ג'קו איינזברג חוזר. בשקט בשקט, אחרי שנים של בריחה והסתתרות, זוכה העונה הרביעית של "כוכב נולד" מתחיל להופיע. לאט, בקטנה. "לא קל לי לחזור", הוא מודה בראיון מיוחד שיושדר ביום שני הקרוב ב"אנשים". "טדי הביאו אותי מאמסטרדם לארץ בשביל צילומי הקליפ לעונת העשור. מצד אחד זו המחמאה הכי מטורפת שקיבלתי בחיים שלי, שמזמינים אותי מחו"ל להופיע בזה. אבל עמדתי מול שמונת הזוכים של כל העונות ולא יכולתי שלא לחשוב שהייתי יכול לעבוד כמוהם. הרגשתי אאוטסיידר. אני לא רוצה להיות נאמבר וואן בגלגל"צ או משהו כזה, אני רק רוצה את המקום שלי".
"לא דמיינתי שהכתבה תעשה כזה בלגן"
שש שנים אחורה. יום אחרי הזכייה ב"כוכב" אייזנברג נותן ראיון ל"7 לילות", ראיון שישנה לו את הקריירה. זה התחיל בהשתלחות בזמרים ישראלים ("רמי קליינשטיין זה מהאנשים האלה שגורמים לך להקיא"), ונגמר בעמדתו בנושא הגיוס לצה"ל והאמירה כי לא שירת בצבא. הסמיכות של הדברים למלחמת לבנון השנייה, וההיסטריה הטריה יחסית סביב התוכנית, הפכו את אייזנברג בן לילה לאויב המדינה מספר אחד. ראשי ערים, חברות הפקה והורים שכולים קראו להחרים אותו, בחברת "הליקון" שבה היה חתום קליינשטיין הודיעו כי לא יעבדו איתו.
"שלחו אותי לשם לבד מול שני כתבים כי סמכו עליי", נזכר אייזנברג. "הייתי מאוד חופשי ומשוחרר ויכול להיות שהשתן עלה לי לראש. כשיצאה הכתבה וקראתי אותה לא חשבתי שזה יעשה כזה בלגן ולא דמיינתי שאני איענש בצורה כזאת. רק כשאמא שלי שאלה אותי 'מי ענה את התשובות האלה?', ודודה שלי וחבר שלי שאלו אותי מה עשיתי, הבנתי".
אחר כך הגיעה ההתנצלות מול כל המדינה. "יש נקודה אחת בחיים שלי שהייתי מוותר עליה בכיף", הוא אומר היום, "וזה כל הסרט הזה של ההתנצלות בטקס אנשי השנה בפריים טיים של ערוץ 2. אני חושב היום שאם בן אדם אומר משהו אז הוא צריך לעמוד מאחורי המילים שלו. יקבלו יקבלו, אם לא אז הכל טוב. כל הזמן נתפסו על העניין הזה שלא עשיתי צבא והציגו את זה כאילו עוד רגע אני יוצא עם שלטים וקורא לאנשים לא להתגייס. בדיוק להפך. הצבא שיחרר אותי בגלל המצב המשפחתי שלי".
ההתנצלות לא עבדה. החרם על אייזנברג נמשך והתגובות הזועמות ברחוב לא איחרו להגיע. "אנשים היו יורקים לי על האוטו ומקללים. עזבתי את הבית של אמא שלי כי התבאסתי שהיא סופגת את זה. הייתי יוצא עם הכלב שלי לטיול והיו זורקים עליי ביצים מהחלונות".
שלוש שנים אחרי הגיע השפל הגדול. אייזנברג הסתגר בביתו ולא יצא ממנו שנה שלמה. "הייתי מסתכל במראה ורוצה להשחית את עצמי. לא אוכל, לא מנגן, לא מדבר עם חברים שלי, לא ישן, מתבייש במוזיקה שלי ומרחם על עצמי כל היום. זה לא מובן מאליו שאני פה עכשיו, כי מיליון פעם רציתי לסיים את זה ואשכרה להתאבד".
