השחקנית מירב פלדמן, 27, מוכרת מסדרות כמו "חצויה", "האי", "השמינייה", "הבורר", "נויורק" ו"הפיג'מות". בימים אלה היא עושה תפנית אישית בקריירה ופונה לתחום הזמרה. פלדמן הוציאה לאחרונה את קליפ ושיר הבכורה שלה "הכל טוב", אותו כתבה והלחינה, עם עיבוד והפקה מוזיקלית של דורון פלסקוב. מדובר בסינגל ראשון לקראת אלבום בכורה, שאת כל שיריו יצרה פלדמן בעצמה.
-הכותרת של השיר שלך מאוד טריקית.
"אני מגיעה מבית שיש בו גרעין רומני חזק. אצלנו כששואלים מה שלומו של מישהו ואומרים 'הכל טוב' בפיץ' גבוה בקול זה אומר שהמצב שלו ממש לא טוב, וזו נורת אזהרה חמורה. מכאן מגיע השיר, שמתאר מצב שהוא הפוך על הפוך. במילים מבינים שזו לא הסיטואציה".
-את שרה "ותודה רבה לאמא על המוטו לפחות".
"הכוונה היא למוטו הזה שהגיע מהמשפחה, אימרה שנוסדה בפיה של שוש פלדמן, אמא שלי. אגב, היא מאוד פרגנה ושמחה על השיר, כי היא מזהה ומכירה את האמירה הזו טוב מאוד. השיר שימח אותה על אף המשמעויות שאליהן לקחתי אותו. המשפחה שלי גם הצטלמו לקליפ כניצבים".
-מאיזה מצב בחיים כתבת את השיר?
"הכל היה ממש לא טוב, תקופה של המון שינויים וקבלת החלטות, התבגרות והתפכחות ותפיסת כיוון בחיים. גם בקריירה וגם מבחינה אישית וזוגית. זו היתה נקודה, צומת דרכים, שמבחינת הלב והנשמה קיבלתי קריאת השכמה. הגעתי לנקודה תחתונה בחיים והייתי צריכה להחליט אם אני ממשיכה לרדת או מרימה את עצמי. המוזיקה היתה חלק מההתמודדות עם הדאון".
-גם בזוגיות?
"השיר בהחלט מסמל תקופה מבחינה זוגית שבה החלטתי עם איזה אדם אני רוצה לחיות, עם איזה סוג של גבר אני רוצה לבלות, מי יהיה הפרטנר ומה אני רוצה ממנו. גם בקריירה עברתי את התחנות הידועות. עברתי מפוזיציה של מנחה בערוץ הילדים לתפקידים של שחקנית גם בתאטרון וגם בטלוויזיה למבוגרים. ואז נוסף הקלף של הזמרת, שהיה קיים תמיד".
-כשאת כותבת "שגעון מדופלם" למה הכוונה?
"הגעתי לנקודת תחתית, עם אסמכתה, שיותר נמוך מזה לא יכול להיות, והמבין יבין. היתה נקודה בחיים שלי שבה שלא ראיתי אור בקצה המנהרה, לא ראיתי איך לצאת מהחושך, וכן, הייתי צריכה עזרה".
-כשאת שרה "לוסי דיימונד לא רואה את האור", אני נזכר בביטלס.
"'לוסי דיימונד' זו יכולה להיות כל מי שתגיד - אני, ולוסי של הביטלס. זה מהדהד מתוך זה, אבל 'לוסי דיימונד' הוא שם קוד לסיטואציה או מטאפורה, לאיזה שהוא מצב".
-בתוך שיר פופ לכאורה קליל מסתתרים אצלך דברים "כבדים".
