חדשות עצובות: הבוטלג, אחד מהמועדונים האהובים והמוערכים בתל אביב, ייסגר סופית בסוף השנה. המקום, שנפתח בשנת 2012 ונחשב לאחד מהמקומות החשובים בהם פרצה סצנת הטכנו המקומית, יקיים במהלך החודש הקרוב מספר אירועים שיגיעו לשיאם במסיבת "הריקוד האחרון", שתתקיים בערב השנה החדשה (31.12).
לרגל הפרידה מהקלאב האהוב, פנינו לכמה מאנשי חיי הלילה הבולטים בעיר שבילו, פרצו והתעצבו במרתף האפל והקסום כדי לשתף אותנו בזיכרון אחד מהמקום שהיה עבורם לבית.
כשאגדה חיה באמת הופיעה במועדון (איל חיות, מבעלי הבוטלג)
"למצוא רגע אחד מתוך שנים כל כך עמוסות במסיבות, הופעות, צילומי קליפים, הפקות אופנה אירועי התרמה מרגשים, רייבים שנמשכו לתוך הצהריים המאוחרות ועוד - זה ממש ממש קשה, אבל אם חייבים לבחור אחד, אז דווקא הופעה אחת ריגשה אותי יותר מכולן. זה היה ביום ראשון בערב - בלוז אנד בוז - הופעה של יצחק קלפטר האגדי שאוריה הבן שלו היה הרזידנט שלנו באותה תקופה. לראות את ה'דינוזאור' הזה שר את השירים שכולנו גדלנו עליהם על הבמה הצנועה שלנו היה רגע בלתי נשכח עבורי ואני מוקיר תודה על כך שזכיתי".
"המקום שביליתי בו, המקום שצמחתי בו" (ארז סיקלאי, איש עסקים ודיג'יי)
"את הבוטלג הכרתי קודם כל בתור בליין ורק לאחר מכאן כדיג'יי. אני הולך כמעט עשור אחורה בציר הזמן כדי להיזכר בערבים שהייתי מגיע עם חברים בלי להכיר את הבעלים המפיקים או היחצנים, ומשהו במתקן הזה תמיד שידר אותנטיות תל אביבית מחתרתית - אבל מצד שני הכי אין יור פייס בלי בושה. המעבר בין החללים, הירידה המסולסלת למרתף והצוות החייכן ליוו את הבוטלג מאז ומתמיד. אני זוכר שבתקלוט הראשון שלי שם, בליין הטראנס של 'BWB' הברכיים שלי נקשו מרוב התרגשות. זה היה אחד התקלוטים שסללו את דרכי לבמות הגדולות של סצנת הטראנס. לבוטלג תמיד תהיה פינה חמה בליבי, וכמובן לאייל השריף הראשי שהלב שלו נמצא בין הקירות שם".
