פורמט "שופטים מקרוב" מגביר את העניין בתהליך הסינון של "הכוכב הבא" עד לשלב הנבחרת, אבל מנגד קשה לצפות בביצועים מלאים של השירים. ממה שכן עולה על המסך נדמה שהמשקל עובר לכיוון מתמודדים עם עמוד שדרה אמנותי חזק כמו אביתר אדיר, דוד ממן ושרי נחמיאס, ופחות לכאלה שמביאים משהו מגניב אבל עוד לא בשל, כמו רביעיית "No Name" ואביתר עופרי. חבל שניר קלינגל, יוצר וזמר עם שירים אישיים יפים, לא עבר את המסננת הפעם.
אלמוג נשאווי – אבסורד
ציון: 8
אשר עמר – בתוך
לאשר עמר יש צבע קול מאוד יפה, וגם בשיר הזה הוא שר הכי יפה שהוא יכול. הוא בחר שיר לא קל, ומהמעט שאפשר היה לראות, הוא שר אותו בסדר גמור, למרות הלחץ. אני משוכנע שבאודישן "רגיל" מול הקהל והמסך, הוא היה מצליח לעבור, אבל כנראה שהוא מסוג הזמרים שצריכים את הגודל של האירוע מסביבם כדי להוציא מעצמם יותר, ויותר טוב, והאינטימיות הזו הלחיצה אותו מדי. אני חושב שעוד נשמע עליו דברים טובים בעתיד.
ציון: 7.5
אביתר אדיר – רוח סתיו
בהתחלה אביתר אדיר נשמע כמו חיקוי של המקור הגרי אקשטייני, אבל כשמנקים את המניירה הקלה הזו, מגלים שהוא כן הצליח להביא לשיר את המגניבות הפרטית שלו. יש ל'רוח סתיו' ביצוע נהדר של ירמי קפלן ב'עבודה עברית', שאתגר מאוד את המקור, והנה בא אדיר, ומחזיר את השיר למקור האקשטייני עם התבלינים הקטנים המיוחדים שלו. חבל שהתבלבל טעה במילים.
ציון: 7.5
יוחי אדוורדס – I believe I can fly
ליוחי אדוארדס יש אחלה אנרגיות, אבל האגו שלו בינתיים חותם על צ'קים שהשירה שלו לא מצליחה לפרוע. והכי אהבתי איך שזמר "יהודי ישראלי עברי" שר שיר לועזי של זמר אמריקני. בביצוע עצמו הוא כבר היה במקום אחר - הקול שלו טוב מאוד, הפרייזינג טוב. יש לו נשמה. אבל הוא לא הצליח לשיר בצורה קוהרנטית. חסר לו עוד מקצועיות כדי להביא באמת משהו שירגש.
ציון: 8
דוד ממן – Say Something
הבעיה של זמרים כמו דוד ממן זה שהם יודעים שהם טובים ולכן מרשים לעצמם לשחק עם פוזות ופחות להתרכז בדבר עצמו. אני חושב שהוא שר לא מספיק טוב, לא מספיק מרגש, לא מספיק כובש. היתה לו כאן הזדמנות לתת ביצוע אינטימי ויפה, רומנטי ומערסל, אבל הניסיון שלו להיות כל הדברים האלה לא בדיוק דרך המסך. מרוב פוזה נשאר ביצוע בינוני. ברור שהוא טוב, אבל אותי הפעם הוא לא קנה.
ציון: 7.5
אורית ביינסאי - When I was your man
אורית ביינסאיי היא כישרון ענק, אבל הביצוע שלה היה בדיוק ההפך מאותו "קילר" שאסי עזר דיבר עליו. היא שרה מדויק ויפה, אבל זה לא גדל ונהיה משהו מעבר לבחורה שמחזיקה מיקרופון. אני מודע לעומקים שיש בה, לנוכחות שלה, אבל רק חלקיק מהם יצא כאן החוצה. היא חייבת לנסות יותר לרגש, ויותר לצמוח ויותר להתאמץ. קהל כובשים עם נונשלנטיות עד מקום מסוים, זה לא יעבוד לה תמיד.
ציון: 8
No Name – Wings
הקונספט של ארבע הבנות ממשיך להקסים. יש מהן שתיים בולטות יותר ושתיים בולטות פחות, אבל כשארבעתן ביחד קורה קסם שלא יעבוד לכל אחת מהן לחוד. קשה לעמוד בפני אנרגיות וחינניות הנעורים המתפרצים שלהן. הן כמו ה"סופרימס" לפני שהן נהיו "הסופרימס". הן צריכות להמשיך לעבוד ולהשתפר, לנסות לשיר גם בעברית ולמצוא את הקול המשותף המיוחד שלהן. הכל נכון. אבל הבסיס שלהן נהדר. התאהבתי שוב.
ציון: 9
אביתר עופרי – Rolling In The Deep
קשה היה לשמוע ביצוע שלם של השיר, בקושי חצי ממנו, אבל ממה שכן נראה על המסך אביתר עופרי לקח את הקלאסיקה המודרנית הזו של אדל ונעץ בה בעוצמה שני טורי שיניים צחורות. הוא הביא גרוב ועומק ורית'ם שאין להרבה אנשים בכלל. זה לא רק הקול, זה גם הדיוק שבו הוא משתמש בו, והאופן שבו הוא שולט בפרייזינג ומתווך את השיר לאוזן. מצוין.
ציון: 9
ניר קלינגל – שבע
ניר קלינגל יוצר ושר לא פחות טוב מזמרים-יוצרים שבימים אלה משודרים בתחנות הרדיו השונות. יש לו קול אמנותי משלו, הוא מבצע את השירים שלו באופן משכנע, מרגש, עושה חשק לחבק אותו ולהדליק נרות כשהוא שר. אז נכון, הוא טיפה מזייף, אבל השירה שלו מחוברת לנשמה אמיתית, ללב חם שפועם, ויכול לגעת בהמון אנשים. אני איתו.
ציון: 9.5
שרי נחמיאס - Wicked Game
שרי נחמיאס היא מישהי שהייתי קונה כרטיס כדי לשמוע אותה שרה. מאז דיאנה גולבי ומארינה מקסימיליאן לא היתה בתוכניות "כוכב" מישהי כזאת מיוחדת, עם כזה קסם אפלולי. היא ילדה רעה שמתחפשת לילדה טובה, או ההפך, לא אכפת לי. ברור שיש לה קול משלה, uהנונשלנטיות שלה הורסת, נדירה, למרות שהיא כן מזכירה זמרות מוכרות, מעניין שעליה לא אומרים שהיא נשמעת כמו חיקוי של מישהי. ובכל זאת, מאוד יפה לה.
ציון: 9.5