עוד מתנות: להמלצות על אלבומי רוק ישראלי בעברית ובאנגלית, ואם אתם כבר כאן, קבלו גם המלצות לאלבומי היפ הופ, מוזיקת עולם ואמונה של יוצרים ישראלים שיצאו לאחרונה.

וגם: בואו לזכות באלבום סיכום העונה של "כוכב נולד"

אין תמונה
עכשיו זה מובן לו. הראל סקעת, "דמויות"

כבר שרו רבותינו "קנו לעצמכם מתנה לחג", אז בפרוש עלינו השנה החדשה המתקרבת ועמה שלל המתנות, זה הזמן להמליץ על אלבומים ואוספים שתוכלו לרכוש בחנויות המוזיקה ולשמח את היקרים לכם. קבלו את חלק א': אלבומי מיינסטרים, ים-תיכוני, אוספים והוצאות מחודשות. בחלק ב' שיפורסם מחר: רוק ישראלי, רוק ישראלי באנגלית, אלבומי מוזיקת עולם ואמונה.

1. אלבומי מיינסטרים

הראל סקעת – "דמויות"
כל כך הרבה זמן חיכו לאלבום הזה - המעריצים, אנשי חברת התקליטים וכמובן הראל סקעת עצמו, עד שנדמה שמה שיהיה בו יצליח. מדובר, אחרי הכל, בזמר מרגש עם פני מלאך ששר שירים הממיסים לבבות בסיטונות. שלושת השירים הראשונים שיצאו ממנו - "מובן לי עכשיו", "בואי היום" ו"סוף" - מעידים על כך שסקעת התבגר ונהיה מעין שלמה ארצי. עכשיו הוא צריך לקוות שהמעריצות, שפעם הפגינו נגד הפסדו בגמר "כוכב נולד", התבגרו יחד איתו.

פבלו רוזנברג – "העולם שלנו"
בשנים האחרונות הלך פבלו רוזנברג והתמקצע בבלדות ושירים מרגשים. החיבור שלו עם שלומי שבת רק חיזק את המגמה הזו. באלבום החדש "העולם שלנו", חוגג רוזנברג את הזוגיות החדשה שלו עם אשתו הטריה הדוגמנית מירי לוי, עם שירים כמו "עד שמצאתי אותך", "עכשיו את יודעת" ושיר הנושא, בדרכו להתחדד עוד יותר בדמות החוליו איגלסיאס המקומי.

אין תמונה
מרגול או מרגלית? "דווקא עכשיו"

מרגלית צנעני – "דווקא היום"
פעם, היינו ממקמים את מרגול באגף הים תיכוני, אבל עם שירי נשמה ורוק כמו "עץ ירוק מפלסטיק", "סרט ישן" ו"צועקת אליך", ולצדם כמה בלדות ושיר ים תיכוני כמעט בודד, ועם הפיכתה בשנים האחרונות לפרצוף מוכר ואהוב כמעט בכל בית בישראל,, תרשו לנו למקם אותה הפעם באזור מוזיקת המיינסטרים לכל המשפחה ולהכריז על האלבום החדש שלה כעל אחד האלבומים היותר שווים שיש לחג הזה להציע.

דפנה דקל – "יומן"
שש עשרה שנה חיכתה דפנה דקל להוציא אלבום חדש, והתוצאה שווה כל רגע. "יומן" הוא אלבום אישי, בוגר, אינטימי ומרגש, אותו יצרה דקל יחד עם אחיה, המוזיקאים אוהד ואלרן דקל. אלבום שמחזיר את המאזין לימים שבהם שיר יפה היה פשוט שיר יפה ויצירה עם עומק לא היתה מילה גסה.

2. ים-תיכוני

אייל גולן - "קיסריה" - אלבום כפול ודי.וי.די
שנה שנייה ברציפות שאייל גולן מוציא אלבום כפול ו-די.וי.די בהופעה חיה, הפעם מהופעה בקיסריה שהוקלטה וצולמה ב-7 ביולי השנה. מה עוד נותר לומר ולא אמרנו על גולן - זו היתה השנה שלו, ובגדול, עם כמה להיטים גדולים והצלחה ענקית בהופעות. הניחוש שלנו הוא שהדי.וי.די הזה והאלבום הכפול שאיתו יתפסו בחג הקרוב את המקום בו החזיקו בחגים קודמים אלבומים ואוספים של שלמה ארצי, וזה כבר אומר הכל.

