מפת חיי הלילה בישראל כוללת לא מעט קבוצות חזקות שמכתיבות את סדר היום בתחום. אחת מהקבוצות הבולטות בתחום היא קבוצת OTH, שאחראית על מתחמי הבילוי של רשת מלונות בראון משלב ההקמה ועד לתפעול השוטף. הנוסחה ברורה: מתחמי בילוי שמציעים חוויה כוללת של אוכל, שתייה וריקודים, וזה לגמרי עובד. נכון להיום היא אחראית כבר על כמה ממתחמי הבילוי הבולטים בתל אביב ביניהם מלי מלו, הייקו ומאטה.
אחד מהמייסדים דל ה-OTH הוא איש העסקים אורן ישולה, מאנשי חיי הלילה המובילים בישראל, שבנוסף עומד מאחורי חברת הפקות The Tripping. "המטרה שלנו היא להיות בכל מקום שהוא רלוונטי", מספר ישולה בשיחה עם mako. "אני רואה את עצמנו הופכים למועדון חברים ענק – עם כרטיס, הטבות וכל החבילה. בשביל להגיע לזה אתה צריך מקומות ברחבי הארץ. אני מרגיש שמאז שפתחנו את המקומות שלנו בתל אביב - הרמה בעיר עלתה".
אחד המקומות הלוהטים של הקבוצה ההוא ההייקו, שהפך למתחם בילוי מבוקש מאוד בתל אביב וגרר אחרי פתיחתו טרנד (שעוד לא נרגע) של עוד ועוד רופ-טופים שנפתחים בעיר. "כשאתה עולה לשם בפעם הראשונה אתה חוטף הלם", עונה ישולה כשהוא נשאל על סוד ההצלחה של המקום. "מצד אחד הוא מקום פנסי, אבל מצד שני גם נורא פשוט – עם רצפת בטון אפורה, ריהוט כחול כהה, קצת זהב על הברים ומעט תאורה – זה הכל. מה שמוכר זה הניקיון, הנוף והעניין של מקום 360 פתוח".
איך הפתיחה של המאטה באותו לוקיישן השפיעה על ההייקו?
"זה חיזק אותו כי זו כבר ממש חווית בילוי שלמה – לא צריך לזוז מהמקום. אתה יכול להגיע ב-21:00 לאכול משהו ולשתות על הגג וכשמתקדם הערב, אתה כבר יכול לרדת למתחם ריקודים חמים".
מה אתה חושב על כל הרופ טופים האחרים שנפתחים? "זו תוספת נפלאה, זה מחזק את הסצינה, מעלה את הרמה בעיר ונותן גיוון הכרחי, אבל מקומות שבאים ואומרים 'אני פותח גג חדש כמו הייקו'? מישהו שאני מעריך מאוד אמר לי פעם 'אל תחפש לשתות מהבאר של אחרים, תן לצמא להוביל אותך לבאר שלך'. תהיו קצת יותר מקוריים ותעשו משהו שלכם".
אחת הביקורות על המקומות שלכם זה שהם אובר מפונפנים. מה דעתך על זה?
"בעיניי אין דבר כזה אובר מפונפן. אני מעדיף מקום שיהיו קצת אובר מפונפן ממקום מלוכלך. עם זאת, במחירים אנחנו לא שונים מהמתחרים שלנו".
המלי מלו זוכה גם הוא להצלחה גדולה כיום, אך עמד בפני ביקורות לא פשוטות עם פתיחתו. "ברגע ששמעו שמאיר אדוני פתח מקום – אנשים חשבו שהם באים ל'כתית'. הם ציפו לאווירה של מסעדת שף – וזה לא המקום. המקום הזה הוא דאנס בר קולינרי, האוכל מדבר את השפה של הריקודים, השמח, פתיחת השולחנות וכו'. מודה שמהצד שלנו אולי הייתה בעיה של תיאום ציפיות, הדרך שבה הוא הוצג תחילה הייתה אולי לא נכונה. היום אנחנו מסבירים למי שמתקשר להזמין מקום שיש כאן דיג'יי שמנגן ואווירה, שהאוכל מותאם לזה".
המקום הבא בתל אביב ייפתח במלון דבורה שנרכש על ידי רשת מלונות בראון כבר בתחילת מרץ. "הסבנו חלק מהלובי לבר קטן של 60 מקומות, שישאב אוכל מהמטבח של 'המלכה' של אייל שני ולתת את כל החוויה של הקבוצה שלנו – קוקטיילים, סטיילינג ועיצוב".
