אסף שריג 09 (צילום: מיכל שני)
"לא תכננתי להוציא את ה-EP במקביל לחזרה של איפה הילד. זה קרה במקרה". אסף שריג|צילום: מיכל שני

אסף שריג חזר בחודש האחרון לכותרות עם הקאמבק של להקת-האם שלו "איפה הילד", שהוציאה שיר חדש ויצאה למספר הופעות איחוד. כותרות קצת פחות גדולות תפס האי.פי. החדש שלו "Fat Elvis", שיצא לאחרונה בלייבל "פת/קית". מדובר ב-6 שירים חדשים ומשובחים שעומדים על שלוש הרגליים האסף שריגיות הקבועות - חספוס ורעש שנשמעים מעולה, אווירה פסיכדלית דכאונית ומלודיות מנצחות, שלוש רגליים שעשו את המוזיקה של שריג לראויה, מעניינת ומהנה.

"זה ממש לא היה מתוכנן שהאי.פי ואיפה הילד יקרו במקביל", מסביר שריג. "אנחנו לא עד כדי כך מתוחכמים. האי.פי לקח לי שלוש שנים עם הפסקה ארוכה באמצע. מבחינתי הכי חשוב שהוא יצא כי אני שלם איתו ויכול להינות ממנו. אולי עם האיחוד האי.פי. יקבל עוד קצת פוקוס וזה כן עזר קצת. העניין הוא שלוקח לי הרבה זמן לכתוב. אני כותב באנגלית כברירת מחדל, כי בעברית הטקסטים שלי לא עוברים את השיפוט המאוד קשה שלי ובאנגלית אני יותר מסתדר".

"השם 'פט אלביס' אסוציאטיבית נשמע לי טוב"

-על מה אתה כותב?
"השירים זה פחות על מה ויותר קטע אווירתי. החומרים הם מהחיים, מאוד אסוציאטיביים, אין מסר אחד ברור. התחלתי עם חמישה שירים שהקלטתי, עשיתי מיקסים שלא הייתי מרוצה מהם. הלהקה שלי 'הווקי טוקיז' התפרקה. הייתי בתקופה שלא היתה לי יכולת לסיים את האלבום וחיכיתי שנה, שנה וחצי. אחר כך הקלטתי שוב שירות ועשיתי שוב מיקסים עד שזה נראה לי מספיק טוב. הכל היה תלוי בי, בלי דד-ליין. כמה אנשים עזרו לי מאוד כמו אריאל פלג שניגן והקליט ושלום ויינשטיין שעשה את כל המיקסים".

-למה קראת לו "Fat Elvis"? מרמז על ניוון?
"אני משאיר את זה דמיון של המאזין. באופן כללי זה לא מישהו שהוא ממש מתענג על כל רגע, אבל לא דכאוני יתר על המידה. 'פט אלביס' אסוציאטיבית נשמע לי טוב. אני לא נכנס להסברים זה פשוט נשמע לי נכון. יש תמונה של אלביס על העטיפה אבל כשהוא דווקא רזה".

"היתה חלוקה יפה בהופעות בין כאלה שהתגעגעו לכאלה שלא ראו אף פעם"

-לפני האיחוד הרשמי של "איפה הילד" אירחת את הלהקה בהופעה שלך.
"כן, זו היתה הופעה לבד עם הגיטרה שבה עשיתי את רוב השירים החדשים. אני מופיע עם זה לא מעט זמן בפורמט אקוסטי ולפעמים עם להקה כמו בערב ההשקה. אני מניח שבהמשך תהיה לי שוב להקה ואופיע שוב בהופעה מלאה עם חומרים שלי. בינתיים אני לא רואה בזה סתירה או התנגשות בין ההופעה סולו לבין 'איפה הילד'. אני גם לא עושה את ההשוואה. 'איפה הילד' היא גם מאוד אני, חלק חשוב ממני. מצד שני אני לא אבצע שירים שלי בהופעות של הלהקה, לא נערבב את השמחות".

-איך הרגשת בהופעה עם "איפה הילד" בזאפה?
"היה קצת קשה כי עשינו שתי הפעות עמידה צמודות וזה הופעה של שעתיים אבל שרדנו בהצלחה. היה מלא קהל חם שממש נהנה. היו הרבה חבר'ה צעירים שלא ראו אותנו בזמן אמיתי וזה מעולה. היתה חלוקה יפה בין כאלה שהתגעגעו לאז, לבין כאלה שלא ראו אף פעם. עד כמה שהספקתי לקלוט זה היה מאוזן יפה מהבחינה הזו".

"התגעגעתי לצליל שלנו יחד"

-ואיך אתה מרגיש עם הקאמבק באופן כללי?
"אני מאוד נהנה. הקלטנו שני שירים שנתנו לנו הרבה אנרגיה לקראת ההופעות. בהופעות השירים החדשים מיועדים לנו והישנים לקהל, אבל זה גם להפך. אני מקווה שההופעות יתרבו עם הזמן. באופן כללי אני מרגיש נכון ולא שאני מאלץ את עצמי. התרגשתי מהצליל שלנו כשאנחנו מנגנים יחד. התגעגעתי לזה וזה נשמע יפה. יש בזה אלמנט של נוסטלגיה, אבל זה לא נשמע תלוש מהמציאות המוזיקלית. זה נשאר טוב עד היום ולא התיישן בצורה מביכה. יש תחושה של רעננות כשמנגנים יחד. זה לא נשמע עייף או ציני".

-יהיה אלבום חדש של "איפה הילד"?
"אנחנו נופיע כל עוד יהיה ביקוש. מה שנקרא ב-2009. מה יהיה הלאה? קטונתי. אם נגיע למסקנה שאנחנו רוצים לעשות אלבום שלם חדש זה יקרה. אם מיצינו זו גם אפשרות. כרגע אנחנו בהתחלה של הסיפור".

-לפני כמה שנים חזרת לגבעת-ברנר. יש לך תוכניות לחזור לתל-אביב?
"ממש לא. גרתי שם 12 ומשהו שנה וזה הספיק לי. אין לי כוח, לא בא לי".