בפברואר הקרוב דוד לביא יהיה כבר בן 26, זמן טוב להוריד מעליך את ההגנות מול העולם ולהיחשף סופית באלבום בכורה, שהוא מקווה לשחרר סוף סוף לקראת פסח. האלבום, בהפקתו המוזיקלית של גיל לואיס, יכלול שירים שהוציא עד כה כמו "אדם יודע" ו"שני חדרים", בו הוא זועק: "איך יכול להיות שאתה אוהב אותי ולא יודע מה חסר לי". מי שצפה במופע שלו ומכיר את החומרים התוודע כבר לשורות מפתח כמו "תאהב אותי, תבטיח שלא תבגוד בי עם אף אחת", ו"אחד ליד השני תמיד. לא יותר קרוב מצמוד".
"אתה לא יודע איך אני כבר מחכה לזה שיכירו אותי באמת", אומר לביא. "אני לא חושש מהתוכן של הדברים. אלה שירים שאני שהולך איתם כמה שנים. חלק מהשירים באלבום יהיו חדשים, כאלה שלא השמעתי אף פעם. התוכן זה המסננת הראשונה, הדבר הראשון שאני מסתכל עליו כשאני בוחר שיר. אני לא רוצה קשקושים מיותרים".
-על מה כתבת את האלבום?
"לא כתבתי אלבום. הוא נכתב מעצמו בשנים האחרונות, אלה שירים שאני לוקח איתי, שאני מקווה שמי שישמע אותם יקלוט מה עבר עלי בשנים האלה, ישמע כמה סיפורים".
-כשאתה שר לגבר, למי אתה כותב?
"כל פעם לאדם אחר, דמות אחרת בחיים שלי. היו הרבה דמויות גבריות בחיים שלי. עברתי במוסדות דתיים. יש את החברים, המורים, המנהלים הרבה מהסיפורים נשענים על אנשים מפעם. על אבא שלי".
-עם הסתכלות כלפי מעלה?
"ההסתכלות למעלה מדברת אלי, לא החזרה לשם. אני פונה למישהו למעלה, אבל הדברים מחליקים לתוך השירים, אתה לא מרגיש את זה".
-יש תחושה שאתה כותב למעשה שירי אהבה לגברים.
"אולי זה שירי אהבה לגברים. דמויות של גברים, דמויות גבריות שהשפיעו על החיים שלי. פחות היו שם מורות או דמויות חינוכיות אחרות".
-אתה שלם עם זה?
"לחלוטין. אבל יש בי הרבה צדדים. הסינגלים שהוצאתי עד היום מראים שלושה צדדים שונים, משלימים שלי. אני אוהב את הקשת שהם יוצרים לי באוזן. הסינגל הבא יהיה ממש מהאלבום, בעיבוד הסופי".
-השיר שהכי מזוהה איתך הוא "Straight Away".
"זה שיר מושלם, אבל אני לא אכלול אותו בדיסק, תשמע אותו, זה סקיצה שהקלטתי בבית".
-אז אולי כרצועת בונוס?
אולי אעשה לו רמיקס, גרסת מועדונים, אני לא פוסל שום דבר".
כל הכרטיסים נמכרו מראש
דוד לביא פרץ לחיינו לפני שלוש שנים, בעונה התשיעית של "כוכב נולד". הבן הבכור של הרופא והעובדת הסוציאלית ממושב בני דרום, אח לחמישה, שגדל בבית דתי, גר אז בירושלים אבל הוריד את הכיפה. הוא התבלט לאורך כל העונה בביצועים דרמטיים, הגיע עד הגמר וסיים במקום השני, כשבדרך הוא משאיר לא מעט לבבות כמהים של מעריצות.
אחד החיבורים המפתיעים שיצאו לו מהתוכנית היה עם דני בסן, סולן להקת "תיסלם", שהתארחה באחת התוכניות. לביא ובסן נשארו בקשר ביום שישי הבא, ה-8 בנובמבר, בשעה 13:00, יארח אותו לביא בהופעתו בפסטיבל הפסנתר במרכז סוזן דלל בתל אביב, במופע בעל השם הסמלי "תהיה איתי", שנגזר משיר שכתב דוד גרוסמן ולביא אימץ. תהיה זו הופעה ראשונה של בסן מחוץ למסגרת של "תיסלם", לראשונה מזה תשע שנים, וכמו שאומר "ככלות הקול והתמונה", השיר המפורסם של הסולן הותיק - "כל הכרטיסים נמכרו מראש".
-"אל תיתן לזה לעלות לך לראש".
