להקת הוויילרז (The Wailers) של בוב מארלי עם הסולן היהודי-אמריקני אילן אטיאס, יופיעו ב-5.10 חול המועד סוכות לפסטיבל התמר בים המלח, שם יארחו את מוש בן ארי, עם מופע פותח של מיכאל גריילסאמר. בהמשך השבוע יגיעו גם לבארבי בתל אביב.
אטיאס, שלסיפור המפגש שלו עם הוויילרז האגדיים נגיע בהמשך, נשמע מתרגש מאוד לקראת ההופעות בארץ בשיחת טלפון ממלון בדרום אמריקה: "לדעתי זה מונומטלי שאני בא ומופיע בארץ", הוא אומר. "אני מתרגש וכל המשפחה שלי בארץ באים, תהיה רשימת אורחים ענקים כי יש לנו משפחה של אשתי וגיסי וגיסתי. כל המשפחות שלהם רוצים לבוא ודודים ובני דודים.
"בגיל 13 הגעתי ל'סווטו' לשמוע את טוני ריי"
"זו עבורי סגירת מעגל והגשמת חלום, כילד שביקר בארץ בחופשים הגדולים בגילאי 13-14 והיה תופס טרמפים ואוטובוסים מצומת קסטינה וקריית מלאכי כדי להגיע למועדון ה'סווטו' בתל אביב לשמוע את טוני ריי שר רגאיי ואת גיל ראסטה מתקלט. הייתי מפתיע אותם ושר בפאטווה. גדלתי בסצנת הרגאיי הישראלית".
הסיפור המדהים של אטיאס והוויילרז מתחיל לדבריו כמה שנים אחר כך, בשנת 96'. אטיאס, אז יהודי- אמריקני בן 19, שחלם להיות זמר, אבל מעולם לא הופיע על במה בצורה מסודרת, עמד בפני הקלטת אלבום הבכורה שלו. אז, במועדון בלוס אנג'לס, פגש את הגיטריסט אלן אנדרסון מלהקת הליווי של בוב מארלי, וחייו השתנו. הראיון עם אטיאס נערך חציו בעברית וחציו באנגלית ובשתי השפות הסיפור נשמע כמעט דמיוני.
"לא חשבתי להיות זמר בכלל", הוא מספר, "לא הייתי זמר, כלום, שרתי בבית כנסת, באוטו, במקלחת ואמרו לי שיש לי קול טוב. אמרתי כן כן כן ורק רציתי לבלות עם בחורות. כשפגשתי את אנדרסון הוא חשב שאני רציני, הוא לא ידע שלא כתבתי כלום עד היום וגם לא אמרתי לו.
"הופעתי מול 15 ו 20 אלף איש בלי שום ניסיון קודם, זה מטורף"
"הוא הזמין אותי אליו למשרד, כדי שישמע אותי שר ואמרתי לו שאני עדיין לא מוכן וכשאהיה מוכן ניפגש.
הלכתי הביתה וכתבתי דיסק, אלבום שלם, בחודש אחד. זו היתה הפעם ראשונה שכתבתי. היו לי אז מתופף ובסיס והצעתי לאנדרסון לנגן באלבום שלי ולהפתעתי הוא הסכים, אחרי ששמע את המילים והשירים. אחרי שהקלטנו הוא הציע לי להיכנס ל"וויילרז" ולהחליף את ג'וניור מרווין, שהיה הסולן שלהם אחרי בוב מארלי ובדיוק עזב והם היו צריכים סולן לטור הופעות. הם שמעו את הקול שלי ואמרו 'תביא אותו'.
"הדבר המשוגע הוא", ממשיך אטיאס, "שלפני שעליתי איתם על במה אף פעם לא הופעתי לפני, וגם לא עשינו חזרות. בקושי סאונד צ'ק. זה היה מטורף. עליתי לבמה מול 6000 איש במופע שלי הראשון אי פעם ואיכשהו זכרתי את המילים שלנ השירים מתקליטים של בוב מארלי והוויילרז. בהתחלה עשינו שבע הופעות, שגדלו מ-6000 ל-15 ול-20 אלף איש, בלי חזרות. ככה התחיל טור של שלוש וחצי שנים".
