יותר משלוש שנים עברו מאז הוציאה מרב סמן טוב את אלבומה האחרון שנשא את שמה. בינתיים היא הספיקה לכתוב שירים למירי מסיקה ("מלך", "יריות באוויר", "סימנים על החול", "אני לא שם"), לשיר כזמרת מלווה בהופעות של יהודה פוליקר, לעבור לגור בקיבוץ פלמחים עם אהוב ליבה, ולעבוד על אלבום חדש, שכעת יוצא ממנו השיר הראשון "תן לי".
סמן טוב עדיין חתומה בחברת אן.אמ.סי, אבל אם בתחילת הקריירה, בשירים כמו "אם תבוא" ו"איסתנא", שייכו אותה לאיזה גל של מוזיקת עולם, באלבום הזה, היא אומרת, בא לה להיות קצת יותר זמרת רוק. "המצאתי לי ז'אנר שנקרא פופנ'רול", היא אומרת. "כזמרת החוזקה שלי היא להיות סוג של חתולה, כמבצעת אני יכולה לעשות כל מיני דברים. השאלה באיזה יום אתה תופס אותי. באלבום הזה הלכתי על ה'פאוור' יותר כמבצעת. רציתי לפתוח את הפה. אני פחות אמן של 'הפי' ו'ג'וי'. אני לא עושה פופ בזוקה מתוק, אלא כותבת ממקומות עמוקים, ממכמני הקיום האנושי".
-על מה כתבת באלבום הזה? מי זו עכשיו מרב סמן טוב?
"מאוד מפוכחת, ישירה, אמיתית. אני כותבת גם לאחרים ובחרתי מה אני משאירה לעצמי. אני אחת שנותנת לאחרים שירים טובים, כמו למשל שירים שמירי לקחה, שהיו אמורים להיכנס לאלבום שלי, אבל לי בחרתי שירים יותר אדג'יים, רוקיים, של אישה שעברה דבר או שניים בחיים, סבלה משברים ונפילות ושיאים. עברתי דברים כמו הצטרפות ליהודה פוליקר, שאיתו נחשפתי לאלפי אנשים, לבמות הכי גדולות, להמון כוח. בכתיבה לאחרים וגם בכתיבה לעצמי יש התפכחות פנימית ולמידה. באלבום הזה תמצא את מרב עם ידיים על ההגה, לוקחת את המושכות, פחות מפחדת. יש בו התמודדות עם פחדים, לפתוח דלתות, להגשים מאוויים".
-לאיזה משברים ונפילות את מתכוונת?
"גם בקריירה וגם בחיים האישיים. לכל אחד יש תיק. אבל צומחים מזה וגדלים מזה. אני שמה כאן באלבום דברים על השולחן, מעבדת אותם לאמנות, שאחרים יוכלו לצמוח איתי מהם. לכן אני גם מאוד נרגשת, כאילו שזו הפעם הראשונה. יש לי ברזומה שני אלבומים ואחד גנוז. אני כבר עם ניסיון, אבל לא מתווכחת עם מה שמרגיש לי. הפעם אני גם מעורבת יותר בעיבוד ובהפקה. ישבתי במיקסים ובמאסטרינג. זה מרגיש לי הרבה יותר שלי".
-וכשאת צריכה לתת שירים שלך לאחרים?
"כבר עברתי את המחסום של לשמור לעצמי את כל הטובים. אני נותנת שירים בכיף, לפי הבנאדם. אני נפגשת עם הזמרים, אחרת אין דרך לדעת מתוך השירים מה ילך למי. מבחינת בחירת השירים לאלבום שלי, בשנה האחרונה בדקתי שירים על קהל בהופעות, לראות איך הם עובדים. 'תן לי' התברר כשיר שעובד ובסופו הם כבר שרים איתי בפזמון. הוא סימן את עצמו כסינגל".
_c.jpg)
-מה הדבר הכי חשוב שלמדת מיהודה פוליקר?
"מקצוענות לא מתפשרת. הוא בית ספר. שם לב לכל פיפס שקורה על הבמה בכל רגע נתון. לא משנה מה מצב ההופעה, אתה תיתן מאה ועשרים אחוז שלך, וזהו, לא מעניין כלום. הוא מורה מדהים בקטע הזה. איש מורכב, מרתק בעיניי, מוכשר בטירוף, ומקסים בדרכו המקסימה. החיבוק שלו זה דבר קסום".
