כל מה שרציתם לדעת ויותר על בון ג'ובי

נתחיל מזה שלבון ג'ובי בכלל אמורים לקרוא "בונג'יובי" – סולן הלהקה ג'ון בון ג'ובי (או: ג'ון פרנסיס בונג'יובי ג'וניור) שינה את שמו כאשר הוחלט שהלהקה תיקרא לפי שם משפחתו.
הוא גם הוריד את ה-H משמו הפרטי.
אמו של ג'ון היא אחת משפנפנות פלייבויי המקוריות, וסבא שלו ניהל בית לוויות.
איך נראה ג'ון בון ג'ובי הטינאייג'ר? כך:
הלהקה נוסדה רשמית בשנת 1983 בניו ג'רזי, אבל ג'ון ודייויד בריאן שהיו חברי ילדות החלו לנגן יחד מגיל 16 בלהקה בשם "Atlantic City Expressway".
ג'ון בון ג'ובי התחיל את דרכו בתעשייה בזכות... נפוטיזם: בן דודו טוני בונג'יובי היה בעליו של אולפן ההקלטות Power Station בניו יורק, שם עבד בון ג'ובי כשרת.
למעשה, האגדה מספרת שאת השיר "Runaway" בון ג'ובי כתב בנסיעות בין אולפן ההקלטות לביתו בניו ג'רזי.
בין מטלה אחת לשנייה, השיר הראשון שהקליט מקצועית בחייו היה "R2-D2 We Wish You a Merry Christmas" באותו אולפן ממש, שמאוחר יותר הופיע באלבום " Christmas in the Stars" בו אמנים מבצעים שירים שקשורים ל"מלחמת הכוכבים".
לאחר שהקליט גם את "Runaway", הוא קיבל הצעה משדר רדיו מפורסם להכניס את השיר לרשימות השמעה של תוכניות רדיו מקומיות בניו יורק. זה היה השלב בו ג'ון בון ג'ובי החליט שהגיע הזמן להקים להקה מקצועית יותר.
אז בון ג'ובי פנה לבריאן, שאז למד כבר בג'וליארד. בריאן הביא את הבסיסט אלק ג'ון סאץ' (שמאז פרש בשנת 1994) ואת המתופף טיקו טורס.
הגיטריסט ריצ'י סמבורה (שפרש בשנת 2013) צורף ללהקה קצת לאחר היווסדה, רק משום שניגש לבון ג'ובי בסיומה של הופעה וביקש לעשות אודישן.
למעשה, היחיד שחתום על חוזה בחברת ההקלטות של הלהקה הוא בון ג'ובי עצמו, כאשר שאר חברי הלהקה נחשבים כעובדים שלו.
"בון ג'ובי" הייתה אמורה להיקרא בתחילה "ג'וני אלקטריק", עד שאחד החברים החכמים של חברי הלהקה הציע להם לקחת השראה מ"ואן הלסן" ולקרוא לעצמם לפי שם המשפחה של הסולן. אז גם שינה בון ג'ובי את שמו.
אלבומה הראשון של הלהקה, "Bon Jovi", יצא בשנת 1984 והגיע למעמד של תקליט זהב, מה שגרם ללהקה להופיע בתוכנית המוזיקה נחשבת אז "American Bandstand", ולהצטרף לסיבובי הופעות של זיזי טופ, קיס והסקורפיונס בתור מופע חימום.
אלבומה השני של הלהקה, "7800 פרנהייט" נקרא כך על שם הספר "פרנהייט 451" של ריי ברדבורי, שהוא בעצמו קרוי על שם הטמפרטורה שבה ספרים משרפים. אז 7800 מעלות פרנהייט היא הטמפרטורה שבה סלעים נשרפים.
"7800 פרנהייט" נחשב אלבום פחות מוצלח, ומיד לאחר שחרורו הודיעה הלהקה שלא תבצע שירים מתוכו בהופעות.
האלבום השלישי, "Slippery When Wet" כבר היה יותר לעניין, עם 12 מיליון עותקים בארה"ב, 8 שבועות בראש מצעד הלהיטים ותואר "האלבום הנמכר ביותר" של שנת 1987.
הלהיט הראשון של הלהקה מתוכו, "You Give Love a Bad Name", כמעט ניתן בחינם ללהקה אחרת בשם " Canadian rockers Loverboy" על ידי ג'ון בון ג'ובי עצמו, שלבסוף החליט לשמור עליו.
עוד להיטים מתוך האלבום: "Livin' On A Prayer" ו-"Wanted Dead Or Alive".
השיר "Livin' On A Prayer" מבוסס על חייו של אחד מכותבי השיר, דזמונד צ'יילד, שהיה נהג מונית וחברתו מריה עבדה במסעדה. הם היוו את ההשראה לדמויותיהן של טומי וג'ינה, זוג ממעמד הפועלים שמתקשה להתפרנס.
למעשה, בון ג'ובי חשב שהשיר לא טוב מספיק והיסס לכלול אותו באלבום. רק לאחר שכנועים של ריצ'י סמבורה וקבוצה של טינאייג'רים ששמעו את השיר, הוא החליט לעבד אותו מחדש עם תופים ובס וכלל אותו בתקליט.
