"יהיה נחמד מבחינתו לקבל פרגון מהקהל הישראלי. אני יודע שמחכים לנו אצלכם וגם אנחנו מחכים להגיע. יצרו איתנו קשר בעבר לפני עשר או 12 שנים אבל רק עכשיו התאפשר לנו להגיע ויהיה מרגש לפגוש את כולם. אנחנו מצפים לאנרגיות טובות", אומר דיוויד בולטר, קלידן להקת "טינדרסטיקס", שתנחת בישראל ב-1 ו -2 בדצמבר הקרוב לצמד הופעות בבארבי תל אביב, אחרי שהוציא את אלבומה "Falling Down a Mountain".
"היו לנו גם זמנים לא פשוטים", ממשיך בולטר, "וטוב לקבל פידבקים חיוביים כדי ליצור מוזיקה, שלמעשה נובעת מהצורך שלך. הקשר עם הקהל הוא לא רק מהנה אלא גם יוצר אצלנו מוטיבציה. אחרי 18 שנה יש הרבה מעריצים צמודים שמאוד רוצים ואוהבים אותנו. מצד שני, הרבה בקהל לא מכירים אותנו מספיק טוב ואחת המטרות שלנו היא לגרום להם להעריך אותנו יותר. כשאנשים שחושבים עלינו שאנחנו קרים ו'אלטרנטיביים' רואים אותנו מנגנים בחי אנחנו פותחים להם את הלב וזה יוצר תחושה טובה שהם נפתחים אלינו ואנחנו אליהם".
"המדיה פינקה אותנו, היה נחמד להצליח יותר"
-מעריכים אתכם מספיק, לדעתך?
"יש לזה כמה תשובות. המדיה והעיתונות מאוד פינקו אותנו ומנגד היה נחמד להצליח יותר. אנחנו תמיד מנהלים מאבק כדי לחיות ממוזיקה. לא מכרנו הרבה תקליטים ואנחנו חייבים להופיע הרבה בשביל הכסף. זה לא בא בקלות, וגורם לך להיות חי וערני. היינו שמחים לעשות יותר כסף, אבל שרדנו, וזה טוב שהגענו לפעילות שנמשכת כבר 18 שנה".
-מהי הנקודה הארכימדית שלכם, זו ששינתה עבורכם את הכל?
"כשעשינו את האלבום הראשון ב-1992 היינו יחד רוב הלהקה, ניגנו כמה שנים יחד, הקלטנו אלבום ראשון וחיזרנו על הפתחים. ואז קיבלנו החלטה, שכחנו מחברות התקליטים ועשינו מה שרצינו בדרך שלנו. לא דאגנו להצליח. קרה לנו שהצלחנו כשלא ניסינו בכוח. כשאתה מנסה קשה מדי לא תמיד אתה מגיע. כשאתה הולך צעד אחורה ומחליט מה חשוב הדברים הולכים יותר בקלות.
"לא הפקנו אלבום כדי למכור יותר, לא בחרנו שירים שימכרו. הלכנו אחרי התחושות והלב. כשהלהקה הוקמה כולם חיו ממנה ודאגנו איך נשרוד מהמוזיקה, אבל לא עשינו משהו שישחק את המשחק של הכסף או יצליח בכוח. עשינו ההפך, דברים שהתאימו לנו, מה שהיה טוב לנו, גם אם נחשב לכזה שיש לו פחות סיכוי להצליח".
"לא רצינו להיות במיינסטרים"
-ההמונים פספסו אתכם?
"אני לא יודע. כמעריץ ראיתי אנשים גדלים מהשוליים למרכז. קשה לתקשר עם קהל גדול. הקשר עם קהל קטן יותר טוב. צריך קהל סביר, לא לגדול יותר מדי. זה נחמד להיות גדולים יותר, אבל לא רצינו להיות במיינסטרים, כי אז אתה מוותר על הרבה דברים. ההצלחה מכניסה אותך לכלוב זהב ולא רצינו להיות שם. שמע, זה לא קל, הרבה להקות לא שרדו. מכירות האלבומים נעלמו בשנים האחרונות וטוב שאנחנו שורדים. ההרגשה היא שאנשים נאמנים לנו ומלאי הערכה כלפינו".
-הוצאתם אל מה השתנה ביצירה שלכם?
"אתה נהיה יותר מודע למה שאתה עושה, אתה משתפר. בהתחלה היו המון רעיונות והיום אנחנו יותר יודעים מה אנחנו רוצים ויותר קל ליצור. ועדיין אתה רוצה להישאר סקרן ומתרגש. הרכב הלהקה השתנה בעשור האחרון וזה יותר פותח לרעיונות חדשים. בעבר הלהקה היתה מסוגלת למוזיקה מסוג מסוים, כעת הכל אפשרי".
"לפעמים טוב להתנתק מהקהל ולהיאבד במוזיקה, ואז לגלות את הקהל מחדש"
-מה התרומה שלך לזה?
"כל אחד מאיתנו צריך להסתדר עם האחרים. יש אגואים ואחד יכול לעשת הרבה עבודה ואחד יעשה פחות, אבל זה לא ישנה. החשוב הוא לשמור על איזון בתוך הלהקה, לא משנה מי עושה מה. כל עוד לא מקנאים או כועסים זה בסדר, כולנו מרגישים נוח אנחנו להקה חזקה ואנחנו נמשיך ליצור תמיד, זו דרך החיים שלנו".
-מה יקרה על הבמה בבארבי?
"שבעת המוזיקאים שעשו את האלבום יהיו על הבמה. ננגן הרבה שירים מהאלבום החדש 'Falling Down a Mountain'. אבל ביותר מחצי הופעה יהיו שירים מהעבר. אנחנו בוחרים מה שאנחנו מרגישים נוח כלפיו, מה שכרגע מרגש אותנו לנגן כלהקה. לפעמים זה טוב להתנתק לרגע מהקהל ולהיאבד במוזיקה ואז לגלות את הקהל מחדש".
-מה הציפיות שלך מישראל?
"אני בטוח שכמוזיקאי יהיה קל לי יותר להבין את המדינה הזו מאשר כתייר או כקורא של עיתונים, כי מוזיקאי פוגש אנשים שמוכנים לדבר ולהכיר לך את הבפנים של הארץ, וכך הסיפור שאני אקבל הוא שונה ומורכב ויותר מעניין".