עמיר בניון -
עמיר בניון, אוסף|צילום: אוהד רומנו, מומה

עמיר בניון - "שעה של אור"
עמיר בניון הגיע אל המעמד שבו אלבום אוסף שלו מלווה מיד בשאלה "מה, רק עכשיו הוא מוציא?". לבניון יש לא רק כמה וכמה להיטים, אלא גם קהל נאמן, עומק בלתי נדלה וזכויות בכורה בהטעמת "מוזיקת האמונה" במיינסטרים המקומי. עם שבעה שירים בונוס שלא הופיעו עד כה בשום אלבום אנחנו אפילו מוכנים לסלוח לו על ההשמטה הפושעת של "שלכת". בקושי, אבל סולחים.

יוני רועה - "תחנת איסוף"
יוני רועה הוא מקרה קלאסי של יוצר גדול שאינו מוערך מספיק. האוסף החדש שלו, בו הוא מבצע קלאסיקות ולהיטים שחיבר עבור אחרים, הוא הזדמנות מצוינת לתקן את ההערכה כלפיו. מ"לכי אחרי במדבר", דרך "זודיאק", "כותל המזרח", "מילים לאהבה" ועד ל"פרי גנך", אין כמעט ז'אנר שרועה לא בחש והתמקצע בו. כן ירבו לנו יוצרים כמוהו.

רגב הוד, דודו אהרון, איציק שמלי

רגב הוד - "נשבענו"
רגב הוד עשה השנה קאמבק ללב הקהל, עם התוכנית "בכפיים" בערוץ 24 ועם שרשרת להיטים שקובצה בסופו של דבר לאלבום "נשבענו". כמי שלקח על עצמו בשנים האחרונות את תואר ה"קופידון" הלאומי, האלבום הזה הוא בדיוק מה שציפינו מהוד להוציא, כולל בונוסים כמו דואט עם פנינה טורנה וגרסאות רמיקס מקפיצות.

דודו אהרון – "הכל זה מלמעלה"
גם דודו אהרון שיחק אותה השנה, ואלבומו השני, שמקבץ אליו להיטים כמו "ילדה מבית טוב", "נוצה ברוח" ו"הכל זה מלמעלה" הוא אחד המומלצים למי שאוהב את הים-תיכוני שלו עם פלפל בטעם קצת שונה. בקרוב הוא יגיע להיכל התרבות, ואתם הרי לא רוצים להיתפס בלי שאתם יודעים את כל המילים בעל-פה.

איציק שמלי - "סיפור אהבה"
כשאומרים "זמר נשמה" מתכוונים למישהו מרגש, כשאומרים "זמר נשמה ים תיכוני" מתכוונים לאיציק שמלי. הקצה המסלסל של משפחת תאקט התחתן והוציא אלבום שני מלא בשירי אהבה, שמלמדים על התבגרות גם כאדם וגם כזמר. מי שהיה רגיל לשמלי של "יותר מזה אנחנו לא צריכים" יופתע לשמוע זמר עם כל עשיר ומלא הבעה יותר, וזה בעצם כל מה שצריך.

3. אוספים והוצאות מחודשות

אין תמונה
אחרי 26 שנה. דויד ברוזה, "האישה שאיתי"

דויד ברוזה - "האישה שאיתי"
כל מי שלא נכלל באותם רבע מיליון איש שקנו את האלבום הזה מאז צאתו, מוזמן לעשות זאת עכשיו, ולפנק את בת או בן הזוג (בואו נודה, לרוב זו בת הזוג) בקלאסיקה ישראלית-ספרדית שהיא אמנם קיטשית אבל יפהפייה וכזו שקשה לעמוד בפניה. המתנה המושלמת לזוג אוהבים צעיר או מבוגר.

ארבע אחר הצהריים חלק ב'
נסו לדמיין את התרבות הישראלית בלי "ארבע אחר הצהריים, של גלי צה"ל. פשוט אי אפשר. מדובר באוסף שני, משולש, מעוצב יפה וחווייתי מאוד, שייקח אתכם יד ביד לשעה הקסומה ההיא ביממה, שבה הגשם בחורף והחמסין בקיץ מפסיקים להטריד, והנפש יוצאת לשירים היפים שהם הם אבני הבניין של הזיכרון המשותף של כולנו. אין זמר ישראלי גדול שנפקד מכאן, אין כמעט יוצר מוערך שלא מופיע. אחלה מתנה לבני 40-50 ומעלה וגם לצעירים.

