קאשה היא אחת הדמויות המרתקות בפופ העולמי בשנים האחרונות, אחת שמשלבת את החוצפה והכיעור המרהיב של ליידי גאגא, הסליזיות והטינופת של לינדזי לוהן וחוש הריח ללהיטים והסטאר קוואליטי של קייטי פרי. דוגמה לאופי שלה אפשר היה לקבל בסוף השבוע האחרון, בו השיקה את אלבומה החדש "Warrior" בשני אירועי חשיפה טלוויזיוניים, בשוודיה ואנגליה, במהלכם הראתה קשה קצת יותר ממה שמקובל. בדומה לריהאנה, מצד אחד קשה נתפסת כמישהי Coolית שמוציאה אלבום שווה, מצד שני היא פותחת רגליים ואין לה כלום מתחת.
בקריירה הלא ארוכה שלה, שנפתחה עם "טיק טוק", שהפך ללהיט הקלאסי, קאשה הוכיחה שהיא יודעת להביא להיטים. זה קרה למשל גם ב-"We R Who We R" וכך קרה גם הפעם, ב"Die Young", הסינגל והלהיט הראשון מהאלבום החדש.
אבל מה שיותר מעניין באלבום החדש שלה הם דווקא שיתופי הפעולה עם רוקרים שנחשבים אלטרנטיביים. עם איגי פופ, אגדת פאנק, היא שרה את "Dirty Love", שנשמע כמו פופ-רוק מהאייטיז. עם ג'וליאן קזבלנקס ופאב מורטי מה"סטרוקס" היא קלילה עוד יותר ב"Only Wanna Dance with You" , שכאילו נגנב מאלבום הבכורה של קרלי ריי ג'פסן. אפילו פטריק קארני המתופף של ה"בלאק קיז" לא נמלט ממנה, ומבצע איתה את הבלדה "Wonderland", שנשמע כמו פלייליסט-פרוספקט בגלגלצ.
אז איך קאשה הגיעה לכל הרוקרים האלה ומה הם בעצם מוצאים בה, שהם מסכימים לשתף איתה ככה פעולה? אולי כי יש לה ביצים גדולות והיא לא חששה לפנות אליהם. הם מבחינתם, כנראה שמחזיקים ממנה, מהאופי שלה, מהגישה. התדמית של קאשה (ושוב, בדומה לריהאנה) הרבה יותר פרועה משל זמרת פופ רגילה, אבל היא הרבה יותר מלוכלכת מרירי.
היא תשיר על סקס כמו כולם אבל בראיונות תיקח את זה הרבה יותר רחוק לכיוונים של חיות והפרשות (ולא נפרט), והיא תמיד תעדיף לדפוק את הראש באיזה בר על פני כל בילוי אחר, או ככה לפחות היא רוצה שנחשוב. "זה שאני עושה פופ זה לא אומר שאני איבר מין נשי זמין לכם", היא אמרה בלי לעשות חשבון.
האם שיתוף הפעולה הזה עם הרוקרים יעזור לקשה להמריא והיא תצטרף לליגת העל של כוכבות הפופ? האם החיבורים עם איגי פופ וג'וליאן קזבלנקס יטיסו אותה לשורה הראשונה לצד ריהאנה, בריטני, גאגא, קייטי וביונסה? עדיין מוקדם לקבוע. בינתיים היא תמשיך להיות הדבר הכי דירטי אבל גם מרתק שיש לפופ האמריקני להציע כרגע.