"ברור שלא, אבל זה מגניב. דני ואני מכירים מהתוכנית ושמרנו על קשר מאז. הוא ליווה אותי בשנתיים האחרונות, מפרגן ודואג. הוא כתובת חמה בכל מיני נושאים. כשחשבנו על הפסטיבל דני היה בחירה טבעית לאירוח. היה לי ברור שזו ההזדמנות. ידעתי שהוא לא מופיע מחוץ לתיסלם בקנאות, ושזה משהו שעקרוני אצלו. לכן לא חשבתי להציק לו. כשהעזתי לא חשבתי שהוא יסכים. אבל עבודת שכנוע היתה קלה וריגש שהוא שמח להצטרף. הוא בעיקר איש מדהים, אישיות גדולה".
-אתם מאוד שונים מוזיקלית.
"אבל מבינים אחד את השני. אני מודה ש'תיסלם' זו לא להקה שגדלתי עליה, אבל אחרי התוכנית דני הזמין אותי להופעה באמפי שוני והייתי בהלם. זה היה ממש מעולה. לא ציפיתי, ונחשפתי אליו במלוא הדרו".
-איך הקולות שלכם משתלבים?
"זה מגניב, כמו אמינם ודיידו, אחד עושה ראפ ואחד פזמון. סתם, בצחוק. אין מה שיותר משמח אותי מלשמוע את הקול שלי שר ביחד איתו. אני מת על זה, קול עבה וקול דק".
-מה תשירו יחד?
"נשיר את "הילד שבי" ששרתי בתוכנית ואת "ככלות הקול והתמונה", דני ישיר סולו, ועוד שיר משותף. הבסיס בוא כמובן שירים חדשים שלי וגם כאלה שאני רץ איתם, בעיבודים קצת שונים. זה מופע אקוסטי. אני מנגן באקוסטית, ויש קלידים וגיטרה חשמלית, משהו מינימלי. המופע עצמו מאוד מגובש מבחינת סאונד ושירים לא קשור לאלבום כרגע".
_g.jpg)
-איך העבודה עם גיל לואיס, שגר בחו"ל?
"אנחנו עובדים על קו ישראל-לונדון, שולחים אחד לשני פרויקטים במייל. באיזשהו שלב אסע לשם ונסיים את זה מהר ויפה. אני נהנה לעבוד איתו, הוא מוכשר, מרענן לי את כל הסיטואציה, מצליח להסתכל על שירים שלי כמו שלא חשבתי שאני יכול".
-תמיד חשבתי שתעבוד עם עברי לידר, אתה מזכיר אותו.
"אני אוהב את עברי. הוא עובד בטעם וחוכמה ואני אוהב את הדברים שלו. אבל חיפשתי את הדרך להגיע למקומות שלא הייתי בהם. לעבוד עם עברי זה אופציה שמאוד קרצה לי, הייתי חם על זה, אבל אולי בשבילי זה היה הפשוט, ולא הנכון בשלב הזה".
-שלוש שנים אחרי "כוכב נולד", אתה מרוצה מהקצב שבו הדברים קורים?
"שאלה טובה. לא ציפיתי לכלום. לא ידעתי איך התהליך עובד. עכשיו זה קורה ומבחירה. יש מספיק שירים. יכולתי כבר להוציא אלבום אבל אני מאוד זהיר, ולא רוצה להוציא משהו שאחר כך אתחרט עליו. כל החלטה מתקבלת בזהירות וזה נכון לי, טוב לי ככה. אני ממשיך להופיע ולעשות דברים וממשיך לכתוב".
"להיות כוכב כן, אבל לא בכל מחיר"
-יש לך אמביציה להצליח, להיות כוכב?
"כן, אבל לא בכל מחיר. אם אני עושה את האמנות שלי כמו שהיא צריכה להיעשות, וזה לא תואם את תפקיד הסטאר על הבמה, אז ה בסדר. אני אעשה הכל מהכל, כל הצדדים שאני אוהב. קשה לאמן להציג את כולו בבת אחת. צח דרורי אמר לי שהאלבום יכול להיות מיליון דברים וצריך להחליט שמשהו אחד יקרה בו. צריך לדעת מתי להציג, מה להציג, ולהיות נאמן לעצמך. אני סומך על גיל שיוציא ממני צדדים שהחלידו. כל הפאוור על הבמה שהיה ב'כוכב נולד', אלה דברים שלא בערו אצלי לאחרונה, אבל אני מאוד אוהב אותם, כמו שבאמת זה היה".
-יש לך זמן לבילויים?
"יש לי זמן לבלות, שם אני אוסף חומר. אני יוצא עם חברים לשתות. אוהב וויסקי אירי מעושן. אפילו קיבלתי מתנה בקבוק הביתה. אני לא שותה שום דבר חוץ מזה. עראק למשל אני לא מסוגל".
-וויסקי זה הסם של הרוקרים.
"בתל אביב. כי זה לא ניו יורק. אין כסף להירואין".