מאז התפרצות נגיף הקורונה סצנת פסטיבלי המוזיקה האלקטרונית בהולנד, שנחשבת לאחת טובות והחשובות באירופה – משותקת. בימים אלה, ההגבלות במדינה מאפשרים לקיים אירועים בחוץ ל-750 בליינים בלבד והם צריכים להיות מחוסנים, מחלימים או להציג בדיקה שלילית – מה שמשתק כמעט לחלוטין את הסצינה שמפרנסת לא פחות מ-100 אלף איש.

ברגע בו בממשל ההולנדי החליטו להאריך את אותן הגבלות עד ל-31 באוקטובר לפחות – לבליינים ההולנדים, הדיג'ייז ומארגני הפסטיבלים נמאס והם יצאו לרחובות במסגרת קמפיין "Unmute US" (לא תשתיקו אותנו), אותו מובילים אנשי פסטיבלים ודיג'ייז בולטים במדינה, ביניהם ארמין ואן ביורן, לוקאס וסטיב, שרלוט דה ויט ועוד. בשבת האחרונה לדוגמה, הקמפיין הגיעה לשיא עם מחאות ענק בשש ערים שונות, ביניהן אמסטרדם, רוטרדם ואיינדהובן.

באותן הפגנות, שמטרתן לשכנע את הממשלה ההולנדית לבטל את ההחלטה שהורגת את סצנת הפסטיבלים במדינה עד ה-1 בספטמבר, המוחאים רקדו בצמוד למשאיות עליהם ניגנו דיג'ייז מפורסמים, ובסך הכל כ-70 אלף מפגינים לקחו חלק במחאה ברחבי הולנד, כשבאמסטרדם עצמה העומס היה כל כך גדול עד אשר הופסק אישור ההגעה של אנשים להגיע למקום המחאה שאומנם נגמרה באופן רשמי בשעות אחר הצהריים - אך בפועל המשיכה עד שעות הערב.

"איך הממשלה ההולנדית מאשרת אירועי ספורט גדולים אבל לא מאשרת אירועי תרבות כמו פסטיבלים?", תהה אחד המפגינים בזמן שאחרת כתבה: "מה שקורה כאן מדהים, תחזירו את הרייבים! אל תשתיקו אותנו".הדיג'ייאית המצליחה שרלוט דה ויט תהתה איפה התקשורת וצייצה: "שלום לתקשורת ההולנדית, אין לכם מה לדווח על מחאות מסוימות שהתקיימו במדינה אתמול?".

למחאה הצטרפו גם אנשים שלא בהכרח תומכים בחזרת הפסטיבלים במצב התחלואה הנוכחי, אך תוהים לגבי סדר העדיפויות של הממשל ההולנדית. "אני לא חושב שפסטיבלים גדולים צריכים לחזור עד שזה יהיה בטוח, אבל אני כאן כי הממשל ההולנדי מתעדף מרוצי פורמולה אחת וכדורגל לפני אומנות", צייץ גרט.

כצפוי, היו גם לא מעט אנשים שלא ממש אהבו את המחאה ולא חסכו בביקורת. "הסיבה המרכזית למחאה? דור של הולנדים שלא שמעו את המילה 'לא' בחיים שלהם", כתב אזרח הולנדי כועס בטוויטר כשאחר צייץ: "אלה לא מחאות, אלה מסיבות הדבקה".

המחאה ההולנדית מגיעה בעקבות פסטיבלים שהתקיימו במדינות אחרות ולא התגלו כמוקדי התפרצות המונית. בפסטיבל לולהפלוזה לדוגמה, שהתקיים הקיץ בארה"ב, הרשויות דיווחו על 203 מקרי הדבקה בלבד, מספר נמוך מאוד לפסטיבל שמתפרס על ארבעה ימים ואליו הגיע 385 אלף איש.

ברוב מדינות אירופה לעומת זאת הרבה יותר שמרנים בנושא. באנגליה בוטלו רוב הפסטיבלים הגדולים כבר שנה שנייה ברציפות ובצרפת הפסטיבלים אומנם פתוחים, אך מרביתם מגבילים את מספר המגיעים לאלפים בודדים.

ההחלטה של הממשל ההולנדי אגב, לא מגיעהה משום; אחרי פתיחת מועדוני הלילה ביוני האחרון עלתה התחלואה בקורונה במדינה ב-500%, ולפי הדיווחים, בורקניפט, פסטיבל שהתקיים בקיץ באמסטרדם, הוביל ל-1,000 חולים חדשים.

בינתיים, הממשל ההולנדי לא מתכנן לשנות את ההחלטה, אבל אנשי "Unmute Us" זוכים לתמיכה ברחבי העולם, כשלא מעט מהמגיבים קוראים לקיים מחאות כאלה במדינתם, ויכול מאוד להיות שהמחאה המקומית שהחלה בהולנד תהפוך למחאה גלובלית למען התרבות, האומנות והפסטיבלים. כן, גם כאן אצלנו בישראל.