"הוראת פיקוד העורף למקרה שתשמע אזעקה: לשכב על הדשא ולכסות את הראש עם הידיים" - רק בישראל הופעה יכולה להתחיל ככה. התקופה האחרונה בישראל לא הייתה אידיאלית לחובבי המוזיקה. מה שהיה אמור להיות קיץ גדוש בהופעות של אמנים בינלאומיים הפך למצעד של ביטולים מאכזבים: מגהדת', בקסטרייט בויז, ניל יאנג, לנה דל ריי וסי-לו גרין.
תרדמת הקיץ הזאת לא עשתה טוב לחובבי התרבות בישראל ובירושלים בפרט. עיריית ירושלים החליטה לנסות ולנער את התושבים שלה ופתחה אמש (יום ה') לכניסה חופשית מופע שבמקור היה בתשלום - את ההופעה הכפולה של להקת האתנו-מטאל הישראלית "אורפנד לנד", שיש לה מעריצים מוסלמים בעולם הערבי, והרכב הטראנס הבריטי "ג׳ונו ריאקטור", אחד ההרכבים הבודדים שהגיעו מחו"ל להופעה אצלנו בישראל.
זו לא הפעם הראשונה שבן ווטקינס ו"ג'ונו ריאקטור" עליה הוא מנצח מגיעים להופעה בארץ: "לא ידעתי שכל כך הרבה אמנים ביטלו. יש לי ישראלים בהרכב ואיתם פיתחנו סוג של קשר עם ישראל. אנחנו מבקרים כאן כבר עשרים שנה ואני תמיד נהנה לבוא לפה, יש לי פה כמה חברים. הקהל שלנו בישראל מורכב משני דורות: הדור הצעיר שלא כל כך מכיר את 'ג׳ונו ריאקטור' ודור מבוגר יותר שמלווה אותנו משנות התשעים".
-אתה מרגיש בטוח כאן בישראל עם הרקטות?
"אני גדלתי בזמנים שהמחתרת האירית (IRA) הייתה פעילה בלונדון והיו הרבה מטענים שהתפוצצו לידי. אני מרגיש בטוח כאן כמו שהייתי בלונדון בימים ההם. היה מטען חבלה שהתפוצץ 500 מטר ממני ויום למחרת היה מטען מחוץ לסטודיו שלי".
-יש לך מסר לשאר הלהקות שמתכננות להגיע לישראל ומתלבטות?
"לכל להקה יש את השיקולים שלה, אבל אני חושב שאם הם חושבים להגיע לישראל, הם צריכים להגיע לכאן, לחוות את ישראל ולדבר עם האנשים הרגילים ולא עם פוליטיקאים, כי אני לא מאמין למה שהם אומרים".
קובי פרחי, סולן להקת "אורפנד לנד" עם אלפי המעריצים מהעולם הערבי, עומד לצד ווקטינס בסוגיית ההגעה לישראל: "המעריצים הערבים מצפים שנעמוד לצד הפלסטינים בעזה כי אנחנו מייצגים שלום ומצד שני הישראלים מצפים שנעמוד לצידם כי אנחנו מישראל בראש ובראשונה. כלהקה אוניברסאלית עם מעריצים מאיראן, עזה וההתנחלויות, אני לא מוצא לנכון לחשוב שאני אהיה פרו-פלסטיני או רק פרו-ישראלי. אני חושב שתפקידו של המוזיקאי להיות אוניברסאלי, להיות שייך לכולם. הקהל שלך הוא הראשון שנענש ואסור לאמן להחרים. המעריצים זה אנשים שהאמנים נכנסים להם ללב".
עיריית ירושלים הקצתה לאירוע 6,900 כרטיסים אבל כנראה ש"אפקט החינם" לא עשה את שלו והירושלמים העדיפו להשאר גם היום מול החדשות ולא הגיעו בהמוניהם - רק כאלפיים איש נכחו בגן העצמאות. יש הרגלים שקשה לשנות. היה מעניין לראות שהקהל היה מגוון - סטודנטים, חיילים, תלמידי תיכון, משפחות צעירות ואפילו מבוגרים שעברו בסביבה ונכנסו לגן העצמאות מתוך סקרנות כדי לראות במה מדובר. דווקא התמהיל הזה מראה אולי על הצמא להופעה או חזרה לשגרה של חיי התרבות בעיר הקודש.
"אורפנד לנד" פתחו ראשונים את הערב והיו למתאבן מצויין לקהל הירושלמי שבהתחלה היסס להתקרב לבמה, כאילו לא מאמין שאפשר לפרוק את המתח של התקופה האחרונה. כמה שירים נוגנו והקהל השתחרר וענה בפוגואים וקריאות של שם הלהקה.
אחרי שעה וחצי של מטאל מאסיבי הגיע הזמן לחילוף משמרות בקהל, "עכשיו זה כל הקרחניסטים" כמו שאמרה איזה מישהי שעמדה לידי. כש"ג'ונו ריאקטור" התחילו לנגן, האפודים הכתומים והזוהרים של כמה חיילי פיקוד העורף שהסתובבו בגן העצמאות למקרה של אזעקה, פתאום נראו כמו חלק מהתפאורה
אחרי חצי שעה של חימום הקהל, ווטקינס וחבורתו העלו הילוך ולא השאירו אף אדם אחד יושב באירוע. ההופעה שלהם היא חגיגה על הבמה, שכוללת תופים אפריקאיים, ריקוד, מוזיקה אלקטרונית, שירה ו-ווטקינס אחד שמנצח על הכל עם גיטרה חשמלית בעלת צליל מצויין.כמו ההופעה של "אורפנד לנד", גם זו של "ריאקטור" היתה ברמה גבוהה, ומושקעת. ככה צריך.
באחד הפירסומים בפייסבוק של האירוע היה רשום: "מבצע 'יוצאים מהבאסה' יוצא לדרך". ובכן, עיריית ירושלים, אני יכול להגיד בוודאות שהמבצע הוכתר או בוצע בהצלחה וששלוש השעות בגן העצמאות היו ללא ספק הפוגה ראויה מהבאסה הכללית שפקדה אותנו, חובבי המוזיקה, בקיץ 2014.