הזמר-ראפר-מפיק-דיג'יי תומר ג'י, וההרכב האלקטרוני "טריפל" ("TripL") בו חברים מורן לוי, ליאור ברוש ועמרי כהן, עושים עוד היסטוריה קטנה במוזיקה הישראלית המיוצאת לחו"ל. תומר ג'י וטריפל משתפים פעולה עם הראפר האיראני-שבדי קודי, בשיר החדש "Million Dollar Baby", שכבר הוחתם בלייבל "יוניפורם ביט" (מבית "פלייגראונד") לכל מדינות סקנדינביה ובנוסף לליטא ,לטביה ואסטוניה והיד עוד נטויה.

השיר מחבר דאנס-האוס עם היפ הופ ואלמנטים של רוק, ונשמע כמו סוג של להיט מהאזנה ראשונה. העוקץ כאן טמון בזהות הראפר, Codie, שבדי ממוצא איראני, שכבר עבד עם פול אוקנפלד וחימם הופעות של אפרוג'ק, ריטה אורה וג'סי ג'יי, ועכשיו מתחבר לאמנים ישראלים. "בעיני 'מיליון דולר בייבי' הוא פוטנציאל להיות להיט גדול, אני אוהב אותו מאוד", אומר קודי בשיחה עם mako. יש לו וייב מצויין והוא מעולה לקיץ, אני מאמין שהרבה יאהבו אותו".

-איך הכרת את החבר'ה מישראל?
"נפגשנו בועידת מוזיקה באמסטרדם, דיברנו ונוצר וייב טוב. הכירו אותי לתומר ג'י ולליאור ברוש, ששלחו לי טראק שאהבתי. הסאונד מצא חן בעיני. היה לנו וייב טוב, והכל היה מוצלח. ככה הסתדר לנו לעבוד יחד".

-היססת?
"לא ממש. אני מקבל טראקים מכל העולם ממפיקים, אם זה טוב ואני אוהב, אז אני עובד עליו, וכאן זה הרגיש נכון. אני לא מרגיש מתח פוליטי כלשהו מול ישראלים. אנחנו מוזיקאים והמשימה שלנו בכל העולם היא המוזיקה, שהיא שפה אוניברסלית, לא משנה הרקע או האמונה שלך. המוזיקה מחברת אנשים מכל העולם".

-אתה מודע למתח שבין איראן לישראל?
"אני לא איש פוליטי וחושב רק על המוזיקה, לא חושב על הבעיות. כשעבדנו יחד עשינו את הטראק שייצא מוצלח. אני יודע שהמצב מתוח בין איראן לישראל, אבל אני לא בתוך זה בכלל. אני רק חושב ומאמין שאנשים צריכים לעבוד בשלום וליצור הבנות ביניהם. אני מאמין בוייבים חיוביים".

תומר ג'י (צילום: אסף וייזל)
"נפגנשנו באמסטרדם". תומר ג'י|צילום: אסף וייזל

קודי נולד באיראן, אבל בגיל צעיר עברה משפחתו לשבדיה, מה שלדעתו הופך אותו לשבדי יותר מאשר איראני. "אני גר בבירה שטוקהולם, עברתי לשבדיה בגיל 5, אני גר פה כבר 25 שנה, ואני מרגיש יותר שבדי מאיראני, כי גדלתי כאן. אני מרגיש שזה הבית שלי פה".

-את מרגיש קשר לעם האיראני?
"לא הייתי שם מאז שהגעתי לפה. כל מה שעשיתי זה בשבדיה. אני לא בקשר עם איראן ורוב המשפחה שלי כאן. יש לי שם קרובים, דודים, שמדי פעם שולחים מכתבים, אבל אני לא ממש בקשר איתם. החיים שלי קיימים בשבדיה. "אני לא בעניין של פוליטיקה, מאמין שאנשים צריכים ללמוד להסתדר אחד עם השני, ומשאיר את הפוליטיקה למי שמבין בזה".

