"לו ריד, לך בצד השקט, נוח על משכבך בשלום"

זה כבר לא יהיה יום מושלם. לו ריד, הלך לעולמו בגיל 71, אחרי שבחודש מאי האחרון עבר ניתוח בכבד. ריד היה זמר, גיטריסט ויוצר שירים גדול, ונחשב לאחד מאמני הרוק החשובים בהיסטוריה.

לו ריד נולד בשם לואיס אלן ריד, ב-2 במרץ 1942 בברוקלין למשפחה יהודית-אמריקנית, שהיגרה מפולין לניו יורק בזמן מלחמת העולם הראשונה. בשנות ה-60' ייסד את להקת הרוק החשובה ה"וולווט אנדרגראונד" ("מחתרת הקטיפה") וכתב כמה מהשירים הגדולים בתולדות הרוק. ריד פעל כדמות מפתח בהתפתחות של המוזיקה האלטרנטיבית והרוקנ'רול בשנות ה-70', והשאיר אחריו כמה וכמה יצירות מופת. בעבר היה מכור משך שנים לסמים ולאלכוהול, אך נגמל, ואף תיעד את הגמילה באלבום מיוחד.

הואלס האחרון

לפני כשלושה שבועות עוד הספיק ריד להשתתף יחד עם הצלם המיתולוגי מיק רוק, באירוע השקה בניו יורק לספר "Transformer", שנקרא על שם אלבומו השני וכולל כמה משיריו הגדולים ביותר. בתמונות ריד נראה עייף וחולה, בוידיאו (החל מ 3:30) הוא גוער בקהל על כך שהם מרעישים ומבקש ממי שרוצה לדבר שייצא החוצה.

ג'ון קייל: "איבדתי חבר מבית הספר"

מוזיקאי רוק נפרדים הערב מלו ריד, הרוקר והאגדה. ג'ון קייל, שהקים עם לו ריד את ה"וולווט אנדרגראונד", כתב בפייסבוק: "העולם איבד כותב שירים מצויין ומשורר. אני איבדתי את חברי לחצר בית הספר".איגי פופ, בן דורו של ריד, כתב: "חדשות מזעזעות". חברי להקת "The WHo" ספדו לו: "נוח בשלום על משכבך, לו ריד, לך בצד השקט".

אמנדה פאלמר, שהופיעה בישראל בשבוע שעבר, כתבה: "אני מקווה שזו בדיחה. לו ריד לא יכול למות". חברי להקת "וויזר" הוסיפו: "הוא היה השפעה ענקית עלינו כאשר וויזר הוקמה. וריק אוקייזק סיפר לנו סיפורים מהחברות ביניהם". פלי מהצ'ילי פפרז כתב: "אני אוהב אותך לו ריד. לנצח". אביב גפן שיבץ בדף הפייסבוק שלו תמונה משותפת עם לו ריד וכתב: "להתראות לו ריד, תודה על הוולווט ועל המון השירים הגדולים. עזוב אותתו לאט, חיוור כחול עיניים". מיילי סיירוס כתבה: "לאאאא, לאאא לוריד".

גם אנשי קולנוע מספידים את לו ריד: השחקנית סוזן סרנדון אמרה: "ניו יורק איבדה את אחד האורגינאלים שלה. כל כך עצוב". השחקנית מיה פארו הוסיפה: "לו ריד היה המוזיקאי האהוב על ואצלאב האבל". הבמאי קווין סמית' כתב: ללו ריד היה חלום: לרכך (Velvet) את האנדרגראונד ולשנות את הסצנה של המוזיקה. עכשיו הוא איננו ונמצא למעלה. יום לא מושלם". השחקן ג'ון קיוזאק הוסיף: "תמיד קיבלתי ממנו השראה. חדשות נוראות. הכרתי אותו רק מהיצירה שלו, משורר ייחודי".

הסופר הגולה סלמן רושדי כתב: "חברי לו ריד הגיע לסוף השיר שלו. כל כך עצוב, אבל היי, לו, תמיד תלך בצד הפראי. תמיד יום מושלם".

השירים הגדולים של לו ריד

תרומתו של לו ריד לקלאסיקות של עולם הרוק החלה באלבום "The Velvet Underground and Nico", אלבום הבכורה של להקת ה"וולווט אנדרגראונד", עם הזמרת ניקו, כשהאמן אנדי וורהול מהווה עבורם השראה, אלבום שיצא במרץ 1967, וכלל שירים כמו Sunday Morning, "פאם פאטאל", "Venus in furs", "הירואין" ו-"I'll Be Your Mirror". אלבום שנאמר עליו שרק כמה אלפים ששמעו אותו, אבל כל מי ששמע אותו הקים אחר כך להקה.

Sunday Morning

Femme Fatale

Venus in furs

Heroin

I'll Be Your Mirror

לאונרד כהן אמר ללו ריד לפני שהוציא את האלבום הראשון שלו, שזה השיר שגרם לו לרצות להקליט מוזיקה.

האלבום "טרנספורמר", 1972

אחרי פירוק הלהקה המשיך לו ריד לקריירת סולו. אלבומו השני "Transformer" נחשב לאלבום מבריק, שנון, גלאמי וממזרי, וגם המצליח ביותר שלו. הוא כלל להיטים כמו "Percect Day", "Walk On The Wild Side", "Vicious" ו"Satellite of Love".