אהבה ממבט ראשון (אלעד ג'יבלי, יחצ"ן)
"אומרים שבמבט ראשון מבינים ישר אם זה זה או לא. לא הכרתי אותם לפני ודפקתי להם על דלת בית המקדש בתקווה שמישהו בבית. שמעתי עליהם אגדות אבל לא הבנתי כמה אתאהב. התיישבנו לסודה ואקסל ועוד לפני שסאונד פתיחת הפחית הפציע הבנתי - זה קרה, הרגשתי בבית. אייל ואיליה פתחו בפניי ובפניכם חברים ומשפחה יקרים את הבית הכי חם שיש, בחורף, בקיץ, בסתיו, ובאביב, ובכל שעה הם היו שם בשבילנו. הבוטלג הוא לא רק מועדון; הוא פרי מחשבה וילד של האנשים המדהימים האלו, ילד בן 10 שעבר קילומטרז של בליין בן 81 ואביב אין לי ספק שבזכותך העתיד יספק לנו הרפתקאות נוספות נפלאות ופרק חדש ומסעיר. ליאורי, איתיוש טלטול ועוד בני משפחה רבים שהדף לא יוכל להכיל. זה הזמן לומר לכם תודה, אין לי ספק שזה לא מספיק אבל נתחיל בזה ובעוד ארבעה שבועות של שיכרון חושים שרק אנחנו יודעים לייצר. אוהב אתכם משפחה יקרה שלי. משפחת הבוטלג"
המרתף הכי קסום בעיר (צח זמרוני, מבעלי הליין 1984 - מסיבת כיתה ד')
"יום שישי טיפוסי בבוטלג בשנת 2015, השעה בערך 04:00, קהל מגוון, אנשים מכל המינים והצבעים. מוזיקת טכנו מכשפת. דרינק אחד יותר מידי ו...הופ, התרסקתי על הרצפה ופתחתי את הראש. דיממתי על הרחבה. הסתכלתי מסביב, והייתי מאושר. המוזיקה נשמעה מדהים, האנשים נראו לי חמודים - הייתי בעננים. אייל, הבעלים, הציע לי בדאגה לחבוש את הפצע, ובתוך כל הטשטוש, הבלגן והשפעת החומרים משני התודעה - ידעתי שיש מקום אחד שהוא בית, שהצוות בו הוא כמו משפחה, ושבין קירותיו, בתוך צליליו, מתחת לפנסי התאורה, בין אם אתה בבר, ברחבה או זרוק על הספה - זה מקום כזה בו אתה יכול להיות פשוט אתה עצמך".
המקום בו הכל התחיל (עידו מורלי, דיג'יי ורזידנט במקום)
"את קריירת התקלוט שלי התחלתי בבוטלג עם תקלוט בכורה במסיבה נוצצת עם פצ'אנגה בויז ביום הולדת של הבעלים דאז אלון וולמוט. הפכתי די מהר לרזידנט המקום עם תקלוטים קבועים בחלל של הבוטלג שהוא למעשה הבית עבורי. המקום מאפיין אותי ולגמרי מסמל את הסאונד שלי בתקלוט, היו לי רגעים בלתי נשכחים במועדון בו הכרתי את האנשים שהם עד היום חברים הטובים שלי. הבוטלג פתח אותי וביגר אותי ובעצם הפך אותי למי שאני היום. לנגן במסיבת הסגירה זה יותר מעוד תקלוט עבורי, זה פרק ענק בחיים שלי שנגמר ואני שמח מאוד לקחת חלק ולתת את קיק הסיום".
המסיבה שלא רציתי שתיגמר (בראל אדם, יזם ואיש חיי לילה)
"עברתי לתל אביב לפני 4 שנים בגיל 22 - באותה תקופה הבוטלג היה עבורי ועבור רבים אחד הקלאבים המרכזיים בעיר. אני זוכר את עצמי מבלה שם בלילות הראשונים לצד ותיקי השבט של העיר והסצנה, כשמדי שבוע נחתו בקלאב הדיג'ייז המובילים בארץ ושמות גדולים מהעולם. נחשפתי שם למוזיקה ואנרגיה שחיזקו אצלי את האהבה לתחום. שנה לאחר מכן עשיתי שם את הערב הראשון שלי , אירחתי דיג'ייז שהיו בדיוק בתקופת הפריצה והיום הם מהשמות המובילים בתחום ואני לא אשכח את המסיבה הזאת אף פעם. אני זוכר את האנרגיה המדהימה ברחבה והקהל שרקד עד הבוקר - מסוג המסיבות שאתה רק מקווה שזה לא ייגמר אף פעם. יש קסם מיוחד שקורה במרתף הזה ברגע שהדיג׳יי לוחץ פליי – סאונד שאתה יכול לשמוע רק בקלאבים אלקטרונים אמיתיים ממלא את החדר. במהלך השנים האחרונות זכיתי לארח בבוטלג ללא מעט מסיבות ועבורי הקלאב המיוחד הזה ייזכר כזיכרון מתוק – מקום שראה את הכל, אירח את כולם והיה בית לסצנת הטכנו בישראל. אני לגמרי אתגעגע".