השמועה אומרת שרשת MTV ייסדה את סדרת הופעות ה-Unplugged שלה בעקבות התלהבות מהופעה אקוסטית של בון ג'ובי וסמבורה בטקס פרסי ה-MTV בשנת 1989.
במהלך סיבוב ההופעות של האלבום הרביעי, "New Jersey" (שמכונה על שם עיר מוצאם של בון ג'ובי ובריאן), החליטו חברי הלהקה שנמאס להם וצריך להתפרק.
עד כדי כך נמאס להם שהם החליטו לסיים את הסיבוב ולחזור הביתה במטוסים נפרדים.
הסירו דאגה מלבכם, הלהקה התאחדה שוב בשנת 1992, אבל בשלוש השנים שחלפו הספיק בון ג'ובי להוציא אלבום סולו בעצמו בשם "Blaze of Glory", וגם ריצ'י סמבורה שחרר אלבום משל עצמו בשם "Stranger In This Town" ובעזרת חבריו ללהקה בריאן וטורס.
אלבום האיחוד נקרא "Keep the Faith" והכיל את הלהיטים "Bed of Roses", "Keep the Faith" ו-"In These Arms".
האלבום שאחריו היה אלבום אוסף בשם "Cross Road", אבל כן הכיל את שיר קטן בשם "Always". במקור השיר נכתב לפסקול הסרט "רומיאו בן זונה" אך חברי הלהקה שינו את דעתם והחליטו לשמור אותו לעצמם.
לאחר אלבום נוסף בשם "These Days" החליטה הלהקה להתפרק שוב.
פעם שלישית גלידה: האיחוד הגיע בשנת 1999 והאלבום הרציני הבא היה "Crush" בשנת 2000.
הלהיט "It's My Life" לקוח מתוכו, וגם "Say It Isn't So" ו"Thank You for Loving Me".
ב-"It's My Life" בון ג'ובי חזרו אל גיבורי השיר " Livin’ On A Prayer" טומי וג'ינה, ש"מעולם לא נשברו".
הלהקה כתבה את השיר יחד עם מקס מרטין, שכתב גם את "Baby One More Time" לבריטני ועזר לטיילור סוויפט עם "Bad Blood". באמצע היו עוד הרבה מאוד להיטים שכבשו את המצעדים, וגם "It's My Life":
האלבומים הפופולריים ביותר של הלהקה בארצות הברית הם "Slippery When Wet" ו-"New "Jersey. באירופה ובשאר העולם, לעומת זאת, האלבום שנחשב המצליח ביותר הוא דווקא "Crush", שמכר כמעט כפול באירופה, אוסטרליה ויפן מאשר בארצות הברית.
מאז הוציאה הלהקה עוד חמישה אלבומים, האחרון שבהם לפני שנתיים.
ג'ון בון ג'ובי, אם לא ידעתם או ראיתם, הוא גם שחקן לעת מצוא. הוא הופיע בכמה וכמה סרטים, כאשר האחרון והמפורסם שבהם הוא "סילבסטר בניו יורק" שם חיזר אחרי קת'רין הייגל.
בון ג'ובי הופיע גם לא מעט בטלוויזיה, בין היתר ב"סקס והעיר הגדולה", "אלי מקביל", "הבית הלבן" ו"רוק 30".
ובזמן שבון ג'ובי טובל בעולם המשחק, שאר חבריו ללהקה מטפחים קריירות נפרדות משל עצמם. הגיטריסט ריצ'י סמבורה עבד על כל מיני פרויקטי סולו, הקלידן דייויד בריאן היה אחראי על המוזיקה של להיט ברודווי בשם "ממפיס", ואילו טיקו טורס הוא צייר די רציני שמקיים תערוכות ואף מתפרנס מהם.
לעומתם הבסיסט אלק ג'ון, שפרש מהלהקה בשנת 1994, שמר על פרופיל נמוך והתמקד בחנות האופנועים שלו ובניהול להקות כאלו ואחרות.
בשנת 2004 יסד לעצמו בון ג'ובי קבוצת פוטבול בשם Philadelphia Soul, ואף השתתף בפרסומות טלוויזיה עבורה. לאחר מכן מכר את מניותיו בקבוצה אבל בשנת 2014 הביע עניין בלרכוש קבוצה נוספת, ה-Buffalo Bills.
ג'ון בון ג'ובי טוען שיש לו קירבה משפחתית לזמר פרנק סינטרה.
הוא גם סובל מאלרגיות קשות בתקופה האביב, ומרגישות יתר לאור שמש ולעשן סיגריות. זו הסיבה שהוא מקפיד על משקפי שמש בכל הזדמנות שיש.
אפילו מיילי מסנוורת אותו|צילום: Isaac Brekken, GettyImages IL
הלהקה זכתה בלא מעט פרסים מאז שנוסדה, ביניהם פרסי גראמי, MTV, בילבורד, Brit, VMA, VH1 ועוד.
בחודש אוקטובר הקרוב יגיעו בון ג'ובי, בריאן וטורז לישראל לראשונה. ההופעה תתקיים בפארק הירקון ב-3.10. לרכישת כרטיסים: אתר לאן