"זו הכוונה, זה מה שאומר השיר, שמאחורי פני השטח, שהכל טוב ויהיה בסדר - יש קול שזועק ואומר שהמצב ממש לא בסדר וכמה שאעטוף את הדברים בהרמוניה מוזיקלית נעימה ונחמדה, הם בסוף צועקים משם. יש המון תפיסות מוקדמות לגבי פופ. זו מוזיקה שעשויה בצורה מאוד מהוקצעת. לדעתי שיר מתחיל ונגמר בטקסט. אני שמחה ששמת לב לנינואנסים, כי אני מנסה לספר סיפור. פופ יכול לספר ולדבר כמו כל ז'אנר אחר".
-וכשמגיע "מחפשת נחמה אצל המין השני"?
"זה די ברור לא? כל מילה מיותרת. אבל אל תחשוב רק על סקס. אפשר לחפש נחמה בכל מיני צורות".
-איך התחלת את האלבום הזה?
"חמש שנים אני עובדת על הפרויקט, מתוך שבע שנים שאני במקצוע. רק היום אני מרגישה בטוחה ומוכנה, כי עברתי קילומטראז' מסוים. היום אני מרגישה מוכנה ובטוחה להוציא חומרים פרטיים, כי שיר זה דבר חשוף. האלבום מספר סיפור שלם, השירים מאוד חשופים, יש בהם משהו שובב, נשי, עם קריצה, לא מתנצל, בלי מסננים, מאוד בפנים - דברים שלא היה לי אומץ לעשות עד עכשיו".
-ממתי את במוזיקה?
"מאז ומתמיד. תמיד שרתי, ניגנתי, כתבתי, הייתי בלהקה צבאית. גדלתי בבית שהיתה בו מוזיקה, אבא שלי היה נגן בצעירותו, השמיע לי תקליטים מכל העולם, זה חלק ממני. כילדה הערצתי קלאסיקות ישראליות כמו שלום חנוך, אריק איינשטיין, יהודית רביץ, נורית גלרון, כוורת, בנזין, רמי קלינשטיין, דנה ברגר, איפה הילד".
-מתי התחלת לכתוב ולהלחין?
התחלתי לכתוב בגיל 17. המגירה התמלאה. אחרי הצבא תפסתי ביטחון להשמיע לאנשים. באיזשהו שלב הכירו לי את דורון פלסקוב המפיק והמעבד היינו יושבים לילות עם הגיטרה מנגנת לו את השירים, מקליטים סקיצות בלילה, יושבים על זה משנים תהליך של כמה שנים שבסוף נולד האלבום".
"הפרויקט הזה הוא בכל נשמתי"
-איך זה להיות זמרת לעומת שחקנית?
"עבדתי כשחקנית ביום ויצרתי שירים ואלבום בלילה. רוב התגובות הן של אנשים מופתעים שלא ידעו שאני עובדת ברצינות משך כמה שנים. בגדול, אני לא חושבת שיש הבדל. אני אמן שרוצה ליצור ולעשות. מבחינתי מוזיקה היא עוד דרך של עשייה וביטוי, עוד נתיב ליצור בו. אני לא מבחינה בין הדברים. גם בתוך שיר יש תמה עם מכשולים וגם בתוך סצנה יש מנגינה. בשיר יש משהו הרבה יותר חשוף. אני רגילה לעמוד הכי חשופה על הבמה, אבל בשיר אני כמו אומרת לקהל בואו תיכנסו לנשמתי. להבדיל מסצנה שבה אני משחקת מישהו אחר. לא אכפת לי מה יגידו. אני עומדת מאחורי השיר שלי וגאה בו, ולא משנה מי הדמות ולאן משייכים אותה".
-ומה הלאה?
"השקעתי ממיטב רצוני והוני בפרויקט שכולו בהפקה עצמית, ואני הכי רצינית בנוגע אליו. אנחנו עובדים על הופעה, יש לי הרכב מדהים. מבחינתי זו לידה, הבייבי שלי חשוב לי, אני גאה בו. ושום דבר הוא לא אינסנטנט, אני מאוד מתכוונת ורצינית ומתרגשת, הדבר הזה הוא באמת בכל נשמתי".