יובל מנדלסון היה בן 27 לפני שבוע. פעם הוא היה הילד הפוחז של הרוק הישראלי, כמנהיג, סולן וכותב החומר של להקת "שייגעצ", הקרויה על שמו, היום הוא במקום אחר. "שייגעצ" נכנסה לפגרה, אחרי 3 אלבומים ומיני-אלבום עם גרסאות רוק לשירי ארץ ישראל, ומנדלסון הספיק בינתיים לככב בסרט "מישהו לרוץ איתו", לסיים תואר ראשון בתסריטאות בבית הספר לקולנוע סם שפיגל בירושלים, לעבוד על אלבום סולו שייצא בחודשים הקרובים ולהתחבר למה שקרוי שירי ארץ ישראל.
ביום רביעי הקרוב (11.11) יופיע מנדלסון במרכז סוזן דלל במסגרת פסטיבל הפסנתר, במופע משירי העיר תל אביב, בניהולו המוזיקלי של עדי רנרט. לצדו תופיע גלריית אמנים מכובדת ביותר, שמתחילה ביהלי סובול, מאור כהן ועמיר לב ומסתיימת בעינב "ג'קסון" כהן ורוני אלטר. מנדלסון יבצע שם את "אהבת פועלי הבניין" של שלישיית גשר הירקון ואת "סתם יום של חול" של שמעון ישראלי המיתולוגי.
"זה לא שגדלתי על ברכי ההאבי מטאל, שמענו בבית אריק לביא"
"בחרתי את השירים מתוך רשימה", מבהיר מנדלסון. "ל'סתם יום של חול' יש ניחוח צרפתי עם מלודיה יפה ומרגשת. 'אהבת פועלי הבניין' יותר צוהל ועליז, כדי לאזן קצת את הנעימות. זה שיר של שלישייה ולדעתי פיצחנו אותו יפה. עדי רנרט ילווה בפסנתר ואסף רוט במרימבה וזהו. יכולתי גם אני לנגן אבל לפעמים אני אוהב להתרכז בטייק שירה טוב עם המיקרופון, הכי קרוב שאני מרגיש לפרנק סינטרה. השתתפתי בערב דומה גם בשנה שעברה, אני אוהב להבליח בדברים קטנים".
-אתה אוהב את הנוסטלגיה?
"אני מאוד בקשר עם התרבות המוזיקלית הפופולרית של לפני שנים. גם המחווה של שייגעצ לשירי ארץ ישראל בשנת ה-60 נועדה לבחון אם זה מדבר אלי מוזיקלית וטקסטואלית. חבל לי שקוראים לזה 'שירים של פעם' כי הם עדיין יכולים לעניין, לרגש, להצחיק, לדבר גם עכשיו על החיים, ולכן אני שמח לעשות את זה.
"בגלל שאני מזוהה עם רוק וגיטרות מעניין אותי לבדוק את הניגודים ומחוזות אחרים, לכן התעקשתי, בניגוד להרבה אמנים שעושים שירים מקוריים בערב הזה, על שירים לא שלי. זו עבורי הזדמנות לחפש בשדות זרים, שזה תמיד מאוד כיף וחדש לי, גיוון בשבילי. סך הכל אני מרגיש בבית כי זה לא שגדלתי על ברכי ההאבי מטאל, שמענו בבית אריק לביא".
-מה שלום שייגעצ?
"הלהקה בשנת חורף. כרגע אני יותר עסוק בתקליט סולו שאני עובד עליו עם 'הלובסטרים': עופר קורן בבס, רועי בן ארצי שהיה איתי ב'בלובריז' בגיטרה ואסף רייז משייגעצ בתופים. הרעיון היה שלא ינגן אף אחד משייגעצ אבל היה לי קשה לוותר על שירותיו, מתופף נפלא. אני לא מרגיש שאני ממציא את עצמי מחדש או ממיר את דתי. סך הכל אחת לכמה שנים אני מוציא אסופת שירים שאני מאמין בהם והגיע הזמן שיצטרפו לרפרטואר שלי. הגעתי לשלב שהרגשתי שנכון בשבילי לנגן עם אנשים אחרים אחרי עשר שנים עם אותם חברים. היה חשוב לרענן במסגרת חדשה.
