סגן בני (בנימין) חנני ז"ל נולד בכ"ג באדר תשי"ב, 23 במרץ 1952 בירושלים, בנם הצעיר של אסתר וישראל. את שנות ילדותו העביר בני בירושלים, כחניך בתנועת "בני עקיבא", אהב טיולים בטבע, נגינה בקלרינט ונתינה לאחרים. בהמשך עבר ללמוד בישיבה התיכונית "כפר מימון" שבנגב וסיים את לימודיו בישיבה התיכונית "אור עציון". בשנה זו נפטרה אמו מסרטן ובני התקשה להתמודד עם האובדן.
עוד לפני שהסתיימה תקופת האבל, ביולי 1970, הצטרף בני לגרעין נח"ל 'יחדיו' ברמת הגולן. בתחילת המסלול, בטירונות, הוצא למסלול פיקודי, אך החליט לוותר ולהגיע עם שאר חברי הגרעין להיאחזות בישוב אל-על שבגולן כמרכז הגרעין. בנוסף לקח על עצמו את תפקיד רועה הצאן של עדר הכבשים בהיאחזות.
לאחר כשנה החל בני את שירותו הצבאי בנח"ל המוצנח, השלים את קורס הצניחה וקיבל כנפיים. זמן קצר לאחר מכן יצא לקורס מ"כים, ובעקבות ציוניו הגבוהים הוחלט לשלוח אותו לקורס קצינים, שם סיים כמצטיין והוענקה לו דרגת סגן משנה. הוא שירת כמפקד מחלקה בפלוגה א', גדוד 50 של הנח"ל המוצנח.
בבוקר יום הכיפורים 1973 היה בני ברמת מגשימים בגולן ונקרא לפעולה באמצע התפילה. הסורים הסתערו על המוצבים, ביניהם גם על תל סאקי בו ישבו חברים של בני מהגדוד שנלכדו. בני, שהיה מ"מ, ביקש מהמג"ד אישור לצאת עם שני נגמ"שים לחלץ את החברים, אף שידע מה גודל כוחות הסורים. בקרב הבלימה האכזרי שנערך באיזור התל ב-7 באוקטובר נהרג בני, בן 21 במותו, וכמוהו כמעט כל הכוחות שהיו עמו. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן, ואף הוענק לו עיטור העוז, על אומץ הלב והגבורה שגילה בקרב האחרון.
בני חנני השאיר אחריו מחברת שירים, מתוכה מבצע לירן דנינו את השיר "אחת שכזאת", אותו הלחין קובי אפללו ועיבד אורי אבני.
"אחת שכזאת"
"אחת היא כזאת נערה האוהבת, אחת היא בכל עולמו שברא, אחת היא כזאת שעליך חושבת, כזאת היא אחת- תמה וברה / רק אחת היא כזאת שכולה רגשות, עם חיוך בישני על שפתיים, עם דמעה שעולה לכל צל חששות, אחת אין שניה לה עד קצה השמיים / ואחד יש הרחק שאליה קשור, קשור הוא חזק בה בחוט רגשות, וברגע יציץ בה, ברגע ישור, אזי לאחת נעשות הנפשות".
"כשקיבלתי את השיר שלחו לי גם את קורות חייו של בני ז"ל, ראיתי את התמונה, קראתי מה שעבר עליו, את הקורבן שהקריב, והסיפור שלו נכנס לי עמוק ללב וריגש אותי", אומר לירן דנינו. "כששרתי את השיר ונכנסתי לתוך המילים זה הפך אותי לגמרי. הוא כתב שיר אהבה לחברה שלו, נעמי, כתב שהנפשות שלהם מתחברות בסופו של דבר. לצערנו הן נפרדו ברגע שהוא נפל בגיל 21, שזה קרוב לגיל שלי".
-איך התחושה?
"לשיר שיר של אדם שנהרג מרגיש אחרת, מיוחד, שונה, במיוחד אדם שיש מאחוריו סיפור גבורה, חבר שיצא לחץ את החברים וידע שהוא מסכן את חייו, שלצערנו הסתיימו במותו. הוא לא השאיר אחריו הרבה - סידור תפילות צה"לי ומחברת שירים, ממנה נלקח השיר. אני מקדיש את השיר לו ולחברה שלו נעמי. זה כבוד גדול בשבילי".
-שרת את השיר הזה קצת אחרת?
"בשיר הזה הרשיתי לעצמי לסלסל יותר מהרגיל. זה שיר שמאוד מתאים ליום הזה. התחושה שעוברת חזקה יותר מאשר ביום רגיל. זה שיר שונה משירים רגילים שאתה מוציא בדרך כלל".