"אני אחד הכנרים החשמליים הטובים בעולם"

יש דברים שלא משתנים אף פעם. גם בגיל 48, לפני עוד הופעת איחוד של להקתו "סיאם" (שלישי, 7 בדצמבר, "הוואנה קלאב", תל אביב) הדר גולדמן, הויולניסט הנצחי של האלטרנטיב המקומי וכריש פרסום בהווה, נשאר חד כמו סכין, יורה תשובות מתוחכמות בקצב שבו הקהל קונה את הכרטיסים להופעות האיחוד של "סיאם", מי שנחשבה לפני 25 שנה לחוד החנית של אוונגרד המועדונים.

"הילדים הטובים הלכו לרוקנ'רול - פעם היה מרד היום זה של חנונים"

"בזמן האחרון המוזיקה בעולם הולכת בחזרה למקום ממנו היא באה, להופעות", חורץ גולדמן. "קח חמשת אלפים שנה של מוזיקה חיה ב'לייב' מול שבעים שנה של מוזיקה מוקלטת, מה שהיה 'רקורדינג ארטיסט', ועכשיו בק טו בייסיקס, הופעות לייב. ובארץ, החבר'ה הותיקים מתחזקים, מתכתבים עם רבנים. המיינסטרים הלך למוזיקה מזרחית והילדים הטובים הלכו לרוקנ'רול - מה שפעם היה מרד היום זה של חנונים והייטקיסטים".

-בתוך כל זה אתם חוזרים להופעות כ"סיאם", ואתם שוב חמים.
"יש אנשים שנולדו עם גן של מרדנות, עם איזושהי הפרעה. גם בזרמון-גולדמן לא ברור תמיד מה קורה. יש התכנסות עכשיו של ההרכב ומה שיפה זה שאנחנו קצת סופר-גרופ עם יוסי פיין שהוא בסיסט אדיר, חיים לרוז מלך הגרוב על התופים וג'ף שפירו שהוא באמת זמר גדול, ואני עדיין נחשב, אני מניח, אחד הכנרים החשמליים היותר טובים בעולם. אני לא הכי מוכשר, פשוט מעט עוסקים בזה, אז זה קצת 'סופרגרופ'. בתוך ההופעה אנחנו נותנים בערך שלושת רבעי שעה של עיבודים אלקטרוניים לדברים שלנו, יותר מהעבר מאשר מהעתיד".

"לריקנות נכנסו אנשים רעים כמו ביבי, ברלוסקרוני ומותגים"

-איך בחרתם את הלוקיישן?
"'הוואנה קלאב' זה מקום די מקצועי. קצת הופתעתי. עליתי כאורח עם סמי בירנבך מ'מינמל קומפקט' לפני חודשיים ופוצצנו את מקום. עכשיו סיאם. אנחנו שווחטים פרות קדושות באופן מסודר. נכנסים שם 800 - 900 איש ויש קטע מטורף של בני 16 עד 20 שלא הכירו כלום וכאילו מחפשים קצת אחורה, או משהו כזה, כי קדמת המרד אצל דפני ליף".

-כאיש פרסום נחשב, מה באמת דעתך על המחאה החברתית?
"הקפיטליזם במבחן קשה. הוא לא עומד בתנאי הסף הראויים בעולם. הקפיטליסטים מדברים על תל"ג בשביל למדוד מדינה, והיום כבר מדברים על מדד האושר, אבל כלכלה זה רק רגל אחת. אנחנו הפרסומאים - אין יותר גרוע מאיתנו. אנחנו עובדיהם של הטייקונים, משרתיהם של האדונים, אז אנחנו לא יכולים להיות טובים. במקום האיש היוצר שנעלם לתוך הריקנות ונכנסו אנשים רעים כמו ביבי, ברלוסקרוני ומותגים. היום כבר לא רוצים אותם, מחפשים את הטוב, ואנחנו בצד של הרעים וזה מגיע לנו".

"האמת נמצאת במוזיקה. בשבילי החיים הם דרך האוזניים"

-בעניין הזה אתה חצוי?
"קצת חצוי. מצד שני אני רוצה להגיד, ובצניעות, שאצלנו, בתוך הפרסומאים, גם שם אנחנו בהתרסה ובמרד. מאסנו במטודות הישנות של פרסום מתחסד ומתנצל של משפחה מאושרת אז הבאנו קריאייטיב אחר, לפרצוף.

-אבל כשאתה מורד כפרסומאי אומרים שזו פרובוקציה סקסיסטית.
"כי זה יוצא מהקונבנציה של פוליטיקלי קורקט, ואצלי זה שקר".

-ואיפה האמת?
"האמת נמצאת במוזיקה. מגיל שש בשבילי החיים הם דרך האוזניים. אני שומע להקות צעירות כל הזמן. בארץ הדליקו אותי לאחרונה להקות פאנק. בפאנק החדש יש אנשים עם מסר וזה המון. אני שומע המון להקות, מתחבאים לי שם באיזה מקום המון דברים. כרגע המיינסטרים בישראל קצת משעמם, אפילו יותר מתמיד. אנחנו בתקופה של המיינסטרים המזרחי שאני לא מתחבר אליו ולא מתנצל. ויש את החוזרים בתשובה והמתחזקים. הילד בן 30, הילד בן חמישים, יש לו חום גבוה, אין לו חום גבוה, ההוא מתחבא. זה מעניין".

-מתי "סיאם" תקליט חומרים חדשים?
"לא יודע להגיד לך. לי בוודאי ובוודאי זה חשוב. אני ב- 2012 אעשה דברים חדשים אבל עוד לא מצאתי מסגרת. כנראה שאני אחפש פרטנרים לתשוקה".

"ההצלחה הכלכלית של המוזיקה לא מעניינת אותי"

-שותפך אילון זרמון הוציא שני שירים, יש מצב שתנגנו יחד?
"אילון מנגן קלרינט מגיל צעיר מאוד וכמוזיקאי קלאסי הוא כתב ויצר. בשלוש שנים האחרונות הוא עשה אלבום, הקליט שירים. אני לא יודע באיזה שלב, אבל אעשה את זה, אני אחשוב גם על זה. יש מצב להכל, ודאי ודאי".

-ואז שני קטעים שונים של החיים שלך, 'סיאם' והמשרד, יהיו יחד על הבמה.
"נכון, ותודה לאל שאני יכול להפסיק לחשוב מה יגידו ולעשות מה שבא לי. זו הזכות שלי, לא יודע אם מבחירה או לא. אני מודה לאלוהים שאני יכול לעשות מוזיקה אך ורק בצורה שבאה לי. כמו תמיד. המוזיקה לא היתה אף פעם מקור פרנסה שצריך לעשות מניפולציה או לכופף ולהתאים אותה בשביל להרויח כסף. אני יכול לעשות מוזיקה שיאהבו אלף איש בתל אביב, אלף בניו יורק ואלף בברלין ולא מעניינת אותי בכלל ההצלחה הכלכלית של זה".