פרויקט הצמד "לא כוחות" של גלעד כהנא ותמיר מוסקט, משלב בין לביטים ולסאונדים של מוסקט, שנחשב כיום לשפיץ של מפיקי המוזיקה בארץ, לבין המסרים, המילים והמוזיקה של כהנא, .שנחשב ל"פה הגדול" של הרוק המקומי.

כעת הם מוציאים את הקליפ "אין לי אלוהים", שיצר יאיר קז, חברו של כהנא ללהקת "ג'ירפות". השיר כולל שורות מתריסות, כמו שכהנא אוהב לשגר לאמוספירה. הוא נפתח ב: "רק גנב, הוא רק גנב / אין לי אלוהים, אבל כשהיה לי, לא היה לי / אני איש קטן עם ראש גדול, יושב הראש דירקטוריון מקום ראשון, אני איש קטן עם ראש כחול". וכולל משפט כמו "אני הכותל אליו באים ואומרים לו 'אין לנו כותל!'".

"אני אדם מאמין", ממהר גלעד כהנא לומר, "וכל העניין של 'אין לי אלוהים' זה לא על אמונה יהודית, זה על אנשים שאיבדו רגישות, קהו. למשל חבורת 'הולילנד' ואולמרט בראשם, שעכשיו אולי בונים להם מגדלים בתוך התחת.  השחיתות במדינה הזו גואה, ועל הכוח המשחית פה אני יכול לעשות לך סמינרים. וזה לא רק אצלנו. פשוט אצלנו סוף סוף מחפשים אותם וזה יוצא החוצה. יש אנשים שחושבים שאם הם מאמינים באלוהים אז הם יכולים לעשות  מה שהם רוצים, ומתנהלים ללא דין ודיין. אבל אם אתה אומר 'פאק, אני שורף הכל', שזה הדבר הנכון לעשות אם אתה ניהיליסט, אז מתוך הניהליזם אתה מבין שאיבדת את האמונה. כלומר, מי שאומר שאין אלוהים - מאשש אותו".

"אולמרט הוא גיבור מהסוג זה. אדם אינטליגנט, היו לו כוונות טובות, הכוח השחית אותו והוא אמר אני רק עושה לביתי. בשנות ה-70' הוא עוד ניסה לעשות משהו, ומאז הוא התקלקל. אבל הוא רק קצה הקרחון, הספתח. זה דבר נוראי השחיתות. והכי גרוע זה שאתה מתרגל לזה כאזרח ונהיה קהה, בגלל חוסר האונים ובגלל שזה מופיע כל כך הרבה. אני אומר לך שמי שגונב מהעם שלו שופך לו את הדם. כי הכסף שאין הוא אין לחלשים, אין לבריאות ולחינוך. הוא לא אין לביטחון ומכרזים להון. אלה אל תדאג להם, כולם יהיו מסודרים. אבל כשאין כסף אז מי שחלש אוכל אותה".

גלעד כהנא, תמיר מוסקט (צילום: רונן ללנה)
"עפנו ביחד". תמיר מוסקט וגלעד כהנא, "לא כוחות"|צילום: רונן ללנה

-בעברית המילה "דמים" מתייחסת גם לכסף.
"אתה רואה? השיר מתחיל ב'הוא רק גנב', ככה מתחיל השיר. אבל גנב - יש לעשות מזה עניין! זה חייב להיפסק! אני אומר לעצמי, אולי צריך לעשות את הכוח מחוץ לחוק. כי אי אפשר, אסור לצבור יותר מדי כוח. צריך שמישהו יבדוק כמה כוח צברת ואז לפרק לך את הכוח. תעבדו קשה, תגיעו רחוק, תעשו מיליונים - הכל סבבה. אבל אתם לא יכולים להיות כל כך קרובים לצלחת, בלי שנפקח עליכם. חייבים שקיפות, ומשהו צריך להשתנות דחוף. אני באמת חושב שצריך להחמיר ולהקצין ולפרק את מרכזי הכוח ולהוריד לפרופורציות את כולם. מה שקורה כאן במדינה זה בלתי נסבל ובלתי נסלח".