גלי עטרי - "המיטב"
אין סיכוי שתצלחו את האוסף הכפול הזה בן 40 השירים מבלי לזמזם לפחות שני שלישים מהם. התופעה השנייה היא שתיזכרו מייד בתמונות נבחרות מנוף ילדותכם, שגלי עטרי והשירים היפים שלה היו חלק ממנו. עטרי כבר הוציאה בעבר שני אוספים, אבל האוסף הזה מרכז אליו באמת את כל מה שצריך.

עוד מה"מיטב"

הכל עובר חביבי - "המיטב"
בדומה לגלי עטרי, הכל עובר חביבי ידעו תמיד לבחור שירים מקסימים וידעו גם איך להגיש אותם. שלומית אהרון, קיקי רוטשטיין, יובל דור וההוא עם השפם (סתם בצחוק, קוראים לו עמי מנדלמן) הם זן מיוחד של איכות בפופ הישראלי, גם אם לא תמיד זכו למלוא הכיבודים. זה הזמן למעריצים ותיקים להתרענן איתם באוסף כפול ולצעירים יותר לגלות פנינה אמיתית בהיסטוריה של המוזיקה הישראלית.

בעז שרעבי - "המיטב"
השלישי בסדרת "המיטב" של חברת "אן.אמ.סי-יונייטד-הד ארצי", ויש שיגידו הגדול משלושתם, הוא האוסף הכפול של בעז שרעבי, זמר שתקצר היריעה מלשורר בשבחו. האיש שהמילה "מרגש" היא תיאור נאמן של העבודה היומיומית שלו, מלחין שחתום על קלאסיקות וזמר כל-ישראלי שיגרום לכם לבכות משמחה על זה שנולדתם כאן עם השפה העברית בפיכם.

רפי גינת, השלושרים ותל-אביב

אין תמונה
רפי גינת, "בגובה העיניים"

רפי גינת - "בגובה העיניים"
קול הבס הרועם, הזקן, הבטן, התדמית הקשוחה – כל אלה הפכו את רפי גינת לאיש מפחיד, אבל האהבה העצומה שלו למוזיקת רית'ם נ' בלוז איכותית, עברו כזמר בלהקות "כרמון" ו"הברושים" והנגנים של "Blood Sweat & Teers" הפכו את הדיסק הזה, השני של גינת, למסע מרתק שהוא בגדר כמעט חובה לחובבי הז'אנר.

השלושרים
זו הפעם השלישית בה יוצא האלבום הבודד והקלאסי של "השלושרים" - שלום חנוך, חנן יול ובני אמדורסקי ז"ל, ובכל פעם הוא מרגש מחדש. הפעם צורפו אליו כבונוסים הכרחיים שירים כמו "פגישה לאין קץ" (שימו לב שהליווי מקדים את השירה ברבע תיבה) ו"והאר עינינו", ו-די.וי.די של התוכנית "סתם ככה" שצילם הערוץ הראשון עם ההרכב בדיוק לפני 39 שנה וגם "לילי שלי" ו"מי מפחד מגברת לוין" ממסיבת הפרידה מבני אמדורסקי.

מבחר אמנים – "אני תל אביבי" - להיטי העיר תל אביב
קובי "סאבלימינל" שמעוני הוא אדם ברוך כשרונות, ואחד מהם הוא לייצר אוספים מצליחים. אין הרבה קשר בין "על גגות תל אביב" של אלונה דניאל לבין "פה ביפו" של שוטי הנבואה, אבל כשלחבורה מצטרפות עוד ועוד קלאסיקות כמו למשל של דני רובס, אבי טולדנו, אסתר שמיר, שלמה גרוניך, ולצידם שיר חדש של אריק סיני, אפילו השירים החדשים של סאב וחבריו מתאקט לא מצליחים לקלקל את החגיגה הלוקאל-פטריוטית. לא ברור מי הקהל של הדיסק הזה, אבל ב-102FM בטח מתים עליו.