"הייתי ילד מגמגם, והראפ הציל אותי מהגמגום"

-מתי התחלת לעשות מוזיקה?
"הייתי ילד מגמגם והילדים צחקו עלי כי הרבה שנים לא יכולתי לדבר, והייתי מאוד פגוע. בגיל 12 גיליתי את אמ.טי.וי, ושם הקרינו את הקליפ של טופאק ל'California Love'. לא הכרתי היפ הופ ורא, אבל הרגשתי שהקליפ הזה של טופאק עם המדבר והעתיד והקעקועים זה הדבר הכי קול בעולם. אז ניסיתי לעשות ראפ כמוהם, ובנתי שאני לא מגמגם בראפ, ושככה אני יכול להגיד מה שאני רוצה. פחדתי שבמשפחה שלי יגלו שאני אוהב ראפ, כי פחדתי מהתגובה שלהם. אז עשיתי ראפ לבד בבית בוילונות סגורים. וככל שיותר עשיתי ראפ זה שיפר לי את הדיבור. התקדמתי לאט לאט וכשהתבגרתי כבר הופעתי בבית ספר. בגיל 18 הגמגום נעלם. היום אני מדבר בלי גמגום. לראפ היה תפקיד מרכזי בללמד אותי לדבר. זה תמיד היה התענוג שלי כי הוא עזר לי בחיים ונתן לי את הביטחון ואת הצ'אנס הביע את עצמי בעולם".

טריפל (צילום: תומר זמורה)
"היו וייבים טובים". טריפל|צילום: תומר זמורה

-מתי התחלת לכתוב מוזיקה?
"עשיתי ראפ אבל לא היו לי תוכניות להיות מוזיקאי. הייתי מתאגרף מגיל 9 עד 20, זה מה שרציתי לעשות וזה מה שהתאמנתי להיות. כילד הרביצו לי בבית הספר וכשהתחלתי להתאגרף הגנתי על עצמי. זה חשוב כי ילדים היו רעים אלי בגלל הגמגום. היכולת להגן על עצמי נתנה לי ביטחון והשראה להיות אתלט, ספורטאי. הייתי בנבחרת שבדיה באיגרוף מקצועי מגיל 14 עד 19. המוזיקה באה ופיתחה אותי בעוד דבר. היא פתחה לי עולם של כתיבה והבעה, וככה עשיתי במקביל ספורט ומוזיקה. התוכנית שלי היתה להיות מתאגרף היפ הופ. הייתי הראשון בשבדיה ששילב איגרוף והיפ הופ ברמה הזו. לכן אסיר תודה לשני הדברים האלה, ספורט ומוזיקה".

-שיתפת פעולה עם כמה שמות גדולים.
"בשנה שעברה הופעתי מול 50 אלף איש בשידור של אמ.טי.וי ממלטה, כמופע פותח לאפרוג'ק. זה היה המופע הכי טוב שלי בחיים, והאנשים היו ממש טובים אלי. חוויה מדהימה והגשמת חלום לחלוק במה שמות כמו ג'סי ג'יי וריטה אורה שגם הופיעו שם. עבדתי עם פול אוקנפולד שעשה רמיקס לשיר שעשיתי עם טיירון קדיקסון. אוקנפולד הכניס אותו לתוכניות הרדיו שלו. עבדתי עם דיג'יי שעובד עם טייסטו ופותח לו הופעות. עבדתי עם אדם שכותב לשאקירה ואשר, ועשה ראפ ב'סווידיש האוס מאפיה'".

-על מה אתה כותב?
"אני כותב על דברים חיוביים, מה שעושה אותך שמח - מסיבות, בחורות, דברים נהדרים, גוד וייבס, דברים שנותנים לך לברוח מהצרות. אני בא כדי לתת לקהל גוד טיים, לתת להם תראפיה ובריחה מהחיים, ולתת להם תקווה. הכוח של המוזיקה גדול. היא יכולה לתת מוטיבציה לאנשים, לעשות אותם שמחים זה מה שאני רוצה, לתת להם כיף והנאה".

-חושב שאולי תהיה לך הופעה בישראל?
"בטח. אני פתוח להגיע לישראל ולהופיע. המטרה שלי היא להגיע לכל העולם, לפגוש אנשים מתרבויות שונות. זה ניסיון מעולה בשבילי, יהיה כיף וחווייה לפגוש ישראלים. שמעתי דברים טובים על ישראל, על סצנת המוזיקה, פסטיבלים, אנשי המסיבות. דיויד גואטה היה בישראל וראיתי קליפ שלו. שמעתי שהקהל הישראל מאוד חם. אני רוצה להופיע כי זה יהיה כיף מאוד. יש לי כאן חברים מישראל שהראו לי תמונות. הארץ יפהפיה ואני חושב אשמח להגיע".