להקת "דיורמה" הגרמנית, שמנגנת סינת' פופ-דארק אייטיז, תנחת מחר (חמישי, 23.2) בישראל לרגל ההופעה שתתקיים במועדון בארבי בתל אביב. לקראת ההופעה תפסנו את הסולן טורבן לראיון מיוחד.
מושפעים מהצד האפל של האייטיז
-בגרמניה הסגנון שלכם מצליח מאד, שילוב של סינת פופ עם אווירת ניו וייב של שנות השמונים בעיבוד מודרני, להקות כמוכם וכמו Apopyugma Berzerk , VNV Nation, Diary Of Dreams שולטות במועדונים והסצינה מאד מפותחת, מה ידוע לך על הסגנון הזה בישראל? יצא לך לשמוע עד היום מוזיקה כלשהיא מישראל?
"בגרמניה אכן התחום הזה חזק מאד, זה כבר שנים ככה, אני מניח שזה קשור גם לתרבות המועדונים ובזה שגרמניה היא שוק המוזיקה השלישי בגודלו בעולם אחרי ארה"ב ויפן כך שלהרבה סגנונות יש כאן מקום, לא יצא לי לשמוע מוזיקה מישראל עד כה ואני יודע שיש לדיורמה קהל בישראל אבל אין לי הרבה ידע, אני מקווה שזה ישתנה במהלך הביקור וההופעה שלנו בישראל כי אנחנו מעוניינים לחוות כמה שיותר, להכיר, לטייל ולהחשף, הזמן אמנם קצר אבל אנחנו רוצים להספיק כמה שיותר במהלך הביקור".
-הלהקה שלך יחד עם הלהקות האחרות מייצגת סוג של דור חדש בסגנון, להקות שלקחו את ההשפעה החזקה של האייטיז אבל רקחו אותה עם אלמנטים עדכניים ועתידניים, כאלו שלוקחים את הסגנון קדימה, איך אתה רואה את הכיוון המוזיקלי שלכם כמי שיוצר אותו?
"הסאונד האפל והאלקטרוני של שנות השמונים היווה השפעה גדולה על כולנו, בזה אין לי ספק, אלמנטים מסוימים במה שאנחנו עושים ויוצרים מאד מושפעים בלינק ישיר מהדברים האלו, אין ספק שגדלנו על הלהקות האלו והכבוד הוא אדיר, יחד עם זאת אני חושב שאנחנו ושאר הלהקות שהתייחסת אליהן לא נשמעות כהעתק של הרכבים מהאייטיז אלא הצליחו לייצר משהו מקורי וייחודי משל עצמן וכמו שאמרת לרענן ולחדש את התחום, לכן אנחנו מצליחים, לו היינו נשמעים כמו העתק וחיקוי של הרכבים ישנים זה לא היה עובד, אני מאמין גדול בחותמת ייחודית של הרכב ובהתפתחות שלו, זה קורה אצלנו מאלבום לאלבום. אנחנו דורשים הרבה מעצמינו, ותמיד מנסים לקחת צעד אחד קדימה. יש לנו טעם דומה במוזיקה בלהקה ואני מאמין שהרצון ליצור ולהתחדש כל פעם משתקף מעולה באלבומים שלנו, שומעים את הדרך שאנחנו עוברים".
-איך אתם מצליחים לשמר בהופעה את האנרגיה החזקה מהאלבומים ומצד אחד לתת חוויה של מופע רוק עם
גיטרות ומצד שני לשמר את האווירה האלקטרונית והרקידה בו זמנית, על הבמה אתם סוג של שילוב?"אני רואה את ההופעה שלנו כמו מיצג, מכאן גם שם הלהקה, אנחנו אוהבים ורוצים מופע מחשמל ואנרגטי, לקחת קדימה את האנרגיה שיש באלבומים, בהופעה אנחנו בהחלט יותר מאסיבים ויותר "נותנים בראש", זה מוסיף המון להנאה ולעניין הן שלנו והן של הקהל שלא מקבל שחזור אחד לאחד של האלבום, אני לא אוהב להקות שהמופע שלהן נשמע כמו פלייבק, מה הטעם? אנחנו נותנים חוויה בהופעה, השירים שומרים על הוייב הרקיד והמועדוני אבל מרגישים שזה חי, אנרגטי וסוחף, הקשר בין הלהקה לקהל נותן את הדלק למערכת הזו, אני מרגיש שהחומר שלנו במקורו מאד מלנכולי, עצוב וחורפי ויחד עם זאת אנחנו נותנים מופע רוקי וסוחף".
-מי המעריץ הממוצע של דיורמה לדעתך? איך היית יכול לאפיין אותו? איך אתה משווה את הקהל הגרמני במולדתכם לשאר הקהל בעולם שהופעתם מולו?
