הרכבי רוק מקומיים על טהרת המין הנשי עדיין לא נפוצים, לפחות מאז הגיעו "המכשפות" לסוף הדרך. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בייצוא מירושלים. אך מתברר שעיר הבירה, שבהחלט זוקפת ראש בשנה החולפת בעקבות ההצלחה המסחררת של אסף אבידן ו"המוג'וס" ומניותיה העולות של תמר אייזנמן, מפתיעה פעם נוספת.
לראיה "טרנטינה", הרכב רוק נשי המקליט בימים אלה מיני אלבום ראשון ומשובח ששיריו יחשפו הערב (ה 5 בחודש) ב-23:00 במסגרת מופעי "פריצת דיסק" במועדון "תמונע" בתל אביב. "טרנטינה", שם שהוא סוג של מחווה לקוונטין טרנטינו, הן אתי ביבי בשירה וגיטרות, דין אהרוני בשירה ובס, סיגל נחום בשירה וגיטרה מובילה ונועה סגל בתופים.
"לא הקמנו את הלהקה במטרה להיות קטע נשי"
"הסצנה המוזיקלית בירושלים באמת פורחת בשנים האחרונות", מעידה ביבי, "באופן טבעי יש הרבה נשים מנגנות ויוצרות בעיר, אבל לא הקמנו את הלהקה במטרה להיות 'קטע' נשי. אני ודין, הבסיסטית, הקמנו את הגרעין של ההרכב ואז שכנענו את סיגל, שהייתה לה בכלל להקה משלה, להצטרף אלינו עם עוד שני בחורים שנגנו איתנו. רק אחרי שהם עזבו ונועה הצטרפה יצא ש'טרנטינה' הפכה להרכב נשי. נכון שעד היום הופענו בעיקר בירושלים, ולמרות שכבר היו הופעות קטנות בתל אביה הגיחה לתמונע היא סוג של ניסיון רשמי ראשון".
-חשבתן לעבור לחיות בתל אביב?
"רק אם הנסיבות ממש יחייבו. גרתי בזמנו שנה בתל אביב ועזבתי. לא התאימה לי העיר הזו. בירושלים יש סוג אחר של אווירה ואנרגיה, וכשאתה יוצר זה מטביע חותם אחר במוזיקה שאתה עושה. עוזר להישמע שונה מכל השאר".
את תסכולי גיל ההתבגרות כבר שחררנו
- השירים שלכן מקפידים לא להיות פמיניסטיים בועטים מדי, ומצד שני לא רומנטיים מתקתקים.
"אנחנו שלוש יוצרות בלהקה אחת, ועל פניו זו אולי יכולה להיות בעיה, אבל אותנו זה משרת בעיקר כהפריה הדדית. המילים חשובות לנו וכן, אנחנו עושות רוק והאנרגיות בהתאם, אבל אנחנו גם לא ילדות בנות עשרה. הגילאים שלנו נעים בין 24 ל 40, כך שאת תסכולי גיל ההתבגרות כבר שחררנו. אנחנו כותבות מה שאנחנו חיות, ואין טעם לדחוף כעסים מיותרים אם הם לא קיימים".
- מתי יוצא המיני אלבום שלכן?
"אנחנו עושות הכול לבד, כולל השקעה כלכלית והפקה מוזיקלית, לכן החלטנו ללכת בשלב ראשון על מיני אלבום שיכלול חמישה או שישה שירים ורק אז להחליט מה הלאה. אני מקווה שנוציא אותו בתוך שלושה חודשים".