-כשעמיר פרץ היה יו"ר ההסתדרות הוא אמר שיום יבוא והעניים יעלו על בתי העשירים.
"העשירים הם לא הבעיה. יש אנשים שעובדים קשה כל החיים והתעשרו והכסף מגיע להם והכל בסדר. אני מדבר על שקרן וגנב שצריך לשבת בכלא. יש לך כאן ראש ממשלה שהולך לכלא, שר אוצר בכלא, נשיא בכלא. זה פשוט מביך. מה שמשמח זה שיש פה 'כלבים' שיושבים על המשמרת. יש מי שמפקח ובודק. וחייבים לשנות, כי משהו בשיטה לא עובד. לא כולם יכולים להיות חברים עם כולם, ההון והשלטון. צריך לעשות הפרדה בין מי שיושב בתפקידים בעלי כוח ולהגביל אותם בהמון דברים, בשיתופי פעולה וקשרים. הכל צריך להיות שקוף וניתן לשיפוט. מי שנהיה איש ציבור - מעניין אותי לדעת עם מי הוא לוחץ ידיים וסוגר דילים. הם גם דואגים לתחת שלהם לאחרי, לג'ובים. צריך להגביל ולא לאשר מינויים שנגועים בניגודי אינטרסים. צריך לשנות את השיטה. אז זה ימנע ממישהו להתעשר עוד יותר ולעשות מיליארדים. אז מה. תמיד יהיו עשירים, אבל הפער הנוכחי הוא בלתי נסבל, בלתי אפשרי. המגדל בסוף יקרוס, כולל הפנטהאוז והעשירים".

-זה המשך למחאה החברתית מלפני שלוש שנים?
"השיטה כרגע, כמו שהיא עכשיו, הגיעה לנקודה שהיא כשלה וצריך לשנות אותה. אגב זה לא דיון כלכלי. גניבה זה שפיכת דם ומי שגונב ייענש באופן חמור ומי שגונב יפחד לגנוב. קומבינה צריכה להיות דבר מוקצה".

אולמרט בבית המשפט. ארכיון (צילום: עידו ארז, פלאש 90)
"הכוח השחית אותו והוא אמר אני רק עושה לביתי". אהוד אולמרט|צילום: עידו ארז, פלאש 90

-בוא נדבר רגע על בחירת הסגנון המוזיקלי בשיר.
"אני לא בוחר שום דבר בקריירה שלי. אתה עף על מה שבא לך. תמיר ואני התחברנו ועפנו. תמיד היתה במוזיקה שלי אלקטרוניקה, תמיד היו סימפולים, גם בג'ירפות וגם באלבומי הסולו. כאן עבדנו סביב הביט. בשיר הזה קרה משהו מיוחד. עבדנו על שיר אחר לגמרי ובאמצע השיר בא לי הוייב הזה של 'הוא רק גנב'. אמרתי לתמיר תביא לי מיקרופון, כי מגיע גל, תביא לי את הגלשן . והוא אמר לי 'המיקרופון שאתה מקליט איתו שירה נמצא עכשיו בגובה שניים וחצי מטר בגלל הקלטה של התופים'. אז עליתי על כיסא, ועל כרית, ושרתי את השיר הזה אל התקרה, למעשה המצב באולפן גרם לי לשיר לאלוהים. והפנייה היא במובן מסויים אליו. קצת כמו שנביאי זעם לא מקשיבים להם באמת\ והם מדברים ליחיד שמקשיב. לכן נראים כמו שוטי הכפר".

-אתה אוהב להיות בפוזיציה הזו של הנביא זעם?
"אני לא עובד בתודעה כזו ולא עושה החלטות מי אני. אני פשוט עושה וחי על פי 'נעשה ונשמע'. הפוזיציה נובעת מזה שאין אצלי חוצץ מהיצירה לחיים. מה שמטריד, מעצבן, מדכא ומרגיז ייכנס ליצירה. הרבה ממה שקיים אלה נושאים שמודרים, כי אנשים חושבים ששירה צריכה להיות על אהבה ופרחים ומה שמקובל על אותה תרבות באותו הזמן. אבל רוב הדיאלוג הוא די מוגבל. בארץ מדירים מהמוזיקה תכנים שלא היית חולם שלא יהיו בקולנוע, בתאטרון ובספרות, מסקס מאוד גרפי ואלימות קשה, דרך מחאה ופוליטיקה, כי זה החיים, זה הכל. אתה סטלן, אזרח, בעל, אבא, ילד, מטומטם, קטן, גדול, שפוט, שופט. אז למה להגביל ולא פשוט לעוף?".

