רק לאחרונה חגגה מירי מסיקה צמד "אלבומי זהב" חדשים וכבר היום היא מוציאה את הגרסה שלה לקלאסיקה הבינלאומית "Gracias a la vida" של הזמרת הארגנטינאית המנוחה מרסדס סוסה, כשהיא משלבת בין הנוסח העברי שכתבה צרויה להב - "תודה לחיים", לבין המקור בספרדית.
את השיר ביצעה מסיקה לראשונה בהופעה שקיימה בתאטרון "הבימה" לפני כשלושה חודשים, בה חידשה קלאסיקות של דיוות מהעולם. הסינגל שיוצא היום הוא הקלטה ישירה, ללא שינויים, מתוך המופע ההוא, כשאת קולה של מסיקה מלווה הגיטרה של אייל הלר.
"זהו אחד השירים היפים ביותר שנכתבו אי פעם", אומרת מסיקה. "הקלטתי אותו בספרדית ובעברית כדי לא לאבד את העומק והאווירה של השיר, אבל גם רציתי שאנשים יוכלו להבין על מה הוא מדבר. זה שיר שמרגש אותי עד דמעות בכל פעם שאני מבצעת אותו".
-את שרה במופע גם שירים של אדית פיאף, אום כולת'ום, ברברה סטרייסנד, אלאניס מוריסט, אטה ג'יימס ואבבא, למה דווקא את הביצוע למרסדס סוסה את מוציאה כסינגל?
"במופע הזה ב'הבימה' שנערך לרגל 'יום האישה', השיר הזה של מרסרדס סוסה לא היה בתכנון. אני זוכרת שקראו לי להדרן שני ודחפו אותי לשיר הזה. לא צפיתי שהביצוע יהיה טוב, כי אני זוכרת שבאמצע נחנקתי מבכי וחשבתי שאני לא מדויקת, אבל לא נגענו. אפשר היה לעשות ביצוע יותר ידידותי לרדיו, עם עוד כלים מלווים, אבל היה בהופעה ההיא רגע שאני רוצה לחלוק עם עוד אנשים. אולי זה נשמע תלוש, אבל בעיני היה שם רגע מזוכך ואמיתי, מאוד כן, רק גיטרה ושירה, בשילוב של ספרדית ועברית והמילים, ויש שם גוון שלי שאנשים לא מכירים.
"אז אני מוציאה אותו כי הוא מרגיש לי נכון ומדויק לזמן הזה של חיי. אני בהריון שני, חודש שביעי, רואים רק בטן, כולי בטן, ויש לי עוד כמה הופעות לפני הלידה, אבל הסינגל לא יוצא כדי לקדם אלבום או מופע. הוא פשוט הרגיש לי נכון למה שאני עוברת כרגע, ויש גם דברים פחות נעימים שלא נדבר עליהם כעת. שמעתי את הדיסק אורי הקליט להנאתו לא תכננו לשחרר משהו.
-הוצאת לפני כמה חודשים שיר עם דודו טסה, אלה שני כיוונים שונים.
"אין פה כרגע תכנונים שייצא עוד משהו אחרי הסינגלים האלה. דודו התעקש להוציא את השיר אז הצאנו, ועכשיו 'תודה לחיים' שממש בא לי עליו וייצא עוד שיר בפרויקט אחר, אז שייצאו, למה לא, מחר אני יכולה למות, אי אפשר לדעת. אני הבנתי שעד האלבום הבא, שהתחלתי לפני שלושה ימים ממש לאסוף חומרים ולהקליט סקיצות - שום דבר לא סגור. סוף סוף אני עובדת על אלבום חדש. יש תכנון לקריירה, ואני רוצה שיתגעגעו אלי אחרי הלידה, גם אני צריכה להתגעגע לעצמי. עד אז יש דברים שקורים ואני בסך הכל רוצה לחלוק רגע עם הקהל. חוץ מהאלף איש שהיו ב'הבימה' אני רוצה שעוד כמה אלפים או יותר ישמעו אותי ברדיו חולקת איתם את הרגע הספציפי הזה. הרדיו קשה לו רק עם גיטרה ושירה, זה אמיץ, אבל לא קשור לאומץ, זו התמונה, זה מה שיש".
