"דירהוף" (Deerhoof), הלהקה מסן פרנסיסקו, שתופיע בת"א ב-15.12, היא רק חלק משורה של מופעי איכות מצליחים שמביאים לכאן צמד מפיקים אלמוניים, עד לא מזמן, העונים לשם "נרנג'ה הפקות". השניים, שאחראים להגעתם לארץ של "קלקסיקו", "Mum" ו-האנה הקלברג הצליחו לתרגם את ההעדפות הפרטיות שלהם לעסק מוזיקלי משגשג.
"בשתי ההופעות של להקת 'קלקסיקו' הרגשתי בפעם הראשונה מה זה להגשים חלום. זה הרכב שאני מעריץ כבר שנים. פתאום הם על הבמה בתל-אביב מול אולם מפוצץ, ואני יודע שזה קרה בזכותנו", אומר המפיק ערן אריאלי על האירוע שאותו הוא מכנה "מדונה שלנו".
עשה זאת בעצמך
אריאלי ושותפו, יונתן אלימלך דה וולף, הם "נרנג'ה הפקות". משרד שבפועל אינו ממש משרד (הם מתפעלים אותו מחדר קטן בדירה שכורה בהרצליה), שאותו הקימו לפני פחות משנה. שני בני 25 נטולי כל ניסיון קודם בהפקות מקומיות (או בינלאומיות), שהחליטו שאם אין בנמצא אנשי מקצוע שיביאו לארץ את המוזיקה האהובה עליהם הם יעשו את זה לבד.
עד כה תפעלו "נרנג'ה הפקות" בהצלחה לא פחות משבע הפקות, שתיים נוספות בדרך ועוד היד נטויה. הכול, כאמור, בעזרת חסכונות פרטיים ואמונה בלתי נלאית שאותה הצליחו, איכשהו, לתרגם למכירת מאות כרטיסים למעריצים מקומיים. בתוספת העובדה שטעמם המוזיקלי של אריאלי ודה וולף נוטה חד משמעית למוזיקה האלטרנטיבית, מתקבל סוג של נס כחול-לבן אמנותית וכלכלית.
"הכרנו בצבא", משחזר דה וולף, "גדלתי בניגריה, שם עבדו הורי כמה שנים, וערן גדל בראשון לציון. שירתנו יחד בתותחנים, וכבר אז גילינו את האהבה המשותפת למוזיקה למרות שהטעמים שלנו שונים עד היום. ערן אוהב רוק אלטרנטיבי ואני יותר בעניין של מוזיקה אלקטרונית, אבל שנינו מחפשים את המורכב יותר.
"מוזיקה שהיא לא בהכרח קלה לעיכול ומיינסטרים. אחרי הצבא כל אחד פנה לדרכו לכמה שנים, אבל שמרנו על קשר ולפני שנה החלטנו להקים את 'נרנג'ה'".
"קורט ווגנר התארח אצלנו בליל הסדר"
אריאלי: "היו לנו חסכונות מכמה עבודות. אני, למשל, חייתי שנתיים בארצות-הברית ועבדתי במכירות. ישבנו ודיברנו על המוזיקה ששנינו אוהבים, וזה היה כמו פנס שנדלק בו-זמנית מעל הראשים של שנינו.
"האמן הראשון שהבאנו לארץ היה קורט ווגנר (מוזיקאי אלטרנטיב קאנטרי ומייסד להקת "למבצ'ופ", ט.פ), שהסכים להגיע בשכר אמן של 6,000 דולר והופיע לבד עם הגיטרה אבל הביא גם את המנהל האישי שלו - יהודי-גרמני שהתרגש מאד לבקר בישראל.
"הגיעו כמה מאות אנשים להופעה. זה היה בפסח, אז אירחנו את המנהל בבית שלי בליל הסדר ושניהם היו המומים מהיחס ומהתגובות של הקהל. אותו מנהל עשה מאוחר יותר המון עבורנו, בכל הנוגע להפצת השמות שלנו בתעשייה בחו"ל".
-איך זה בעצם עובד? פשוט התחלתם לשלוח מיילים לאמנים והצגתם את עצמכם כמפיקים מישראל?
דה וולף: "בדיוק. לא ניסינו להסתיר כלום. כאשר פנינו לסוכן של קורט ווגנר כתבנו, במפורש, שזו הפקה ראשונה שלנו ואין לנו ניסיון קודם בתחום והוא הסכים להגיע בכל זאת כי ישראל הייתה עבורו משהו חדש ומסקרן.
"למדנו הכל מאפס והיינו צריכים הרבה סבלנות. אתה לא מתקדם לשום מקום עד שהרזומה שלך לא מתמלא קצת, אבל אחרי שהבאנו הרכבים בולטים בתחומם כמו 'M83' ו 'Why', והם חזרו עם שלל חוויות ומחמאות, אמרגנים שהתעלמו מאיתנו בעבר התחילו להחזיר מיילים ולדבר ביזנס".
התאבדות כלכלית או ראייה לטווח רחוק
_b.jpg)
-אתם עובדים בקצב ממוצע של כמעט הפקה לחודש. כבר רואים רווחים?
דה וולף: "ממש לא. אני, למשל, עובד במקביל כברמן. גם ערן עובד במשרה נוספת. ההפקות, בשלב זה, לא מכניסות כסף. במקרה הטוב מכסות את עצמן ומשאירות משהו לפרויקט הבא.
"אבא שלי, שהוא איש עסקים מנוסה, עובר איתי לא פעם על הניירת ומנסה לשכנע אותי שזו התאבדות. אני מסביר לו שזו ראייה לטווח ארוך. יש לנו חזון ברור לאן 'נרנג'ה' אמורים להגיע, וזה לא יקרה ביום או אפילו בשנה אבל זה יקרה".
אריאלי: "רצינו ליצור מצב שבו חובב מוזיקה איכותית יוכל ללכת למועדון בתל-אביב ולראות הופעה בינלאומית טובה במחיר כרטיס שלא יגרום לו פשיטת רגל. ההופעה הכי יקרה שעשינו הייתה להקת 'קלקסיקו', אבל לשאר האמנים שהבאנו מכרנו כרטיסים בפחות מ-200 שקלים.
דה וולף: "'קלקסיקו' הייתה הפקה בעלות של רבע מיליון שקלים. ההימור הכי גדול שלנו עד היום. הם הרכב מוערך עם דרישות בהתאם, שהביא 11 אנשי צוות, אבל הם גם מילאו פעמיים את מועדון ברבי ב-800 איש בכל ערב".
מנסים לחנך קהל מקומי
ההפקה הבאה בתור מפס הייצור של "נרנג'ה הפקות" היא של להקת האינדי הנחשבת Deerhoof, ב-15 בדצמבר במועדון הבארבי בתל אביב, ומחיר כרטיס יעמוד על 169 שקלים.
-איך אתם בוחרים פרויקטים?
אריאלי: "כבר ניסינו אינספור דרכים לעשות חקר שוק מוקדם וזה תמיד נשאר הימור. לא תיארנו לעצמנו שבהופעה של 'Why' קהל ישיר איתם בעל פה את כל המילים. יש מקרים שבהם אנחנו מנסים, במפורש, לחנך קהל מקומי להכיר אמן חדש. אחד ההישגים הגדולים שלנו הוא שהשם 'נרנג'ה' הפך לתו איכות בקרב חובבי מוזיקה איכותית האומרים שאם אנחנו מביאים הופעה כנראה זה טוב".
דה וולף: "אנחנו מתפתחים לאט. גם לשוקי וייס לקח יותר מ-20 שנה בעסק עד שהביא לארץ את מדונה".