"המעריץ הממוצע שלנו? הוא לובש שחור... (צוחק) וזה כבר דבר טוב וחיובי.., קצת קשה לי לאפיין את הקהל שלנו בהבדלה בין מדינות, זה קצת סטיגמטי בעיני, אם בכל זאת ננסה ללכת לפי הקלישאה ומה שבדרך כלל רואים בהופעות שלנו אני יכול לומר שהקהל בחלק הדרומי של אירופה יותר חם, ויותר מלא תשוקה ולהט ובמדינות כמו אוסטריה ושוויץ הוא יותר מאופק וסגור בתוך עצמו, אבל זה לא רק הקהל שלנו אלא האופי של האוכלוסייה עצמה, בסוף היום אני רואה את דיורמה כמשהו גלובלי שנוגע באנשים בכל העולם וגם אם בנאדם מגיע להופעה שלנו ועומד סגור ומכונס בעצמו זה בסדר בעיני, כמובן שאני שמח כשהקהל נותן פידבק ומשתולל אבל זה דבר שמאד שונה וקשור הרבה בתרבות של מקום. בגדול הייתי רוצה לקוות שמה שמאד את המאזינים שלנו זו האינדיבידואליות הרגשית שלהם".
-הטקסטים שלכם משקפים הרבה בדידות, עצב, ומלנכוליה, נושא נוסף הוא הפחד מטכנולוגיה מודרנית וההשתלטות שלה על העולם, מה משפיע עליכם להתעסק בנושאים האלו?
"כל דבר מהווה השפעה, החל באלבום שאנחנו אוהבים וכלה בבנאדם או מישהי שעזבה אותך, חברים שאכזבו, הכל, כל דבר שיש לו השפעה על הצד הרגשי שלנו מהווה השפעה באיזשהוא מובן, זה ספרות, קולנוע, אפילו הדכאון שאני יכול להרגיש בלי סיבה או עם כזו, הרבה זעם נגד הצביעות בחברה העכשווית מניע אותי, שמעו את זה בעיקר בחומר המוקדם שלנו, הייתי אומר שדיורמה משקפת את המצב הרגשי שלנו וממש כמו שאנחנו מזדקנים כאנשים אך נשארים צעירים בנפש גם הנושאים מתפתחים אבל בבסיסם עוסקים בדברים שקרובים לנו ומפריעים לנו בעולם".
-האלבום "קיובד" והסינגל המצליח ממנו "Child Of Entertainment" מציגים את הקונפליקט בין האינדיבידואל שכלוא בתוך המדיה והחיים, זה משתף מעולה גם בקליפ שעשיתם, מה הקונספט שבעצם הוביל את כל האלבום? גם הופעת הבמה שלכם בסיבוב ההופעות האחרון היתה כזו והציגה אתכם בתוך הקופסאות האלו כתפאורה.
"האלבום עוסק בקודים הכופים של החיים ובאיך שכולנו באופן כזה או אחר חייבים לציית להם, הקוביה היא סימבוליקה למה שסוגר ומקבע אותנו, אני מרגיש שהכל מוגבל ומתוחם בגבולות ברורים וזה הופך חזק יותר ומאיים יותר ככל שהחברה הופכת טכנולוגית ומפותחת יותר, הכל נעשה בקודים, לא משנה כמה אני מנסה לפעמים למצוא משמעות ועומק בתוך הכאוס החברתי הזה אני מוצא שהרוב המוחץ סביבי כלוא ומקובע בסטיגמות וקווים רעיוניים קבועים ומיושנים, נכון שלכל אחד יש את הדרך וצורת ההתמודדות שלו כדי לא להרגיש בודד בעולם הזה, אבל אני מרגיש ששמו אותנו בכלוב של זהב, יש טכנולוגיות, יש הכל ובעצם אין אמון, אין חברות, יש ניכור וכל אחד בקוביה שלו, גם בוידיאו ניסינו לשקף את זה, הוא מבוסס על תוכנית טלויזיה פופולרית בגרמניה, זה מייצג מדיה פסיבית שנכנעת לקבעון במקום לחפש את המיוחד והשונה".
"ניתן בישראל מופע שהוא המיטב מכל התקופות שלנו"
-להקות גרמניות בסגנון שלכם שהופיעו בישראל בשנים הקודמות (אנד ואן, אפופטיגמה ברזרק) ניגנו סט מיוחד לקהל כאן, מה אנחנו יכולים לצפות מההופעה ובחירת השירים של דיורמה בהופעה הקרובה?
"בכל מדינה בה אנחנו מנגנים לראשונה (כמו ישראל) אנחנו נותנים מופע שהוא המיטב מכל התקופות שלנו, מה שאתם יכולים לצפות זה אנרגיה, להט והרבה אנטרטיינמנט, יהיה מיוחד, זה לא הסט הרגיל שאנחנו מנגנים באירופה היות וזו הפעם הראשונה בישראל".
-הקלידן שלכם פליקס מארק הוא היוצר העיקר בהרכב, במקביל הוא מנגן בהרכבי צד ומשחרר אלבומי סולו, איך נעשת הבחירה אילו שירים ייכנסו לדיורמה ואילו לפרוייקטים הצדדיים?
."כשאנחנו כותבים אלבום חדש לדיורמה זה מה שאנחנו עושים בתקופה הזו, העדיפות היא ללהקת האם, האלבום הנכתב הוא שיא הפוקוס של פליקס ושל כולנו כלהקה, וכל היצירתיות שלנו מופנת ומכוונת לשם, אין עימותים או ספקות, אנחנו ממוקדים בלהוציא את האלבום הכי טוב שניתן, ברגעים אלו דרך אגב אנחנו עובדים על אלבום חדש שיצא במהלך 2012 כך שבהחלט יש למה לצפות".