מחקר שערכו חוקרים מ-National Bureau of Economic Research לפני כשנתיים בחן את ההשפעה של הורדות לא חוקיות על תעשיית המוזיקה. כצפוי, המחקר הראה כי הורדות לא חוקיות של מוזיקה פגעו באופן אנוש במכירות הדיסקים. בשיא המכירות, בשנת 2000, נמכרו כ-942.5 מיליון דיסקים ברחבי ארה"ב. כ-3 שנים בלבד לאחר מכן נצפתה ירידה של כ-20% בכמות הדיסקים שנמכרו בארה"ב, מגמה שרק החריפה בהמשך כאשר כמות הדיסקים שנמכרו בשנת 2013 עמדה על 290 מיליון בלבד - צניחה של כ-70%.
למרות הפגיעה הקשה במכירות הדיסקים, החוקרים מראים כי נרשמה עלייה משמעותית בפדיון האמנים מהופעות חיות, הנובע הן מגידול בכמות הכרטיסים שנמכרו והן מעלייה במחירי הכרטיסים. כלומר, למרות שאנשים קנו פחות דיסקים, הביקוש להופעות עלה.
ההסבר הוא די אינטואיטיבי ופשוט: התיאוריה הכלכלית מגדירה את הזיקה בין שני מוצרים כתחליפיים או משלימים או בלתי תלויים. במקרה זה, הורדת מוזיקה הינה תחליפית לרכישת דיסקים, ולכן כאשר נוצרה האפשרות לצרוך מוזיקה באופן דיגיטלי ובחינם, פחתו באופן משמעותי מספר הדיסקים שנמכרו. עם זאת, כפי שמראה המחקר, סך האנשים שצורכים מוזיקה גדל עם היכולת לקבל אותה בחינם.
הרווחים של אמנים קטנים עלו
עבור אמנים גדולים התקזז ההפסד מהירידה במכירת דיסקים עם הגידול בפדיון מהופעות חיות, ועבור אמנים קטנים אפילו הייתה עלייה ברווחיהם. אמנים אלה, שלפני הורדות המוזיקה לא הצליחו להגיע לאזני חובבי המוזיקה, קיבלו חשיפה והחלו למכור כרטיסים להופעות. נתון זה גם נתמך בעובדה שמספר האמנים המופיעים כמעט ולא השתנה במהלך שנות ה-90 ועמד על 2200 בממוצע, ואילו בשנים שבין 1999 ל-2003 מספר זה כמעט הכפיל את עצמו.
ניתן להבין ממסקנות המחקר כי המהפכה הדיגיטלית, על אף ההיבטים המוסריים והמשפטיים הנוגעים לזכויות יוצרים, למעשה פיתחה את התעשייה ועזרה לאמנים חדשים שקודם היו תלויים בחסדי חברות התקליטים הגדולות לפרוץ.
*גלעד בר לבב הוא חוקר במכון לרפורמות מבניות.