Walk On The Wild Side

Percect Day

Vicious

Satellite of Love

האלבום "ברלין", 1973

שנה לאחר "Transformer" ביצע לו ריד "פניית פרסה" והחליף את ניו יורק בעיר ברלין ספוגת הסמים, האלימות והתשוקה, תשוקה לאהבה ולמוות, ויצר אלבום על קשיי החיים, אמיתות חיים אכזריות, בלבול ושנאה עצמית. התוצאה יתה אלבום דכאוני שנתקל בביקורות צוננות וכישלון מזחרי, אבל ברבות השנים הפך לקלאסיקה.

Sad Song

"Caroline Says"


"Caroline Says 2"

עוד שירים גדולים של לו ריד

Waves Of Fear

בלוז רותח שהוא השיר השמיני באלבום "The Blue Mask" מ-1982, האלבום הראשון ששחרר לו ריד אחרי שנגמל מהתמכרותו ארוכת השנים לאלכוהול וסמים, אלבום שהיה ל"ספר הכיס" של המכורים באשר הם ולאחד מאלבומיו הטובים. ריד של על פרנויה, תחושת תיעוב עצמי, על אמונה שלמה שהגיע לגיהינום, בו גלי הפחד לא פוסקים לעולם.

sweet jane

שיר בולט מהאלבום "Loaded" שהוציאו ה"וולווט אנדרגראונד" ב-1970.

Wild Child

השיר הבולט באלבום הסולו הראשון "לו ריד" משנת 1972.

Coney Island Baby

שיר הנושא מתוך האלבום "Coney Island Baby" שלו ריד הוציא ב-1976. מעין בלדה מתרפקת ורגישה של נוסטלגיה לימים רחוקים ואהבות ישנות.

Rock and Roll Heart

שיר הנושא מהאלבום השביעי שיצא גם הוא באותה שנה, 1976.

Street Hassle

שיר הנושא מאלבום הסולו השמיני שיצא בשנת 1978. כולל אווירת אוונגארד, ליווי של כלי קשת, וקליפ מרשים.

Dirty Blvd

חוזר לבלוז-רוק ומדבר על הפערים בין עשירים לעניים, בשיר מתוך האלבום "ניו יורק" שיצא ב-1989.

Turn To Me

השיר הבולט באלבום "New Sensations" משנת 1984.

שרון מולדאבי: "המוזיקה של לו ריד היתה האמת"

שרון מולדאבי, מבקר המוזיקה הבכיר, כותב בדף הפייסבוק שלו הערב: "ב-1993 טסנו ללונדון במיוחד כדי שלא נפסיד את הופעות האיחוד של הוולווט, וראינו אותם פעמיים, ב"פורום" האינטימי וגם, זה הכרטיס, בוומבלי ארינה. כעשר שנים אח"כ ראיינתי את לו ריד ל'ידיעות' בחדר ההלבשה שלו לפני הופעה שם ברויאל אלברט הול והיתה לי הזכות לומר לו תודה על החלק העצום שהיה לו בפסקול חיי. במקום להודות לו שתי דקות ולראיין אותו ב13 הנותרות שהקציב לי, הייתי שמח להגיד לו תודה שעתיים ולדבר איתו רק אוף רקורד.

"היתה לו לחיצת היד הכי רפה שאי פעם לחצתי, אבל האמנות שלו, כמובן, היתה בדיוק ההפך הגמור מרפה. היא היתה האמת. וגם האמת הכי כואבת מחזקת. ובנקודות הכי חלשות ושבירות של חיי, החל מגיל 17, השירים שלו היו איתי, חלק מערכת ההישרדות. ובעידן בו "אלטרנטיבה" ו"אינדי" ו"שוליים" ו"דיסטורשן" הפכו ללא יותר מהגדרות דמוגרפיות-אסתטיות-שיווקיות, ריד עמד כמעט חמישים שנה כמי שלא היה דומה לו במוזיקה הפופולרית ביחס ההפוך בין הצלחתו הכלכלית לבין השפעתו האמנותית".

שנים מאוחרות

לפני חמש שנים ביקר לו ריד בישראל עם אשתו, האמנית והזמרת לורי אנדרסון, שהופיעה בהיכל התרבות בתל אביב. בביקורות נכתב שכאשר ההופעה הפכה מייגעת, עלה לו ריד לבמה והציל אותה משיממון. "ריד, בקולו השבור, מבצע את I’ll be your mirror היפהפה של הוולווט אנדרגראונד. הקהל באקסטזה ומחיאות הכפיים הקצובות נמשכות דקות ארוכות, אבל למרבה הצער לא מחזירות אותו לביצוע נוסף", נכתב אז על פרק ההדרן במופע".

אגב, באותה השנה יצאה גרסת די.וי.די מבריקה למופע שהעלה בגיל מאוחר בעקבות אלבום המופת הותיק שלו "ברלין". מצד שני, לפני כשנתיים עשה לו ריש צעד שנחשב בעיני מעריציו כשנוי במחלוקת והוציא אלבום עם להקת מטאליקה, שהוגדר כמוזר. במקביל התרגש לו ריד לשמוע שהשדרן עדי טלמור ז"ל בחר בשירו "Perfect Day" כדי שיושמע לזכרו.

ב-2010 ביים לו ריד סרט בשם "שירלי האדומה". גיבורת הסרט, שירלי נוביק, היא בת דודתו, שצולמה על ידו בגיל מאה מספרת את סיפור חייה: חורבן ביתה וההגירה מפולין לניו-יורק במלחמת העולם ה-1, אובדן משפחתה במלחמת ה-2, החיים הקשים כמהגרת בארצות הברית ופעילותה החברתית למען זכויות העובדים שזיכתה אותה בכינוי "שירלי האדומה".

*השתתפו בהכנת הכתבה: ענת טייכר, עמית סלונים