לירז צ'רכי: "תום מכבה לי את השריפות ומלטף לי את השריטות"

לירז צ'רכי רוצה לחזור בגדול. להיות שוב מפורגנת ברדיו, לאסוף קהל, לצאת להופעות (12 ביולי, "יקב בנימינה"), להרגיש שוב שאוהבים אותה ומקבלים אותה לא רק כשחקנית קולנוע ("סוף העולם שמאלה") וטלוויזיה ("האלופה") מצליחה, אלא גם כזמרת מרגשת. וכן, היא נוגעת באלבומה החדש במוזיקה פרסית, למשל בשיר "מקנאה", בדומה לדודה שלה ריטה. שתיהן, היא אומרת, חוזרות לשורשים, וזה טבעי ולגיטימי.

ובקליפ של אותו "מקנאה" היא חובשת הינומת כלה ושומעת מסביב את הלחשושים על הפרש הגילאים בינה (34) לבין בן זוגה, השחקן תום אבני (26), ולא מבינה מה הבעיה. אבני הוא זה שבזרועותיו מצאה נחמה וגאולה אחרי הרפתקת נישואין-גירושין כושלת. על הזוגיות והחיבור המיוחדים שלה עם אבני צ'רכי שרה בשיר החדש "רק לך מותר" (מילים רחלי שביט לחן: דיקלה), שיוצא היום, סינגל שלישי אחרי "מקנאה" ו"אל תסרגי לו סוודר" מהאלבום החדש שצפוי בקרוב.

"רק לך מותר" הוא השיר שאני הכי אוהבת באלבום", אומרת לירז צ'רכי. "כנראה שיש דבר כזה, הוא הראשון שבחרתי לאלבום. פגשתי את רחלי שביט ולקחתי ממנה את 'רק לך מותר' ו'אל תסרגי לו סוודר' והיא שמרה לי עליהם כמה שנים. זה גם הלחן הראשון שנוצר לאלבום. היתה לי תחושה לפנות לדקלה. לא עבדתי איתה אף פעם והיא ביקשה שאהיה לידה כשהיא מלחינה. היא ישבה על הקלידים, יצא לחן, ואחר כך היא שרה לי את זה ב 12 בלילה. שמעתי אותה הקלטתי אותה ב- MP3 קטן, ואז שרתי בעצמי. זה היה סימן דרך שאני מצליחה לעשות אלבום בין כל שאר הדברים. באופן סמלי הקלטתי אותו כשהכרתי את תום, וה'טייק' שירה היה מנצח, תחושה של ניצחון מבחינתי".

"קצה אחד מתוק, והשני זה כנופיה קיצונית שניגנה לי בראש"

-ניצחון על מה?
"שמצאתי את שאהבה נפשי והייתי מאושרת. יש הרבה שירי אהבה מאוד יפים וקיטשיים ופה הרגשתי שרחלי הצליחה להיכנס לראש שלי ולכתוב את זה, למרות שלא הכרנו. יש פה את הקצוות בין ה'כנופיות' שאצלי בראש לבין למצוא את הקצה השני של אהבה ולא לחיות דרכה בצורה רדומה. הרגשתי שזה שם. קצה אחד זה המתוק והשני זה כנופיה קיצונית שניגנה לי בראש".

-כנופיה?
"כן. הייתי כמהה לאהוב כמו שחלמתי. אמרו לי 'את אמנית שחיה בסרטים' אבל התעקשתי על המקום הזה. ידעתי שאמצא מישהו שיהיה לי מותר להיות לידו מה שאני רוצה ולו יהיה מותר להיות לידי מה שהוא רוצה והוא יקבל את זה. הכנופיה הזו זה המקום הלא רגיל של האהבה שמנגן לי בראש. אני משלמת מחיר עבור האהבה הזו וזה יישאר תמיד ככה".

"יש פחד גדול שלא נצליח להחזיק את זה או להרגיש משהו אחר"

-איזה מחיר?
"ככל שהאהבה גדולה וטובה במובן שאני יכולה להיות מה שאני רוצה ולהרשות לבן זוג להיות מה שהוא רוצה, אני משלמת את מחיר הפחד. פחד גדול שלא נצליח להחזיק את זה או שנרגיש משהו אחר. זה לא היה לי באהבות קודמות ונלחמתי שיהיה לי הפעם וקיבלתי את זה למרות הפחדים והחשש שזה על זמן שאול. זה אומר שזה נכון וטוב וכיף. להיות באותו מקום כל הזמן - כבר הייתי וגיליתי שאין כנופיות בראש, אז מה זה שווה".