ג'ירפות חוגגים 15 שנה לאלבום הבכורה, גלעד כהנא (צילום: אלמה מכנס קז)
"לא מעניין אותי הדימוי שלי ומה אומרים עלי, אני ילד שאכפת לו ממה שקורה ורוצה שישמעו אותו"|צילום: אלמה מכנס קז

-ועפתם.
"תמיר ואני, שנינו ביום יום אנשים שמפיקים ומקליטים. אני מקליט את כל מה שאני עושה - סולו, ג'ירפות, גם הוא תמיד מקליט. כששניים כאלה נפגישם זה משחרר את שנינו, נותן לנוו להיות חופשיים. פעם אני שומר שדברים יקרו והוא יכול לעוף, וההפך. העשייה עוד מקצינה, כי לא עוצרים. רק אחרי שסיימנו אנחנו שומעם ואומרים 'וואו, וואט דה פאק? מתי זה קרה?. האלבום נעשה בחדווה ובהתפוצצות. לא היתה בעירה ואש קטנה, הכל היה זיקוקים".

-לעומת "ג'ירפות"?
"בלהקה זה משהו אחר. 'ג'ירפות' זה פרויקט חיי ותמיד בראש סדר העדיפויות. אחד ההיתרונות והחסרונות הוא שבג'ירפות הכל נורא חשוב. פה שום דבר לא היה חשוב. תמיר הוא 'בלקן ביט בוקס' לי יש את 'ג'ירפות', ופה באנו להתפוצץ ולעשות בלגן. כשאתה ביצירה צריך לעשות בלגן ולהתפוצץ. לפעמים אתה תהיה לירי ומרגש, לפעמים גרובי, אבל אתה חייב לעשות משהו שהוא ייצא 'וואו, אני חייב להשמיע אותו לאחרים!'. זה היה כיף כי לא עשינו שום מעשה אחראי. 'נדל"ן' התפוצץ ברמה גבוהה, הכל קרה דרך הרשת, 400 אלף צפיות וזה ממשיך וממשיך. זה שיר הארד קור שהגיע להרבה אנשים - וזה מעיד משהו טוב על ישראל 2014".

לא כוחות – להתבונן בך (תמונת AVI: mako)
"ארץ מדירים מהמוזיקה תכנים שלא היית חולם שלא יהיו בקולנוע, בתאטרון ובספרות"|תמונת AVI: mako

-התאהבת בדימוי שלך, "גלעד כהנא סטנדאפיסט הרוק עם הפה הגדול"?
"ההתנהלות שלי כשאני כותב באולפן היא של מישהו שלא עשה כלום בחיים. לא מעניין אותי דימויים ומה אומרים עלי ומה לא. זה משפיע כשאתה קורא ביקורת ואומרים שאתה גאון או אפס. ברור שזה משפיע, אבל רק לרגע, כי אין לזה מסה קריטית, הכל מתאדה. היום אני נכנס לאולפן, רואה תופים ורוצה להרביץ להם ולצרוח למיקרופון אני ילד שרוצה שישמעו אותו זה הכל".

"אבל הילד הזה אכפת לו. אני בן אדם שאכפת לו ביום יום. אכפת לי. אני רגיש לסביבה, שומע כמויות של כאב שאי אפשר להבין ולהכיל. 'פה גדול' זה פשוט מי שאומר בחוץ מה שאחרים אומרים בחדרי חדרים. זה נוצר כי הבנתי שהכל זה משחק ואם אתה מבין אותו אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה. בתנאי שאתה אומר אותו כמו שצריך, שיישמע טוב ובעל ערך. אם יש לך מה להגיד אז שיאמר כמו שצריך. אני מנסה להגיע למיצוי של רעיונות ותחושות ומגיע לשירים שחלקם שורדים, ויש אלתורים שלי בהופעה שאולי שורדים. ויש לי שירים שלא מגיעים לשום מקום. אני עובד כל הזמן ומנסה להביא לקהל את ההכי טוב. לא מעניין אותי הדימוי שלי ואיך הוא מקדם אותי, רק להגיד את מה שיושב לי על הלב".