"Blood Sugar Sex Magik" האלבום המופתי של הרד הוט צ'ילי פפרז שחוגג השבוע 20 שנה לצאתו היה אלבומה החמישי של הלהקה והאלבום שהפך אותם ללהקת ענק. לא כל להקה זוכה לקפיצת מדרגה שכזאת בשלב מאוחר יחסית בקריירה.

אחרי מותו של הגיטריסט הישראלי הלל סלובק וחילופי נגנים בכל אחד משלושת אלבומיהם הראשונים היה בעצם "Blood Sugar Sex Magik" הפעם הראשונה ש"הפפרז" הקליטו אלבום שני ברצף עם אותו הרכב.

"חלב אם"

אין תמונה
רד הוט צ'ילי פפרז, עטיפת האלבום, "Mother's Milk"

כך שהסיפור בעצם מתחיל באלבום "Mother's Milk" שיצא בקיץ 1989 ובו ג'ון פרושאינטה (גיטרה) וצ'אד סמית' (תופים) הצטרפו לאנטוני קידיס (שירה) ופלי (בס) לאלבום שהפך להצלחה הראשונה של הלהקה ובעצם לאלבום הראשון של הלהקה בהרכב שמוכר לעולם הרחב.

פרושיאנטה שהיה אז בן 18, מעריץ נלהב של הפפרז, הדהים אותם ביכולתו לנגן את כל תפקידי הגיטרה של סלובק, הביא ללהקה צד מלודי חדש שהתבטא בעיקר בסינגל הראשון שיצא מהאלבום "Knock Me Down" - אחד השירים הטובים והלא מספיק מוערכים של הפפרז, הוא שיר אהבה לסלובק ומתייחס לגבהים השקריים שהתמכרות להרואין מעלה אותך.

כפי שמסופר בביוגרפיה הנהדרת של הצ'ילי פפרז "An Oral/Visual History" שיצאה השנה - חלק מהצוות בחברת התקליטים שלהם EMI בדיוק התחלף. נושאי תפקידים בחברה התייחסו אליהם יותר בתשומת לב, תחנות הרדיו של הקולג'ים בארה"ב הלכו ונעשו יותר אלטרנטיביות ותמכו בלהקות כמו ג'יינז אדיקשן ופיית' נו מור והfאנק מטאל של הפפרז עם "Knock Me Down" התאים להם בדיוק. עוד יותר ממנו התאים לרדיו הצעיר "Higher Ground", הקאבר לסטיבי וונדר שהפפרז שיחררו כסינגל השני. הוא כבר הפך ללהיט גדול ודחף אותם להכרה כללית באמריקה.

הפפרז בתוכנית של ארסיניו הול

חברי הצ'ילי פפרז, שזכו לראשונה בקריירה להצלחה מסחרית ולמעמד של קבלת "אלבום זהב" על מכירת חצי מיליון עותקים בארה"ב, לא שכחו לאנשי EMI את היחס שקיבלו מהם לאורך השנים והחליטו שהם לא יתנו להם את העונג להרוויח מהאלבום הבא שלהם. לראשונה בהיסטוריה של הלהקה כל חברות התקליטים הגדולות רדפו אחריה. למרות שהם עדיין היו מחוייבים ל-EMI לעוד אלבום אחד, ובזכות היחס החם שהעניק להם מו אוסטין מ"וורנר בראדרס" והרצון להשתייך למשפחת אמנים כמו פרינס, טוקינג הדס וג'יינז אדיקשן - הם חתמו אצלו.

אחוזת הרפאים של ריק רובין

למרות ההצלחה של "Mother's Milk" חברי הפפרז לא היו מרוצים מהאלבום ומההפקה שלו ולאלבום החדש הם שכרו את המפיק מוזיקלי ריק רובין, שעבד עד אז עם אמני ראפ כמו הביסטי בויז ו- Run DMC  לצד להקות מטאל כמו "סלייר" ו"דנציג".

הלהקה סיפרה שרובין לא בא עם שום רפרנס מוקדם לגבי איך הסאונד שלהם צריך להשמע. הוא שמע אותם עובדים על השירים באולפן בהוליווד בו כתבו ועשו חזרות ורצה לשמור על הסאונד הטבעי שיוצא מהלהקה כפי שהיא מנגנת בחדר.

רובין הציע ללהקה להקליט את האלבום בבית שכור שבו הם יגורו כמו במחנה קיץ, במקום באולפן רגיל עם אווירה סטרילית והסחות דעת של מוזיקאים אחרים. הוא איתר אחוזה עם בית גדול והביא לשם ציוד הקלטה ביחד עם ברנדון או'בריאן, שהקליט את האלבום "Blood Sugar Sex Magik".

מה שהעצים את המיתום סביב תהליך יצירת האלבום היו הסיפורים סביב אותה אחוזה. מספרים שהביטלס וג'ימי הנדריקס הסתובבו בה בעבר, אחוזתו של הקוסם המיתולוגי הודיני נמצאת מעבר לרחוב ויש גם לא מעט אגדות משעשעות על רוחות רפאים שחיות בבית. המתופף צ'אד סמית היה היחיד שסרב לישון שם, לא בגלל שפחד מרוחות רפאים אלא בגלל שהוא רצה לבלות את הלילות בביתו עם אשתו הטריה.

