להקת "הביץ' בויז" הודיעה על איחוד לכבוד חגיגות יובל ה-50 להקמתה. "The Beach Boys" צפויים להוציא אלבום חדש, אותו כבר החלו להקליט, יוציאו גם אוסף להיטים חדש וייצאו בעקבותיהם לסיבוב הופעות בינלאומי, שיתחיל באפריל 2012 בניו אורלינס ויכלול כ-50 הופעות ברחבי העולם.
"הביץ' בויז" ("נערי החוף"), שהוקמה על ידי האחים ווילסון ובן דודם מייק לאב ב-1961, הייתה אחת מלהקות הרוק האמריקאיות המצליחות אי פעם, שנודעה בזכות ההרמוניות הקוליות הייחודיות, ההפקות המוזיקליות המיוחדות של להיטיה והאווירה הקיצית של הגולשים והנוער בחוף המערבי של ארה"ב. בזכות אלה צברה מיליוני מעריצים ברחבי העולם ואלבומיה נמכרו בעשרות מיליונים עד כה.
עד היום ממשיכים שירי הביץ' בויז להיות מושמעים, בעיקר בקיץ, בתחנות רדיו מסביב לגלובוס. לכבוד ההודעה על איחוד הלהקה הנה 15 להיטיה הגדולים ביותר.
Surfin’ (Surfin’ Safari, 1962
השיר שלמעשה התחיל את הכל. מייק לאב כתב את המילים הפשוטות, בן דודו בריאן ווילסון הלחין את המלודיה בסטייל "מוזיקת הגלישה" ששטף את קליפורניה. בריאן צירף את שני אחיו, קארל ודניס, ויחד עם חברו אל ג'רדין הוא הקים להקה. חברת התקליטים קפיטול התאהבה בשיר, והחליטה למתג אותם כ"נערי החוף", למרות שאף אחד מהלהקה לא גלש באופן פעיל, מלבד דניס – שמת בטביעה בגיל 39.
Surfin’ USA (Surfin’ USA, 1963
למרות חוסר ההצלחה המסחרית של האלבום הראשון, בחברת התקליטים "קפיטול" תלו תקוות רבות בכישרון של בריאן ווילסון הצעיר. לשמחתם, בריאן חזר עם הלהיט הענק שהפך את הלהקה לתופעה בכל ארצות הברית. אז מה אם את הלחן הוא גנב באופן מובהק מ-Sweet Little Sixteen של צ'אק בארי?
Don’t Worry Baby (Shut Down, Vol. 2, 1964
בשנת 1964, כשבריאן ווילסון הלחין ושר את השיר הזה כתגובה ל-Be My Baby של פיל ספקטור, זה נראה כמו התגרות באריה. היום זה סתם נשמע כמו שיר אהבה מתוק. אבל כמה יפה!
I Get Around (All Summer Long, 1964
עוד שיתוף פעולה של הדודנים מייק לאב ובריאן ווילסון הוליד את אחד משירי הנהיגה הכיפיים בהיסטוריה. בריאן עם הקול הגבוה בפזמון ומייק בבתים. עכשיו רק נותר ויכוח של יותר מארבעים שנה לגבי מי כתב את השורה – “Round Round Get Around, I Get Around”. זה נשמע טפשי, אבל השורה הזאת שווה כמה מיליוני דולרים, ואף הגיעה לבית המשפט
Help Me Rhonda (Today!, 1965
בזמן שבאירופה בוב דילן כבר ספג קריאות בוז על שירי הרוק שלו, והביטלמניה כבר כבשה את ארה"ב, הביץ' בויז עדיין עסקו בשירי אהבה קלילים והרמוניות מתוקות. אם זה היה תלוי בבריאן ווילסון, הוא כבר מזמן היה עובר לעיסוק במוזיקה רצינית יותר, אבל בשלב זה עדיין שלט בלהקה אביו, מורי ווילסון, שכיוון את הלהקה לכיוון מסחרי יותר ביד גסה. בזמן הקלטת השיר, מורי נכנס לאולפן והחל לצרוח הוראות על בריאן ושאר חברי הלהקה. בפעם הזאת, בריאן גם ענה לו, והכל תועד בהקלטות. היסטוריונים מוזיקליים מציינים את ההתפרצות הזאת כתחילת השינוי המוזיקלי של הלהקה, לכיוון "איכותי" יותר.
California Girls (Summer Days, and Summer Nights!!, 1965
כמו הרבה מוזיקאים באותה תקופה, בריאן ווילסון החל להתנסות בסמי הזיה. אחרי שקיבל טריפ רע מ-LSD, הוא רץ לחדרו, שם כרית מעל ראשו והחל לצעוק: "אני שונא את אמא שלי, אני שונא את אבא שלי". לאחר מכן ירד לפסנתר, והחל לנגן את המלודיה של California Girls. בעזרתו של מייק לאב, הוא סיים לכתוב את המילים של השיר, שלמרות שהוא מוקדש לנערות החוף המערבי, הצליח במיוחד דווקא באירופה.
Wouldn’t It Be Nice (Pet Sounds, 1966
ב-16 במאי 1966, מתישהו בשעות הבוקר, יצא למכירה העותק הראשון של Pet Sounds והיכה בתדהמה את עולם המוזיקה. כמה ימים לפני שהאלבום יצא, החבר החדש בביץ' בויז ברוס ג'ונסטון טס ללונדון, והשמיע לג'ון לנון ופול מקרטני את האלבום. כולם יצאו מהפגישה הזאת עם אותה הרגשה. להקת החופים של בריאן ווילסון הדיחה את הביטלס מהטופ העולמי, והפכה ללהקת הרוק הטובה בעולם.