אייזנברג הצליח לפנות לעזרה, ואחרי טיפול פסיכולוגי ותרופתי החליט לארוז את הפקלאות ולעבור לגור באמסטרדם. "שם מצאתי את עצמי מחדש. בחרתי לעבוד עם אנשים. בקופי שופ, בחנויות מזכרות, בחנות סקס. העיקר להתעמת עם אנשים. בהתחלה הייתי שומע עברית ברחוב והייתי נעלם ובורח, אבל לאט לאט התחלתי לבוא לאנשים ולדבר איתם בלי פחד ועם סוג של גאווה".
העיקר שיתנו לו לשיר
אייזנברג נולד וגדל בנתניה. בנם של מרים ורוברט, יוצאי מצרים. כשהיה בן 10 נפטר אביו מדום לב לאחר שנתקף חרדה במהלך מלחמת המפרץ. בגיל 13 כבר החל להופיע בטקסי בית הספר ומשם המשיך כזמר חתונות וגנן. בשנת 2003 היה חלק מלהקת "ג'אמוס", אבל את הפריצה לתודעה הקולקטיבית עשה כאמור ב"כוכב נולד".
עכשיו הוא חוזר לנקודת האפס. הוא מתגורר עם אמו בדירתה בנתניה ובימים אלו ממש הוא עובד על אלבום ומופיע בברים קטנים בעיר.
"ליפול נמוך יותר ממה שהוא נפל הוא כבר לא יכול", אומר דני ענבר, שראיין את אייזנברג לתוכנית. "הוא מחויב לאמת שלו במאה אחוז כי כלום לא מעניין אותו יותר. אני זוכר ששאלתי אותו לפני שהתחלנו לצלם אם יש לו איזה חשש לקראת הראיון, אז הוא אמר לי 'חטפתי כבר אגרוף ממישהו בגובה שני מטר וכבר חיסלו אותי בעבר, עברתי כבר את הגרוע מכל".
היה משהו שהוא לא רצה לדבר עליו?
"הדבר היחיד שנפסל היה ההשתתפות של אמא שלו בכתבה, וזה רק כי היא סירבה בתוקף. היא פשוט אכלה יותר מדי דרעק – קללות, שריטות לאוטו שלה וכל מיני דברים נוראים רק בגלל הראיון ההוא. זה הספיק לה. היא גם לא הגיעה להופעה בבר כי היא ידעה שיש שם מצלמות".
ענבר, שבילה עם אייזנברג מספר ימים, לא יכול שלא לחוש הזדהות עם מה שעבר עליו. "כשהתקשרנו אליו ואמרנו שאנחנו רוצים לעשות עליו כתבה הוא הגיב בפליאה גמורה. הוא אמר לנו שאף אחד לא מתעניין בו ולא זורק מבט לכיוון שלו כבר המון זמן. הוא פשוט הגיע למצב שהוא לא מצפה לכלום מאף אחד".
"אני חושב שהציפייה שלו להצלחה שונה היום. הוא לא מחפש לכבוש את הפלייליסט או את הפריים טיים, הוא רק רוצה את המקום שלו בתוך כל התעשייה הזאת. אם הוא יצליח להיות זמר שמופיע בצוותא אז הוא יהיה הכי מאושר בעולם".
איך הייתה ההופעה? יש לו מעריצים?
"הוא היה מאוד בלחץ לפני ההופעה. ממש סוג של הלם. דאג נורא איך הקהל יקבל אותו אחרי כל השנים שהוא לא היה על במה. היו בקהל 200 איש שלא נתנו לו לרדת מהבמה עד 2 בבוקר. היו גם מעריצים שזוכרים אותו מ'כוכב' וגם קהל חדש. הוא רק רוצה להופיע, הוא אפילו לא מקבל כסף, העיקר שיתנו לו לשיר".
"אין משהו אחר שאני יודע ורוצה לעשות", מודה אייזנברג. "אם לא אגיע למקום שאני רוצה אז אני אמות בעודי מנסה, וזו לא קלישאה. זה אמיתי".
הראיון המלא עם ג'קו אייזנברג ישודר הערב ב"אנשים", ערוץ 2, 18:50.