-את ירושלמית, איך הגעת לקיבוץ?
"אני חיה בפלמחים עם בן זוגי, דניאל שחק, שעובד כפרשן בערוץ הספורט, קיבוצניק אסלי שהוא חבר שלי מגיל 17. כיום אני בת 34. אין לנו ילדים. החלטתי בינתיים שזה לא משהו שאני רוצה כרגע. זו החלטה די אמיצה בהתחשב באקלים שסובב את הנושא של הילדים בארץ. בינתיים טוב לי ככה".
-הרחם לא צועק?
"הוא עוד טרם שוחח איתי, הרחם שלי. כשהוא יצעק אני אאזין לו. זה עוד לא קרה. יש אנשים ששמים לי פתקים בכותל שיהיה לי ילד, אבל זה לא שלא יצא, זה כי אני לא רוצה".
-ועריכת הדין?
"נטשתי את תחום עריכת הדין. אני שולפת את הציפורניים האלה רק לטובת יקירים ומשפחה שנתקלים בבירוקרטיה. אני מתעסקת רק ביצירה, רק בלהיות יוצרת וזמרת. בקיבוץ זה נפלא. יש לי חדר חזרות צמוד לבית, בתוך מקלט, בחינם, ואני מנגנת שם עם חבר'ה נגנים שהולכים איתי דרך".
_c.jpg)
-לא פותחים עליך עיניים בקיבוץ?
"הקיבוצניקים מאוד בקטע של לפרגן. כותבים בעלון המידע הפנימי שאני מופיעה. הפקתי מוזיקלית את חג המשק שבו ציינו 65 שנה לקיבוץ. היו שירים ישראלים מודרניים, יפים. חלק מההרכב שמלווה אותי הם קיבוצניקים, חלקם מהאיזור. אנשים עם דיי ג'ובס".
-הקיבוץ גם משפיע פוליטית? למי את מצביעה בבחירות, למשל?
"מפלגת העבודה, המחנה הציוני. אני ירושלמית אסלית ומצביעה להם עם כל הלב".
-יש תחושה שאת מגיעה לאלבום הזה בלי ציפיות ממך להיות כוכבת גדולה.
"אולי כי אני באה בלי באז צהוב, בלי תוכנית ריאליטי. אני משחקת את המשחק קצת אחרת, ומקווה שזה לא יפגום בהקשבה של הקהל והתקשורת. אני באה בלי ציפיות מהסביבה. אני לא במקום של להוכיח משהו למישהו. אני עושה אמנות באהבה רבה, בכל מיני אפיקים, ולוקחת את קדמת הבמה ממקום אחר ושלם".
"זה לא שמחכים לראות מה אני אוציא עכשיו"
-הבטחה שעוד לא התממשה, עוד לא פרצה באמת?
"אומרים את זה עלי. אני רוצה לממש ולקיים את ההבטחה הזאת. אבל זה מעבר לזה. כשהמוזיקה בוערת לך בעצמות היא בוערת לך. אתה מוציא את השירים בין אם יש מאחוריך כבשן אדיר של באז תקשורתי, וגם אם אתה מאמין שאתה יכול בלעדיו. הציפיות שלי מעצמי הן שהסינגל יתפוצץ, שיעוף לכמה שיותר אוזניים, שאנשים ישירו איתי, זה ימלא אותי".
-את יכולה להפתיע.
"כן, כי זה לא שמחכים לראות מה אני אוציא עכשיו. זה כר נוח לגדול באווירה שלו. אף אחד לא עמד עם אקדח לרקה ושאל מתי תוציאי מתי תוציאי".
-מה היתרון שלך על זמרות אחרות?
"לב, אמת".
-תגידי, למה מרב סמן טוב בלי היו"דים?
"ככה זה. הלכתי לשאול רב, שאמר לי 'כל עוד את מסדרת בלי היודים בשם שלך, תשאירי את זה ככה'. אז מי שרוצה להוסיף לי יו"ד שיוסיף לי בסוף, מרבי. הנגנים שלי קוראים לי 'סמנטה', בגלל הסמן טוב".