-"כנופיה בראש" זה למעשה "פרפרים בלב"?
"כן, אבל על הצד הקיצוני, עם שריטות ושריפות. יש קצוות שמושכים אותי בחיים - המקום הנעים של להרגיש בנוח לעומת המקום השורט והכואב, ויש מחשבות טורדניות שאני אאבד את כל זה. מחשבות טורדניות איך חייתי עם זה עד עכשיו ואיך אחיה בלי זה, לאו דווקא הפרפרים והקצפת עם התותים של האהבה. לכן החיבור העמוק שלי לטקסט הזה. ויש סוף סוף מישהו שיכול גם לכבות לי את השריפות וגם ללטף לי את השריטות וזה תום בעצם".

"היו לי תוכניות שהצלחתי לממש אבל בפנים לא היה כלום"

-בעצם הוא נתן לך תחושת ביטחון.
"נכון נכון. נדרש רק אדם אחד להתאים לך. יש משהו בחיים האלה. אני נלחמת לא להקשיב לסביבה ולא ללכת לפי העדר שחיים בתוכו של מתי ללמוד, לעבוד, כסף, עבודה, חתונה, ילדים, כל מה שקשור לגיל ולאושר ויופי במקום לחוץ. כשמצאתי את תום הכל התפוגג. במצב החברתי הלחוץ הייתי צריכה להתחתן בזמן וכל זה, ולקבל תפקיד ראשון ולהוצא אלבום ראשון. היו לי תוכניות שהצלחתי לממש אבל בפנים לא היה כלום. ידעתי שיש מי שישחרר אותי מהלחץ החברתי והמשפחתי והסביבתי של להיות 'יס מ'ן של החיים ולעשות דברים בקצב שלאו דווקא מתאים לך. ידעתי שדרוש מישהו שיתקן אותי. השיר הזה הוא בשבילי לצרוח בקול רם שיש מישהו אחד שיכול לתת לי את הביטחון הזה".

-תום מודע לכל זה?
"כן (צוחקת). בתוך בית יצירתי כל שיר באלבום הוא איזושהי תוצאה מדברים שחשבתי עליהם בבית. יש חמישה טקסטים שלי ואחד עם דן תורן. הכל היה במהלך יצירתי ורגשי בתוך התהליך הזה. יש שיר על ימינו הראשונים יחד ושיר על אבא שלי והסיפור שלו ברחובות טהרן. השיר הזה , 'רק לך מותר' הוא הכי שלם לי בעולם. ככה אני מרגישה כשאני שרה אותו. הוא המפתח לאלבום, זה שפתח לי את הלב".

-עכשיו כבר מוזר לשאול אותך על שש השנים. כבר שמעתי עליך את המילה "קאמבק".
"מצחיק איך בן אדם בגיל 34 אומרים שהוא עושה קאמבק. לוקח זמן לאסוף חומרים. עברתי מהפך אישי עצום. התאהבתי, התחתנתי, התגרשתי, התאהבתי מחדש. היתה לי דרך חדשה שפתחה לי דלת בחו"ל ולא יכולתי לסרב ומשם אספתי חומרים. הייתי שנתיים בלוס אנג'לס, הלוך חזור, וגיליתי שהמוזיקה הפרסית מהבית היא הקלאסית ביותר ושיש עוד המון ז'אנרים, כלים, וזמרים וזמרות. לא העליתי בדעתי כמה זה מגוון ורחב. התאהבתי בשני שירים שאני שרה באלבום והבאתי בשבילם נגנים פרסים מבוגרים שניגנו. ההפסקה הזו, הזמן הזה, נתן לי את המקום לגבי איפה אני רוצה להיות במוזיקה. חשבתי להחליט בין זמרת שחקנית, אבל התבגרתי, עבר זמן, עברתי דברים ואמרתי שאני יכולה לעשות את הכל, בלי לחפש את ההגדרה, פשוט להיות לפי מה שאני יודעת לעשות".

"היה משבר גדול, כשהכל מבחוץ היה נראה מוצלח. הפכתי למכונה בתעשיית הבידור ולא רציתי להיות כזו"

-היה רגע קשה של משבר?
"היה משבר גדול כשהכל מבחוץ היה נראה מוצלח - אלבום, הופעות והסדרה 'האלופה' שהצליחה וקמפיין ופסטיגל ותפקיד ראשי ב'ברנשים וחתיכות'. הכל היה נהדר וקיבלתי הזדמנות לעבוד בחו"ל, שם הייתי המון לבדי והרגשתי שאני לא ממצה את מה שאני רוצה בדרך הנכונה לי. הכל היה חיצוני. אני עצמי בפנים עשיתי חשבון נפש יומיומי בארץ רחוקה ולבד, וגם על זה יש לי שיר. רציתי להתקרב לעצמי ולעשות סדר".