"הכיוון באלבום החדש יותר משוחרר, יותר חופשי מבשייגעצ"
"זה עשה לשירים טוב. בשייגעצ שהיא להקה מגובשת השירים קיבלו טיפול מיידי, במקרה הזה השירים מחפשים את עצמם. תוך כדי יש טעויות שנעשו, אבל אני מברך עליהן והן מתועדות בהקלטות. הכיוון יותר משוחרר, יותר חופשי. אנחנו כרגע לפני מיקסים והכיוון הוא להוציא את האלבום השנה עם כל הסיפור של הופעות".
-איך אתה עם התדמית מפעם?
"התדמית של הילד הבלגניסט השייגעצ התאימה לגיל 18-19, לשיר נגד ימין וחרדים וערוץ הילדים. מאז עשיתי דרך שאי אפשר להתווכח עליה, אבל זה לא התפקיד שלי ליצור מחדש את התדמית שלי. אני משתדל כמה שפחות להתעסק במה יגידו ומה יחשבו. כשאני כותב שיר אני לא חושב על רדיו ותדמיות. אם אעשה את זה אעשה לעצמי עוול. אני כן רוצה שזה יגיע לאנשים, אני לא כותב שירים לי ולכלבה שלי, אבל בשביל זה יש יחסי ציבור, זה לא תפקיד שלי".
-סיימת מסלול תסריטאות בשם שפיגל.
"אני עובד עם חברים על צילומי פיצ'ר לפי תסריט שכתבתי. מלווה אותנו אבי נשר שהיה מורה שלנו ונדלק על התסריט. זה בעבודה ויותר מזה קשה לי להגיד. אני לא יודע אם אהיה תסריטאי בעתיד, אבל אני תמיד שמח לעשות כמה שיותר דברים".
"אני לא צריך עזרה בכתיבה, 'רימון' זה פחות בשבילי"
-למה הלכת ללמוד קולנוע ולא מוזיקה יותר לעומק?
"כי את הבייסיקס של שלושה וחצי אקורדים שצריך, ולחבר גיטרה למגבר דרך אפקט - אני יודע. לא הרגשתי שאני צריך עזרה בלכתוב שירים ולחרוז מילים אז 'רימון' וזה זה פחות בשבילי. קולנוע זה סיפור הרבה יותר גדול. יש לך רעיון לסרט, אתה מתחיל להעלות אותו על הדף, זה יותר מסובך, תיקייה יותר גדולה ושם כדאי שיהיה מי שידריך שיכוון ושתהיה עם עוד אנשים".
-מהו פס-הקול שאתה הכי אוהב?
"אצל ווס אנדרסון יש בחירת שירים נפלאה לפסקול ויש קטע עם סלואו מושן על רקע שיר של הוולווט אנדרגראונד".
-מה אתה שומע כרגע?
"אני מאוד לא עם האצבע על הדופק. שניםאני שומע את אותן להקות ואותם תקליטים שוב ושוב. אני אוהב את סטיבן מרכוס הסולן של פייבמנט באלבומי הסולו שלו. פייבמנט מתאחדים ומעניין אותי לראות אותם. אני שומע את אלביס פרסלי בהופעה חיה מ-72 ' במדיסון סקוור גארדן, עם הרכב גדול וזמרות ליווי, אני יכול להיתקע על זה חודשים. אני ממש לא מעודכן וטוב לי עם זה. יש לי דחף לראות עוד סרטים מלשמוע עוד תקליטים".
-תעשה עוד טלוויזיה או ש"טינופת" בערוץ 3 הספיקה לך?
"נהניתי ממנה, אבל אני עושה רק מה שבא לי. לא עובד כשחקן, לא הולך לאודישנים, אלא אם כן קוראים לי. זה פחות בשבילי לעמוד כל הזמן למבחן. אבל כשיש הצעה ספציפית אז אני בודק נקודתית. הייתי מוקף שם בדנה מודן וג'וני קוניאק שאני אוהב ושמחתי לתרום את חלקי".
-אתה גר לבד?
"אני גר בתל אביב עם שותף. אין לי חברה כרגע וזה לא מטריד אותי כרגע. לא מאוד, לא כל כך".