-אחרי "כוכב נולד", קיסריה והפסטיגל, את מרגישה שצריכים להתגעגע אליך?
"תמיד. אני תמיד רוצה להשאיר טעם של עוד, ותמיד אני שרה בהופעות שיר אחד יותר מדי ואז מתבאסת. אני רוצה שטיפה יותר ירצו אותי. אני זוכה להמון אהבה, ותודה לאלוהיי על כל האהבה. אבל יש רגע בחיים שצריך לזוז הצידה, להתמלא. אם תבדוק - אני אמורה ללדת ביום ש'כוכב נולד' ולה לאוויר. אני בחודש שביעי, עם בת שניה. 'נאלצתי' לעזוב את 'כוכב נולד' בגלל זה. זה עצוב אבל משמח, כי יהיה לי זמן אמיתי להתקרב לעצמי, להיות נטו זמרת שמקליטה אלבום חדש. עשיתי בשנתיים האחרונות המון דברים, הרבה מאוד הופעות וגם קמפיין וכל מה שהזכרת, ועכשיו חייבים שקט, שיהיה איך להתמלא. בינתיים התחלתי לעבוד על האלבום".
-ומה את מתכננת?
"כבר אמרתי לך בעבר שאני חולמת לעשות את המאסטר-פיס שלי, כמו שכל אמן חולם לפני כל אלבום, אני מניחה. אז באלבום הבא אני מנסה להתחיל מהתחלה, למצוא תמימות ראשונית ודברים שמרוממים לי את הלב, לאו דווקא מגניבים ומדליקים לאותו רגע. אני עוד לא יודעת מה הכיוון, אני עוד לא יודעת מה יהיה. התחלתי להקליט סקיצות, אני מנסה לאסוף חומרים בצורה קצת אחרת ומקווה של אתבדה. כשהוא יהיה מוקלט אני מבטיחה שנדבר עליו".
-את מרגישה שהפכת להיות "דיווה" של קהל מבוגר וקהל צעיר פחות מתחבר אליך היום?
"מהאלבום הראשון שלי הופעתי באולמות, ששם הכרטיסים יותר יקרים. אני זמרת לכל המשפחה, באים לראות אותי שלושה דורות - סבתא, אמא והבת, כמו אצל רייכל וארצי. אני חושבת שלהיט כמו 'מלך' ו'כוכב נולד' והפסטיגל חיברו אותי לקהל צעיר. 'מלך' עם 2 מליון צפיות ביו טיוב, ואני לא אחת שתעשה קומבינות, זה אומר שקהל צעיר מחובר לשיר. גם 'אישה חרסינה' מחובר לקהל צעיר. היית צריך לראות את הקהל ביום העצמאות האחרון שואג את השיר הזה, כולם כולל בני נוער. זכיתי השנה 'זמרת השנה' בכל התחנות, מי מצביע לזה? הצעירים".
-צעירים יכולים להתחבר לקאבר למרסדס סוסה?
"בעיני כן. נכון ש'תודה לחיים' של מרסדס סוסה זו קלאסיקה כבדה, אבל אין לזה גיל. זה לא פופ, אבל זה מה שמחבר את כולנו כבני אדם, זה השיר עצמו, ובעיני אין לשיר הזה גיל. אני שמעתי אותו לראשונה בחיי בגיל 17 ואז הלב שלי נפל לתחתונים. התרגשתי, כי הוא חזק, עוצמתי ומרגש. אני מאמינה שהמבוגרים יודעים מה טוב בסוף כולם הולכים אחורה ושומעים את מה שההורים גידלו אותך עליו. מהרגע הראשון בקריירה שלי לא חיפשתי להיות אופנתית ומדליקה, כי זה מאבד בסוף את התוקף. אתה לא בוחר מה להיות, אתה בוחר מה שאתה מתחבר אליו, ואם אתה אתה מעל לזמן ומעל לטרנד אתה נשאר לנצח".
*מירי מסיקה תופיע ב: 13.6 זאפה תל אביב, 22.6 זאפה אמפי שוני, 6.7 אמפי מיני-ישראל בלטרון.