הצ'ילי פפרז מקליטים את האלבום – הסרט "Funky Monks


הצ'ילי פפרז כתבו והקליטו באותה אחוז המון שירים מצויינים וכך קרה שלהיט ענק כמו "Soul to Squeeze" לא נכלל אפילו באלבום, יצא אחר כך רק כ-B-Side ומאוחר יותר בפסקול הסרט "קונהדס".

מתחת לגשר

שיר שכן נכנס לאלבום והפך ללהיט הגדול ביותר בו היה כמובן "Under The Bridge", שסימן נקודת מפנה בכתיבה של הלהקה. ג'ון פרושיאנטה מספר בביוגרפיה שלהם: "כשאנטוני בא בפעם הראשונה עם הרעיון ל"Under The Bridge" הוא אמר שהוא כתב משהו אבל הוא לא מיועד לפפרז. היה לנו עדיין רעיון מוגדר בראש מהו שיר של הפפרז ומהו לא".

ריק רובין מוסיף: "Under The Bridge היה התגלות. עד אז לכולם היה חזון של מה הרד הוט צ'ילי פפרז צריכים להיות ואני חשבתי שהוא מוגבל לעומת מה שהם יכולים להיות. השיר הזה הפיל את כל החומות של פורמטים סגורים".

הרבה מיופיו של האלבום נזקף לזכותו של הטכנאי ברנדון או'בריאן, שידע למקם נכון את המיקרופונים באחוזה, התחבר נהדר עם חברי הלהקה, היה גמיש לרעיונות שלהם וידע להקליט אותם כפי שהם בצורה הטובה ביותר בלי משחקי אפקטים על הכלים. כך נוצר לאלבום סאונד חזק אבל אורגני, כאילו המאזין נמצא איתם בחדר.
האווירה היצירתית מתועדת נהדר בסרט בשם "Funky Monks" שקיים ב-DVD והוא פריט חובה אצל כל מעריץ של הפפרז. ניתן לראות שם איך חברי הלהקה חובטים בלהט בצינורות מתכת ופחים בהקלטת הבלדה הגאונית "Breaking The Girl". הקאבר ל"They're Red Hot" של רוברט ג'ונסון הוקלט למשל בגבעה מחוץ לבית וניתן לשמוע בהקלטה מכוניות שנוסעות.

מקליטים את "Breaking The Girl


אם ב"Mother's Milk" ניסה ג'ון פרושאינטה לעשות מה שהוא חשב שמצפים ממנו לעשות כגיטריסט בצ'ילי פפרז וכמחליפו של סלובק הרי שב"Blood Sugar Sex Magik" הוא כבר צבר ביטחון להיות הוא עצמו גם כחבר הרכב, גם ככותב שירים וגם כגיטריסט. פרושיאנטה מספר על אחד השירים החזקים באלבום " I Could Have Lied":  "היתה לי כוונה לכתוב תפקיד גיטרה עם אווירה דומה לתפקיד הבס ב"Three Days" של "ג'יינז אדיקשן". שני השירים מתחילים עם אותם שני תווים ואז הולכים למקום אחר. התחלתי להבין איזה סוגי רגשות אני רוצה שהמוזיקה שלי תייצג. היה משהו משהו מאוד חושני בתפקיד הבס ההוא". השיר "I Could Have Lied " מיוחס, אגב, להתאהבות של קידיס בזמרת שינייד אוקונור שדחתה אותו.

"דם, סוכר, סקס, קסם"

אין תמונה
"Blood Sugar Sex Magik". עטיפת האלבום של הרד הוט צ'ילי פפרז

וכך נוצר "Blood Sugar Sex Magik", אלבום עמוס מכל טוב עם 17 שירים, שירי fאנק וגרוב מקפיצים ומדליקים שמעיפים את המוח, בלדות שפוצעות את הלב, מיניות שמתפרצת מכל עבר, ריפים בשרניים ומלוכלכים של גיטרות והקפצות בס לצד מלודיות והרבה מקוריות. פלי מספר: "ידעתי שאנחנו הולכים לעשות אלבום טוב. כשעבדנו על 'בלאד שוגר' רציתי שנהיה גדולים כמו לד זפלין. רצינו שתהיה לנו השפעה על התרבות כמו שלהם".

וזה עבד להם. הסינגל הראשון מהאלבום Give It Away היה פצצה לראש, הוא לווה בקליפ מצויין שנטחן ב-MTV ללא הפוגה ולבסוף גם הביא להם את ה"גראמי" הראשון.

"Blood Sugar Sex Magik" יצא ב-24 בספטמבר 1991 והגיע למקום השלישי במצעד האלבומים של ה"בילבורד" באמריקה. הוא נחשב עד היום לאחד משני האלבומים הכי מצליחים של הפפרז (לצד "קליפורניקיישן" משנת 2000) והיה זה שפתח להם את הדלת לעולם עם מכירות של למעלה מ-15 מליון עותקים.