-לא פחדת?
"הם היו צריכים זמר, שמעו את הקול שלי והם ידעו שיש לי את זה. אלן שאל אם אני מוכן ואמרתי שכן. היה לי ביטחון ולא עניין אותי הקהל. פחדתי רק מדבר אחד – שאשיר נכון את המילים של השירים, כי ידעתי שכולם יודעים את כל המילים בעל פה ואם אני מפשל בזה הם יכעסו עלי. אני הרי הייתי מעריץ של בוב מארלי והוויילרז כמוהם".
"אני לא מאמין במקריות, הכל זה מלמעלה"
-וכשאתה חושב על זה היום? זה מלמעלה?
"היום אני אומר שזה מדהים ומטורף. אני בר-מזל ומודה לאל שאני יכול לעשות משהו שאני אוהב, ולהרגיש מאוד מבורך על זה. אני לא מאמין בצירופי מקרים ומאמין שהכל קורה מסיבה ושאלוהים רוצה שיקרה. אני לא שחור, לא אפריקאי, לא ג'מייקני. זה המסר שאנחנו נותנים - אל תשפוט בן אדם לפי הצבע שלו, הלאום שלו, הדת שלו".
-הופעת בארץ לבד לפני כמה שנים, איך הסצנה?
"התארחתי בשתי הופעות של מוש בן ארי, שהכרתי אותו בהופעה שלו בסן פרנסיסקו. כשבאתי לארץ לחתונות של אחי ואחותי הוא הזמין אותי להופעות שלו והתארחתי בזאפה ובאיזה קיבוץ בצפון. גם עליתי לעשות שיר עם התקווה 6 בהופעה בבארבי אחרי שהקלטנו לאלבום שלהם.
"הסצנה של הרגאיי בארץ התפתחה המון, היא מדהימה"
"לגבי הסצנה, שמע, זה לא יאמן. הפעם האחרונה שהייתי בישראל היתה לפני שלוש שנים, והייתי אז בשוק, כי היה לי מרווח של איזה שמונה שנים מהפעם הקודמת. כשאני הייתי ילד ב'סווטו' בקושי מידעו בארץ מה זה רגאיי ועכשיו יש כאן סצנה מדהימה, עם הרבה ריספקט. לא יאמן כמה רגאיי והיפ הופ נכנסו לארץ. אם התקווה 6 שהם להקת רגאיי נבחרה להיות הראשונה בארץ - זה מטורף. גם מיכאל גריילסאמר שמנגן בכינור - עשיתי איתו שיר באלבום שלו, עם אסי איילון. הוא היה החימום שלנו. זה יהיה גדול".
-אתם מקדישים חלק מההופעות לצדקה באופן קבוע.
"בכל שבוע אנחנו תורמים מחצית מהכסף שמיועד לאוכל וכיבוד מאחורי הקלעים לתוכנית הצלת הרעבים של האו"ם. שכנענו עוד להקות גדולות בעולם לתת את הכסף הזה, וגם הקהל תורם - הוא קונה בשני דולר צמיד בצבע אדום שדומה לצמיד של לאנס ארמסטרונג , וזה עוזר לילדים רעבים. ב-25 סנט אתה נותן אוכל לילד ליום. תחשוב על זה שכל 6 שניות מת בעולם ילד מרעב, 25 אלף איש מתים מרעב כל יום, 15 אלף מתוכם ילדים. ובשנה וחצי שאנחנו עושים את הפרויקט כבר הצלנו 6000 ילדים".
-מתוכנן אלבום חדש שלכם בקרוב?
"נוציא אלבום בשנה הקרובה. הכל שרים חדשים ויש הרבה אורחים, בסגנון האלבום 'סופרנטורל' של סנטנה. כל המוזיקה זה וויילרז, גם עם המתופף שמת קרלי ברט. לקחנו הקלטות שלו משנות השבעים ועליהן העלנו שירים. יתארחו כל מיני אמנים - היפ הופ, פופ, קאנטרי, רוק, כולם כותבים מילים ושרים על הוויילרז. כמעט סיימנו, יש כבר 10 שירים, אבל עוד לא סיימו לחתום על חוזים אז בינתיים אני לא רוצה לחשוף שמות".