עומר דץ וטינה איברגימוב - "עורי עור"
בחירת שיר טובה וביצוע יפה, שלא חידש הרבה ברמת העיבוד, והתבסס על שילוב קולות טוב בין השניים. כשטינה שרה "גזענים לעלייה" חשתי צביטה בלב, אבל השר הזה סירס אותה מלהיות הכפירה השואגת שהקהל למד לאהוב. דץ שר כאן כמו שלימדו אותו בלהקה הצבאית, עד שהגיע הסי-פארט ("ותני לי את הכוח לאהוב אותך"), אז העלייה שלו ושלה למעלה היתה מקסימה. השיר של אביב גפן חזק ומרגש, מצם יללנותו, כמעין המשך של "הילדים של חורף 73'". השירה של עומר וטינה חיזקה את האלמנט הזה ומהפה שלהם השיר, ברגעים מסוימים, הגיע לרמת הדמעה בזווית העין. מצד שני לא היה כאן משהו שלא שמעו קודם, לא מהם ולא מהשיר הזה בביצועים קודמים.
ציון: 8.5
אביתר קורקוס והאחים גת - "אייכה"
בסוף בסוף, כשהעונה הזו תיגמר, זה יהיה הביצוע שנזכור (חוץ מהביצועים של הגמר כמובן), זה השיר שיילך איתנו הלאה. מעבר לביצוע עצמו שהיה עדין, רגיש, מקסים ושובה לב, קיבלנו כאן בקליפת אגוז את הסיפור של העונה הזו. את האחים גת, שהגיעו משום מקום והפכו את המראה החרדי ליתרון - בניגוד לכל המחקרים על ייצוג חרדים בתקשורת החילונית - ומילאו את לב הקהל באהבת חינם (אם היינו קרובים יותר לפורים, ילדים היו מתחפשים לאחים גת), יחד עם אביתר קורקוס, שהנוכחות שלו פסע לפני הגמר מעידה שבניגוד לשמועות, המוזיקה הים תיכונית לא הולכת לשום מקום, ושהחיבור הטבעי שלה למסורת ישראל היהודית הוא עדיין ותמיד יהיה חיבור נכון ומוצלח. "אייכה" הוא שיר של שולי רנד, שלצד עמיר בניון והבנאים הוא היוצר החוזר בתשובה החשוב בארץ. השיר הזה הוא קלאסיקה ישראלית והביצוע הזה הוא קלאסיקה של משפחת "הכוכב הבא" ו"כוכב נולד" לדורותיה.
ציון: 10
טינה איברגימוב ורינת כהן - "מהמרחקים"
שתי הזמרות שנותרו לעמוד אחרונות, אחרי שכל השאר עפו, בניסיון מוצלח לשלב קולות. בדרך כלל הבעיה בדואטים היא שילוב הקולות. כאן שילוב הקולות נשמע יותר יפה מהסולואים של כל אחת מהן. לשתיהן, למעשה, לשתיהן יש מתחילת העונה בעיה עם בלדות כי הן לא יכולות "לפתוח" את הקולות וללחוץ ווליום. השירה בדואט היתה פיתרון מצויין עבורן. הן איזנו אחת את השנייה, השלימו הרמוניה כשטינה מלמטה ורינת מלמעלה, כל אחת מפצה על החוסר של השניה וביחד נוצר קול אחד שלם שיש לו עומק ונוכחות יפה. אהבתי.
ציון: 9
רינת כהן ואביתר קורקוס - "בורח מהכל"
מבחינה מוזיקלית זה החיבור המעניין של הערב. הזמר המזרחי עם דיוות האופרה. הוא עם הגרוניות והסלסולים, היא עם הגבהות הרכה והויברציות. בתכלס זה היה שיר של קורקוס, ששר טוב מאוד את השיר של שיר לוי. כהן הוסיפה את התבלינים המיוחדים שלה, אבל בתמונה הכללית היא היתה שם כדי לתת לו גב, לספק לו קולות שניים ולהדהד נהדר את הפתיחה שלו בסוף עם טכניקה נדירה. הקטע הזה, בסוף הנאמבר, שבו הווליום של שניהם עולה, קורקוס עולה למעלה חזק עם הפזמון החוזר (גם אם קצת לא מדייק), וכהן עפה מעליו עם הסוזן בויל הזה שלה, היה מדהים ביופיו.
ציון: 9
האחים גת ועומר דץ - "אחרי 20 שנה"
נחמד שהאחים גת מתחרים בעצמם. הביצוע הזה היה טוב מאוד, מרגש אפילו (אם כי פחות מרגש מ"אייכה"). הוא הבליט שוב את מה שכבר ידענו על המתמודדים האלה עד היום - שאריה וגיל הם זמרים בינוניים שנשמעים טוב כשהם שרים דואט (והם שרים דואט מתחלת העונה, למעשה), שגיל יודע לתת סולו חשמלי בסיסי נחמד, שלעומר דץ יש אספירציות רוקיסטיות למרות שהוא לא רוקר, וששמוליק קראוס הוא יוצר ענק. הרגעים היפים ביותר כאן היו כששלושתם שרו יחד, אז נוצר איזון מפרה בין הקול רוויי הרגש של דץ לבין הקולות המחוספסים יותר של אריה וגיל, ונולד זרם שירה נעים שקלח באוזן כמו פכפוך פלגים עם נחל, והרדופים ליד החוף. כששלושתם שרו את הבית האחרון בזה אחר זה התרגשתי. ושוב הבנתי כמה אמת גדולה יכולה ליצור רוקנ'רול נצחי.
ציון: 9.5
עומר דץ - "ואת"
"ואת" הוא מסוג השירים שמתאימים לעומר דץ פרפקט, כמו טיף לטף. לא ברור איך הוא עד היום לא שר אותו, ואולי שמר אותו לשלבים הבאמת גבוהים של התחרות. הקול וסגנון השירה שלו יושבים כאן בול, כסרט ורדרד על ראש של הכבשה שושנה. מה שאני מבין פחות, הוא את המעשה המעט מגונה שהוא עשה בלחן של קרן פלס (שמושפע מ"פאנטום האופרה") בבית השני. מצפייה חוזרת והאזנה לסקציית המיתרים נדמה שהבריחה הזו מהלחן היתה מתוכננת, ועדיין לא נשמעה יפה. אבל נסלח לדץ על החריקה הזו, בגלל התעוזה שבדבר. דץ ידע שהוא הולך לקרב כמעט אבוד מראש מול הגולייתים מגת, ועדיין נלחם עד אבן הקלע האחרונה. יפה לו.
ציון: 8.5
האחים גת - "שלום עליכם"
אני לא רוצה לפגוע באמונתו של איש, אבל אם יש לרוקנ'רול אלוהים, הביצוע הזה בטח בלבל אותו. מצד אחד יש כאן ניגון של שבת שעבר עיבוד לגרסת רוק עם גיטרה חשמלית ומלודיה שרחוקה מהלחן המסורתי (ולא משנה מאיזו עדה אתם), ולרגעים ארוכים מדי זה נשמע לא טוב. מצד שני, היו רגעים שבהם הלחן, ששיחק במגרש של שירי ארץ ישראל, כן עבד. אבל מעבר לכך, היו כאן שני יראי שמיים ששרו שיר פיוט למען עילוי קרנו ושמו של בורא עולם ולמען קדושת יום השבת, ועם זה כבר קשה להתווכח. איש באמונתו יחיה.
ציון: 8