המחאה נכתב: "150 אלף מפגינים ב-10 ערים דרשו דבר אחד – פתיחה מלאה של תחום האירועים. נראה שההממשלה עשתה צעד ראשון, אבל עם סיום עונת פסטיבלי החוץ, הקרב רחוק מלהסתיים. אנחנו לא יכולים לפתוח עם 75% תפוסה ולהישאר פתוחים רק עד חצות. זה צריך להיות ברור לקבינט שזה לא מה שדרשנו כשיצאנו לרחובות בסוף השבוע. הם מקשים בכוונה על המגזר שלנו עם הנחיות שיהיה קשה לעמוד בהן. אנחנו שוב אנחנו מושתקים קשות. גם הפעם לא נעצור".
ובינתיים, כאן אצלנו בישראל, חשפה רגע לפני יום כיפור ראש מטה בריאות הציבור במשרד הבריאות, אילנה גנס, כי בפאנג'ויה, או בשם שניתן לה על ידי התקשורת וד"ר שרון אלרעי פרייס: "מסיבת ההדבקה המונית", נדבקו 23 אנשים בלבד!. אז איפה התחלואה הגבוהה שהבטיחו כולם? איפה הדרמה בעקבות המסיבות ההמוניות? איפה עשרות הצעירים המאושפזים?
התירוץ של משרד הבריאות לנתונים הנמוכים הוא שלא נעשו יותר מדי בדיקות אפידמיולוגיות (ספוילר - גם במקומות אחרים לא) – אבל מי שהסתכל על הצעדים שהפסטיבל עשה יגלה שזה קרה מסיבה אחת פשוטה: מארגני הפאנג'ויה עשו את כל מה שצריך כדי לשמור על הבריאות של הבליינים שלהם עם כניסה למחוסנים בלבד ובדיקות מהירות בחינם.
כרגע, בעקבות התחלואה הגבוהה יחסית בישראל, לא ניתן לקיים אירועים עם מעל ל-5,000 איש בחוץ ו-1,000 בחלל סגור באירועים ללא מקומות ישיבה מסומנים, או במילים אחרות: כמעט הכל מותר בישראל – חוץ מלרקוד, וממש כמו בהולנד גם כאן עושים הכל כדי להקשות על תחום חיי הלילה.
התחלואה הנמוכה בפאנג'ויה אמורה להעלות לדיון שאלה אחת פשוטה: למה בעצם? מפיקי המסיבות והפסטיבלים היו צריכים להבין כבר ממזמן שמבחינת המדינה הם בתחתית שרשרת המזון, ושאם הם לא יקומו וידרשו יחס שווה כמו סקטורים אחרים – הם פשוט לא יקבלו אותו. ההיגיון הבריא והחופש לרקוד הצליחו להזיז סדרי עולם בהולנד כי לאנשים שהיו מתוסכלים מהמצב היה את האומץ לצאת לרחוב ולדרוש את מה שמגיע להם, וכולי תקווה שיש כאלה גם בעולם ההפקות וחיי הלילה בישראל. הגיע הזמן שתצאו לרחובות, ויותר מכל חשוב שתדעו: יש המון בליינים שתומכים במאבק הצודק שלכם ויצטרפו אליו גם באור יום ואיפה שלא תצעדו.