"אני זוכר כמה הופתענו לגלות שהקהל בישראל מכיר את כל השירים שלנו", משחזר סבסטיאן לפביור, גיטריסט להקת "סימפל פלאן" ("Simple plan"), את ההופעה הראשונה של ההרכב בישראל בדצמבר האחרון בהאנגר 11 בנמל תל אביב, "אנחנו מחכים בקוצר רוח לביקור נוסף, בעיקר כדי לחוות אתכם שוב במתחם גדול מול יותר קהל".
"סימפל פלאן" יגיעו שוב לישראל במסגרת פסטיבל "נון סטופ מיוזיקס", שיתקיים בגני התערוכה בתל אביב ב-19 וב-20 באוגוסט, כחלק מאירועי השקת המיזם MUSIX של חברת הסלולר פלאפון. ליידי גאגא, סנסציית הפופ הלוהטת ביותר של השנה האחרונה, תהיה הדובדבן בקצפת האירוע, שיכלול הופעות של אמני חו"ל נוספים בהם ההרכב הבריטי "Kaiser Chiefs" ואמן האלקטרוניקה לוצ'יאנו, וכן אמנים מובילים תוצרת כחול לבן בהם אביב גפן, מוניקה סקס, מרסדס בנד, שב"ק ס', הדג נחש, מופע הארנבות של ד"ר קספר, היהודים, סינרגיה, התקווה 6 ועוד.
"שומעים את ליידי גאגא ברדיו אחת לחמש דקות בערך"
"אני לא יודע הרבה פרטים על האירוע אבל שמענו שליידי גאגא תופיע", מוסיף לפביור, "קשה לא לדעת כזה דבר, כי שומעים אותה ברדיו אחת לחמש דקות בערך. יהיה נחמד אם ייצא לנו לפגוש אותה, אבל בסופו של דבר העיקר מבחינתנו זה לתת הופעה טובה. תמיד היינו להקה של הופעות חיות, וסיבוב ההופעות הנוכחי יצא לדרך אחרי פסק זמן של כמעט שלוש שנים במהלכן צברנו שירים חדשים וחיפשנו כיוון מוזיקלי שונה מתוך רצון להתפתח ולהפתיע את המעריצים שלנו".
"סימפל פלאן" נוסדו בשנת 99' במונטריאול שבקנדה, ושלוש שנים מאוחר יותר הוציאו את אלבומם הראשון שזכה לביקורות נלהבות והוביל לסיבוב של 300 הופעות ברחבי העולם. מיד בתום ההופעות התחילה העבודה על האלבום השני, שהגדיל את גרעין המעריצים של הלהקה באירופה, בעיקר בבריטניה, והפך אותם רשמית להרכב בינלאומי מוביל שהופיע בפסטיבלי רוק גדולים בכל העולם לצד אמנים כמו אווריל לאבין וגרין דיי. חברי "סימפל פלאן" מגדירים את המוזיקה שלהם פופ-פאנק, על פניו שילוב בין שני ז'אנרים הפוכים, אך לפביור לא מוצא שום סתירה.
"גדלנו על אלבומי פאנק רוק", הוא מסביר, "אבל המלודיות שלנו נוטות לפופ. רצינו לשלב את האלמנטים הקליטים של הפופ באנרגיות הבועטות של הפאנק. הרי זה מה שקורה בסצנת המוזיקה העולמית כבר יותר מעשרים שנה. מערבבים כל מה שכבר נעשה במטרה להביא צליל חדש".
"באלבום החדש עבדנו עם מפיקים חדשים, בהם דנג'ה"
-שני האלבומים הראשונים שלכם הוקלטו ברצף, במקביל להופעות בעולם. זו הסיבה שנדרשו לכם שלוש שנים עד שהוצאתם את האלבום השלישי שלכם, בשנה שעברה?
"היינו צריכים את פסק הזמן הזה, בעיקר כדי לכתוב חומרים חדשים. היה אפילו ניסיון להתחיל הקלטות שהופסק, גנזנו הרבה חומרים שלא היינו שלמים איתם והתחלנו מחדש. שני האלבומים הראשונים כללו שירים שרובם כבר היו כתובים, ואין ספק שלהופיע כמעט מדי ערב במשך שנתיים זה מהלך הדורש אחריו התרעננות. המוזיקה שלנו מתבססת על האלמנטים הכי פשוטים של הרוק'נרול: שתי גיטרות, בס, תופים. באלבום החדש עבדנו עם מפיקים חדשים, בהם דנג'ה, שהכניסו אלמנטים של היפ הופ ואלקטרוניקה, למרות שלא נהפוך לעולם להרכב דאנס. זה יהיה מעבר חד מדי".
_c.jpg)
-עד כמה מפתיעה אתכם ההצלחה דווקא בבריטניה?
"אנחנו גאים בהישגים שלנו שם, כי הם תוצר של עבודת שטח ושמועות מפה לאוזן. גם כיום הרדיו שם לא משמיע אותנו כמעט, ויש לנו מעט עיתונות או יחסי ציבור במובן המסודר של המילה. עדיין, אנחנו מופיעים באולמות של 3000 עד 5000 מקומות והם מלאים. זו סצנה מחתרתית, אבל בקנה מידה של מיינסטרים וזה מדליק. אנחנו מרגישים קצת כמו סוד שכולם כבר גילו".
-סצנת המוזיקה העולמית העכשווית קשה יותר להרכבי רוק בתחילת הדרך?
"מעולם לא קיבלתי את הטענות כאילו מדובר בשנים קשות ליצירה מקורית, בגלל שחברות התקליטים הגדולות הפכו תאגידים מסחריים, הדורשים מהאמנים רק סוגים מוגבלים של מוזיקה נטולת השראה לפי נוסחאות קבועות. מה שקרה זה שנוצרו אינספור אופציות חלופיות לאמנים לעשות את המוזיקה שהם מאמינים בה, בעיקר דרך אתרים כמו Myspace ו- Youtube.
"בעידן בו כל חובב מוזיקה מסתובב עם אייפוד ובוחר בעצמו מה הוא רוצה לשמוע, היכולת של מבצעים-יוצרים להביא את המוזיקה שלהם לקהל ישירות גדולה בהרבה. אני מאמין שמעולם לא חווינו תשוקה כזו של קהל בכל העולם לשמוע עוד ועוד מוזיקה חדשה. וכן, זה מוביל למצב בו ההיצע ענק וכדי לבלוט ולפרוץ אתה לא יכול להיות רק 'בסדר'. אתה חייב להיות מעולה".