God Only Knows (Pet Sounds, 1966
היום כבר ברור שמדובר באחד משירי האהבה הכי יפים שאי פעם שנכתבו, ואפילו בגלגלצ עדיין משמיעים אותו כאילו לא נכתב לפני 45 שנה. אבל ב-1966 הוא גרם לזעזוע אמיתי בעולם המוזיקה, והרבה תחנות רדיו סירבו להשמיע אותו – פשוט בגלל שזה היה השיר הראשון עם המילה "אלוהים" בכותרת שלו. כשהכותרות האחרונות מדברות על הדרת נשים מאוטובוסים, נראה שלא למדנו הרבה מאז.
בעולם הפופ של לפני סרג'נט פפר עדיין לא הכירו הפקה מוזיקלית מורכבת כזאת. ובסופו של דבר, הדבר שהופך את השיר הזה להכי מרגש בהיסטוריה הוא ששלושה בני אדם בלבד שרים בו. למרות השמועות, לא מדובר במלאכי שרת, אלא בשלושה צעירים אמריקנים - קארל, בריאן וברוס.
Good Vibrations (Smiley Smile, 1967
התקופה שבין הוצאת Pet Sounds ל-Smiley Smile תועדה באינסוף כתבות, ספרים וסרטים. בקצרה: הביטלס הודו שבריאן ווילסון עקף אותם בסיבוב בכל הנוגע להקלטת אלבומים, ונכנסו להקליט את המאסטר-פיס שלהם. בריאן ווילסון היה בתקופה הכי פורה בחייו וכתב את האלבום “Smile” שאמור היה להשאיר אבק לכולם. תחת השפעת סמים ודיכאון כבד שאפף אותו, הוא שמע את סרג'נט פפר והחליט לגנוז את האלבום ההוא. השירים לא הלכו לאיבוד, אלא מצאו את עצמם בגרסאות מעובדות בצורה גסה באלבומים הבאים של הביץ' בויז, אבל לא מצאו את מקומם הראוי בדפי ההיסטוריה. אחד מהיוצאים מן הכלל הוא Good Vibrations, שיצא כסינגל עוד לפני ההתמוטטות של בריאן - והראה כמה חבל שלא יצא לנו לשמוע את הגרסה המקורית של “Smile”.
Here Comes The Night (Wild Honey, 1967
לפני שיהפוך ללהיט דיסקו בסוף שנות השבעים, Here Comes The Night היה ניסיון של בריאן להחזיר את הלהקה ללהיטים "קליליים". התוצאה דווקא הייתה שיר אפל במקצת, שלא זכה למספיק השמעות כשיצא לראשונה.
Do It Again (20/20, 1969
עוד ניסיון של בריאן לקחת את הלהקה חזרה לתקופה הקלילה שלה, אבל עם כל כך הרבה כלים ועומק מוזיקלי, קשה למצוא את הקלילות המדוברת. הביץ' בויז הצליחו לשמור על רף מוזיקלי עמוק ומיוחד גם בתקופה הכי קשה שלה.
Forever (Sunflower, 1970
אחרי תקופה ארוכה של דשדוש, וניסיונות להחיות את הלהקה בהופעות חיות עם הלהיטים הישנים תוך כדי ניסיון לשחזר באולפן את ההריסות שנותרו מהפרוייקט הגנוז “Smile” הגיע האלבום Sunflower ושינה את התמונה. הביץ' בויז הפסיקו לנסות להמציא את עצמם מחדש, ומצאו נוסחת ביניים שמשלבת בין להיטי הפופ של החוף המערבי ליצירתיות המתפרצת של כל אחד מהחברים בלהקה. את הלהיט “Forever” כתב ושר האח דניס ווילסון, אחד מהמוזיקאים הכי פחות מוערכים בהיסטוריה, וחבל שכך.
Surf’s Up (Surf’s Up, 1971
עוד שיר שנותר מההריסות של פרוייקט “Smile” שיצא ב-1971 ומוכיח שוב כמה מוכשר היה בריאן ווילסון, וכמה חבל שלא זכינו לשמוע עוד מהיצירתיות שלו בזמן אמת. ההשפעה של גרשווין על ווילסון ממש נוזלת כאן מהרמקולים.
Kokomo (Still Crusin’, 1989
רוב שנות השבעים והשמונים של הלהקה היו בינוניים להחריד. השיר "קוקומו" שנכתב במיוחד לסרט "קוקטייל" בכיכובו של טום קרוז, היה הלהיט היחיד של הלהקה בכל העשור. בשיר לא משתתף בראיין ווילסון, לא בשירה ולא בכתיבה, וזה בעצם אומר הכל.
You’re Welcome (Smile Sessions, 2011
בשנת 2011, הרבה אחרי שכבר חשבנו ששמענו הכל בנוגע לאגדה על האלבום האגדי “Smile” שמעולם לא ראה אור, בריאן ווילסון הוציא לאור הוצאה רשמית של הקלטות האלבום, שבעצם בא להדגים איך היה אמור להישמע האלבום במקור (להבדיל מהגרסה ה"סאחית" שהקליט בעצמו ב-2006). בסיום האלבום מצורף כרצועת בונוס השיר "You’re Welcome" וזה כל כך מתאים, כי בסיום ההאזנה לאלבום מתחשק לך לומר ליוצרים תודה.
>> והנה השיר החדש והיפה של גבע אלון "The Great Enlightenment"