הרד הוט צ'ילי פפרז הכניסו את הfאנק מטאל למיינסטרים ודרך הקליפים ב-MTV חדרו לכל בית בעולם, כולל בישראל. גם השפה הויזואלית שלהם חדרה - העירום, השרירים, הקעקועים, תנועות הידיים, תנועות הריקוד, שילוב בין מוטיבים של אמנות עתיקה (כמו קרניים ולשונות משתלחות) לבין שימוש בצבעים של סרטי מד"ב.

פלי, רד הוט צ'ילי פפרז (צילום: Frank Micelotta Archive, GettyImages IL)
שפה ויזואלית שכוללת עירום וקעקועים. פלי, בסיסט הרד הוט צ'ילי פפרז, בהופעה|צילום: Frank Micelotta Archive, GettyImages IL

כראייה להצלחה העולמית - הסינגל השלישי מהאלבום - "Suck My Kiss" , שנחשב לאחת הרצועות החזקות בדיסק, יצא ב-1992 באוסטרליה בלבד, והוגדר כ"מזכרת מסיבוב הופעות" עם הבי-סיידים "Search and Destroy" ו-"Fela's Cock". הקליפ שהגיע בהמשך כלל צילומים מתוך הסרט התיעודי "פאנקי מונקס" עם צילומים בצבעים אדומים של חיילי ארה"ב חוזרים הביתה ממלחמת המפרץ. רק בשנה שעברה הודה אנתוני קידיס הסולן שהשיר נכתב על מין אוראלי, לאו דווקא של בחור ובחורה.

להקות חימום: נירוונה, פרל ג'אם, סמאשינג פאמפקינז

מדהים לחשוב שעד הפריצה באלבום "Blood Sugar Sex Magik" הלהקה היתה רגילה להופיע באולמות של אלפיים איש. בזמן החזרות לסיבוב נסגרו כמופעי חימום הסמשינג פמפקינז ופרל ג'אם מה שהפך כעבור כמה חודשים לליין אפ מפלצתי עוד יותר עם נירוונה (במקום הסמשינג) ופרל ג'אם כחימום.

בעוד יתר חברי הלהקה מספרים בהנאה איך הם צפו מדי ערב בלהקת החימום שלהם, נירוונה, הופכת ללהקה הגדולה של התקופה (ב-93' פלי התארח בהופעה של נירוונה בברזיל), פרושאינטה התחיל לשנוא את הרעיון שלהקת pאנק הופכת לדבר הכי קולי. "רציתי תמיד שזה יהיה הדבר של הגיקים, החנונים, האאוטסיידרים הלא פופולארים ו"נירוונה" לקחו את זה למקום כל כך גבוה כך שגם ספורטאי הפוטבול של התיכון חשבו שזה קול. למרות שידעתי שיש לנו חלק בזה גם".

פרושיאנטה לא עומד בזה

ג'ון פרושיאנטה, רד הוט צ'ילי פפרז (צילום: Gettyimages IL, getty images)
עזב וחזר. ג'ון פרושיאנטה|צילום: Gettyimages IL, getty images

הגיטריסט ג'ון פרושיאנטה לא ידע להתמודד עם ההצלחה האדירה של הלהקה, בעוד אנתוני קידיס, פלי וצ'אד סמית' חיו את החלום של להופיע בהיכלי ענק הוא רצה שהלהקה תשאר להקה קטנה ממש כמו אותה להקה שהעריץ בצעירותו והפך לגיטריסט שלה. הוא החריף את ההתעסקות שלו עם סמים, ובנוסף לכך גם איבד בזמן סיבוב ההופעות חבר קרוב, מוזיקאי בשם רוברט הייז שנפטר בתאונת דרכים, איתו חלם לעשות מוזיקה אך לא הספיק.

בעוד שהצ'ילי פפרז זכו להצלחה אדירה בעולם, האווירה נעשתה קשה יותר ויותר. פרושיאנטה פיתח שנאה אישית כלפי הסולן אנתוני קידיס שבסיבוב של "Mother's Milk" היה שותפו לחדר והחבר הכי קרוב אליו בלהקה. הוא סרב להשתתף בראיונות וגם בהופעות הוא התחיל "לעשות דווקא" ולנגן תפקידים אחרים ממה שהיה אמור.

במאי 1992 כמה שעות לפני הופעה ביפן הודיע פרושאינטה לחבריו שהוא לא רוצה לעלות לבמה. יום למחרת הוא כבר עלה על מטוס בחזרה לארה"ב והלהקה נאלצה לבטל הופעות ולשכור גיטריסט מחליף להמשך השנה.

"הייתי בן 18 כשהצטרפתי ללהקה. הייתי חסר באלנס לחלוטין. כשעזבתי הייתי בן 22 וחשבתי שהכל מאחורי", מספר פרושיאנטה. אבל הסוף כבר ידוע לכולם, בשנת 98' חזר פרשואינטה לפפרז כשהפעם הוא מוכן להצליח ויצר איתם את רב המכר "Californication".

>> האזינו לאלבום החדש של הרד הוט צ'ילי פפרז - "I'm With You"