-הבנת שאת במערכת יחסים שלא טובה לך?
"כן, ולא להמשיך בטלוויזיה ולא להוציא אלבום כשמצפים כי אני לא יכולה להביא משהו מיוחד. הפכתי למכונה בתעשיית הבידור ולא רציתי להיות כזו. ידעתי שאני עומדת להקליט עוד אלבום ועוד עונה ועוד קמפיין ואמשיך ואמשיך ואיפה אני בדבר הזה? לא נמצאתי. עמדתי על הקצה, ושאלתי מה אני רוצה. והבנתי שאני רוצה לשיר ולאהוב את החומרים ושיאהבו אותי. התחיל תהליך של ניקיון וסדר. לסדר את החיים וזה לא פשוט בכלל. היו המון מפחי נפש. וזה לספר לסביבה למה לעצור את כל מה שטוב. הייתי חייבת את דרך הזו, כי באותו מסלול הייתי מאבדת את עצמי לחלוטין ומוותרת על דברים שאני באמת רוצה. לקח זמן ועכשיו יש אלבום ויש אהבה ושלושה תפקידים בחו"ל וסרט בערוץ 10 ותאטרון באר שבע ויש יופי של חיים".

"מציצים בריאליטי לאלמונים, אז בטח שיציצו למפורסמים"

-ועם כל העשייה בסוף התקשורת מתעסקת ברומן עם תום.
"אני מבינה את זה, זה רק חיצוני. זה המשכיות לריאליטי בטלוויזיה, התמכרות למציצנות. ואם מציצים בריאליטי לאלומינם, לאנשים שלא מכירים שצצו לפני שניה, אז על אחת כמה וכמה שיציצו למי שמשחק בטלוויזיה או נשמע ברדיו. זה נהיה מאוד חשוב לאנשים ולדעתי מתישהו זה ייגמר. אני מאמינה שאמן יכול להביא את עצמו בכל גווניו. ג'סטין טימבלייק עבר לסרטים וג'ניפר לופז וגוון סטפני יש לה ליין אופנה. אני לא חושבת שצריך לשים הגדרות לאמן שיש לו יותר מדבר אחד. מקסים שאפשר לעשות ולא לבחור".

-אבל היום לא מספיק שהשירים יפים, מצפים שתספקי רכילות.
"צריך לשים גבול לרכילות. תמיד ירצו לדעת עוד. זה לא מפתיע אותי. לא מבאס אותי. כשמישהו אומר לי משהו על מה שעשיתי להוא א מדבר על רכילות אלא על שיר או סרט או פרק בסדרה. מדברים על האמנות והעבודה. התקשורת מחפשת משהו בנוסף ואני בעד לתת עד גבול מסוים שמרגיש לי נוח. טועים בזה שאומרים שהפרש גילאים הוא רק לטובת הגבר. כשגבר מבוגר מאשתו ב-20 שנה זה כבר רגיל. כשאני מבוגרת מתום ב- 8 שנים מרימים גבה. לא חייבים ליישם את החוק הזה שמישהו המציא פעם".

"אולי ריטה ואני נעשה משהו ביחד"

-דודה שלך ריטה הלכה כמוך למוזיקה פרסית.
"כן, בהתחלה חשבו שגם האלבום שלי פרסי, אבל האלבום ישראלי לחלוטין חוץ משני לחנים. הייתי בטוחה עד גיל 20 שאני לא רוצה לשמוע מוזיקה פרסית עתיקה ודכאונית. חשבתי שאעשה אלבום שורשים בגיל 60, אבל טעיתי. בעניין של ריטה זה טבעי ששתינו ניגע במוזיקה הזו בקריירה כי גדלנו על אותה מוזיקה וזמרים. אולי נעשה משהו ביחד. אמא של ריטה שרונה היא הרי סבתא שלי. לכל אחד יש את הקריירה שלו ואין מה להשוות. היא תמיד תהיה 'ריטה' והאלבום המדהים שלה אבפרסית. אני שרה בעברית ואין מקום להשוואה. אני שמחה שעשיתי את זה בגיל מוקדם ולא חיכית לגיל 60 כמו שתכננתי".

-אז יותר קשה עכשיו לחזור לעניינים? מה הציפיות שלך?
"הציפיות הן לעשות את המוזיקה ושיאהבו אותה. אני יודעת שזו דרך כי עשיתי הפסקה גדולה ויש לזה מחיר. צריך להחזיר את הקהל והרדיו והעורכים והתקשורת. אני צריכה המון סבלנות. אני כבר מתה שישמיעו אותי ושהאלבום ייצא ויהיו לי הרבה הופעות. אני לא מחפשת את מבחן התוצאה. במשחק הלכתי ל 200 אודישנים עד שעברתי אחד. זו דרך ואני זורעת את הזרעים שלי והפירות בסוף ייקטפו. ויש לי הופעה ביקב בנימינה בקרוב, ושואלים אותי בפייסבוק מתי יהיו עוד. אנשים שולחים לי קליפים של חתונות עם השיר 'מקנאה' ואני מתמלאת מזה אושר כי זה לא מובן מאליו. אני מקווה שהמקום המוזיקלי שאני נמצאת בו ייפתח לעוד אנשים ויהיה רק כיף".