הצלחה של מתחמי בילוי כוללים כמו שלכם קצת העלימה את הקלאבים. אתה חושב שהעידן הזה נגמר?
"הקלאבים לא ייעלמו לעולם, מה שהשתנה זה לוח הזמנים של העיר. אוכל ושתיה מתחיל מ-19:00 עד 23:30 בערך, לאחר מכן דרינק וריקוד וב-01:30-02:00 מגיעה השעה של הקלאבים. יש אנשים שב-01:30 אומרים 'סיימתי, היה לי כיף', אבל יש הרבה אנשים שמחפשים את הבילוי עד חמש בבוקר. מה שהשתנה לצערי זה שכבר אין הרבה קלאבים, וגם לא יהיו חדשים בקרוב לדעתי".
למה?
"אין לזה מקום. כמות הקהל שרוצה לבלות עד חמש בבוקר היא מסוימת, והיא כרגע מתפזרת במקומות הקיימים והקולגות שלי לגמרי מבינים את זה. מי שיפתח עכשיו מועדון זה יהיה מאוד אמיץ או מאוד טיפש. היום רוב האנשים רוצים לאכול, לרקוד ולשתות באותו מקום".
אחרי ההצלחה בתל אביב, סימנו בקבוצת OTH את המטרה הבאה: ירושלים. במלון JLM הם פתחו את רוחאן הכשרה, בשיתוף פעולה עם אוראל קמחי, והם ממש לא מתכוונים לעצור שם. "יש לנו נכס בכניסה לשוק מחנה יהודה כשהרעיון הוא דאנס בר בניצוחו של שף, עם המון מוזיקה ישראלית וים תיכונית".
ירושלים זו עיר עם היסטוריה לא פשוטה לחיי לילה. למה שם?
"אנחנו מכירים את הסיכונים, אבל אנחנו קבוצה מנוסה גם בפן הקולינרי, השיווקי והמיתוגי. אנחנו גם יודעים להגיב נורא מהר למצב. כשהמלי מלו נפתח הייתה שם מוזיקת דיסקו ופתאום עשינו שינוי. אנחנו כותבים סיפור של עסק, אבל אנחנו יודעים לשנות מסלול אם צריך. אנחנו כאן בירושלים בשביל להישאר ומאמינים שנצליח לעלות את רמת החיי הלילה גם פה".
במקביל לפעילות ירושלים, ישולה מספר כי הם מתכננים גם לפתוח עסקים באילת - לא פחות משלוש מקומות בילוי שצפויים להיפתח במאי. "הרעיון הוא להציע ערב שלם של חווית בילוי – שמתחילה בגרסה אילתית של 'צ'נה', ממשיך לרופ-טופ שנפתח ומשם מסתיים בקלאב שלנו – כל המקומות האלה קרובים מאוד, במרחק של רבע שעה הליכה. הרופ-טופ והקלאב נמצאים במלון פאלמס שנרכש ע"י קבוצת בראון וימותג מחדש".
הסלינה באילת הוא מונופול וגם חלק גדול מהצעירים שמגיעים באוף סיזן – מגיעים בשביל פסטיבלים, איך מתחרים בזה?
"יש באילת גם ברנז'ה מקומית, אנשים מקומיים שאוהבים תוכן טוב ואיכותי. להגיד לך שבאילת יהיה קל להיכנס עם קלאב סגור? הזמן יגיד. לגבי פסטיבלים הם עושים טוב לאילת ומביאים המון תנועה וגם תוכן שיכול להביא אירועים מחו"ל. עם זאת פסטיבל נמשך יומיים או שלושה – ואז אנשים נשארים לחופש ומחפשים לשתות ולאכול טוב".
ואיפה בין כל זה מוצאים זמן לעצמך? "אין לי הרבה חיים פרטיים", מודה ישולה. "העבודה במשרד היא כל היום, משם אני הולך להתאמן וסביבות 21:00 אני בבית. שם אני מתקלח ואוכל ואז מגיע לאיזשהו עסק. יש לזה מחיר ענק לחיים האישיים, אבל אני עושה את מה שאני אוהב לעשות. מבחינתי אני כרגע בונה – כשאני אהיה מרושת עם ה-50-60 מקומות אתפנה לזוגיות".
לסיום, מה החלום הכי גדול שלך בתחום?
"אנחנו הולכים לבדוק את השטח גם מעבר לים, אבל ברמת החיי לילה הייתי רוצה שתהיה לי אופרציה בלונדון. מעבר לזה זה קצת מגולמני להגיד, אבל אני רוצה הכל. 150 מקומות ברחבי העולם זה יעד ריאלי".