ביום בו הוכרז כי ג'ו ביידן הוא הזוכה בבחירות לנשיאות ארה"ב, היה שיר אחד שהושמע ברחבי ארה"ב כל כך הרבה פעמים שהוא זינק לראש טבלאות ה-iTunes, שילש את האזנות הסטרימינג שלו, וכל זה למרות שהוא יצא לפני יותר מארבע שנים.
שמו של השיר, "FDT", רק מרמז לאמירה החד משמעית שבפזמון שלו – "פאק דונלד טראמפ", המשפט שחוזר על עצמו לא פחות מ-35 פעמים בשיר של צמד הראפרים YG וניפסי האסל ז"ל (שנהרג בשנה שעברה), שכאמור לא חסכו את דעתם על המועמד לנשיאות דאז, ומעבר לפזמון המתריס, גם רמזו להיותו גזען וכינו אותו "נבזה" ואף "סרטן".
במהלך ארבעת שנות נשיאותו, שירי ראפ רבים תקפו את טראמפ בצורה כזו או אחרת, אבל תאמינו או לא, רק כמה שנים לפני כן, הקונצנזוס של תרבות ההיפ הופ בנוגע אליו היה הפוך ב-180 מעלות; שמו של טראמפ הוזכר באינספור שירי ראפ מאז שנות ה-80, אז הפך לשם נרדף לכסף, וכמעט תמיד בהקשר חיובי ואף רברבני.
"אני עשיר כמו דונלד טראמפ"; "יש לי כסף כמו לטראמפ"; ו-"תקראו לי דונלד טראמפ השחור" הפכו ממש לביטויים שגורים וכמעט קלישאתיים. כנראה שהבניינים הנוצצים, הנשים היפות והראוותנות הכללית של טראמפ קרצו לראפרים שהיללו תרבות כסף דקדנטית, העלו סוחרי סמים וסרסורים למעמד של גיבורים, ובאופן כללי, מקדשים הצלחה בכל מחיר. עבורם, טראמפ הוא התגלמות החלום האמריקאי.
עם זאת, מי שהאמין שהחלום האמריקאי מיועד בעיקר לאנשים כמו טראמפ, כלומר לגברים אמריקאים לבנים שירשו את ההון הראשוני שלהם מאבאל'ה, היה קצת יותר סקפטי בכל הנוגע לאיש העסקים הכתום במגדל המוזהב. כך, למשל, הראפר בוטס ריילי מההרכב The Coup כתב בשיר הנושא את שם הלהקה עוד ב-1993 "תכין את עצמך טראמפ, זה יום האיסוף/גנבת את השיט מסבא-רבא שלי בכל מקרה" (באופן כמעט מקרי, האזכור של טראמפ הגיע מיד אחרי שורה זהה על הנשיא המכהן דאז, ג'ורג' בוש האב).
גם טופאק, ראפר נוסף שהתעסק בנושאים חברתיים באופן תדיר, אמר שנה לפני כן בריאיון: "מלמדים אותך בבית הספר, בכל מקום, אתה רוצה להיות מצליח? אתה רוצה להיות טראמפ? 'דחוף, תדרוך, תמחץ'. יש כאן יותר מדי כסף. לא הגיוני שיש אנשים שמחזיקים במטוסים, ויש אנשים בלי בית. לא הגיוני שלמישהו יש 36 מיליון בזמן שאנשים מורעבים ברחוב".
אבל עבור רוב הראפרים, לפחות עד העשור האחרון, טראפ היה אספירציה, סמל סטטוס בדמות אנוש. כשחושבים על זה, הבן אדם בנה מגדלים שנושאים את שמו, גר בבית מצופה בזהב ונישא לדוגמנית אירופאית – הוא הלכה למעשה חי כמו שהראפרים מספרים לנו שהם חיים במוזיקה שלהם, אז למה שהם לא ירצו להיות הוא? הקפיטליזם בצורתו הגולמית ביותר, חגיגה של תאבת בצע, האסלר אמיתי, גם אם הוא קורא לזה יזם.
כשהפך לכוכב טלוויזיה עם "המתמחה", לכל הנ"ל נוסף אספקט של דמות הבוס הקשוח שמוכן לפטר את כולם בשידור חי, מה שהוסיף לחגיגה של דמותו, כפי שניתן לראות בשיר (והקליפ) של ריי סרמרד, "Up Like Trump" מ-2015.
פחות משנה אחרי ששיחררו את השיר הזה, צמד הראפרים הצעירים החלו להציג את השיר בהופעות עם הקריאה הזכירה "פאק דונלד טראמפ". הם, כידוע, גם לא היחידים. התודעה הקולקטיבית של ההיפ הופ העבירה את טראמפ מתיקיית "עושר מחריד" לעבר תיקיית "מחריד", וככל שהוא התקדם לעבר תפקיד הנשיאות, ובטח מרגע שנכנס לבית הלבן, להבות הביקורת התגברו.
קצרה היריעה מלפרט את כל הראפרים שהתבטאו בדרך כזו או אחרת כנגד הנשיא המכהן, אבל ככל שאישיותו והמדיניות שלו נחשפו, כך דמות העשיר הנהתן שההיפ הופ כל כך אהב לחגוג הלכה ונעלמה לטובת "פאק דונלד טראמפ", בין אם כקריאת זעם משחררת ובין אם באופן מנומק יותר. אגב, זה לא אומר שכל הראפרים הפסיקו לאהוב אותו. קניה ווסט יצר מחלוקת כשתמך מספר פעמים בטראמפ ואף לבש את כובע ה-MAGA הסמלי, ואז חזר בו, ואז תמך שוב, ואז נפגש איתו, ושוב חזר בו ולבסוף רץ בעצמו לנשיאות נגדו.
במהלך קמפיין הבחירות, טראמפ אפילו קיבל תמיכה מקומץ ראפרים כמו ליל פאמפ, ליל וויין ופיפטי סנט, אם כי תמיכתם נבעה בעיקר מהאמונה שלהם שעם טראמפ, כנשיא, הם ישלמו פחות מיסים. "אני לא רוצה להיות 20 סנט", אמר פיפטי ברמיזה לתוכנית המיסוי של ביידן שצפויה לקצץ מהכנסות העשירים ביותר. שדרן ההיפ הופ הוותיק איברו אמר עליהם ש"הם חושבים רק על חשבון הבנק שלהם. לראפרים האלה לא אכפת מגזענים, אכפת להם רק מכסף". ובכן, זה לא צריך להפתיע אף אחד שהקשיב לשירי הראפ שלהם.
הם כמובן לא היו האפרו-אמריקאים היחידים שתמכו בטראמפ. סקרים מעריכים כי בסביבות 18% מהמצביעים השחורים העדיפו את טראמפ על פני ביידן, ויש סיכוי לא מבוטל שלתרבות ההיפ הופ יש חלק היסטורי בהערכה של אפרו-אמריקאים מסוימים לטראמפ, חרף העובדה שזה שם אותם באותו הצד עם ארגונים גזעניים.
עכשיו אל תסתכלו עלי ככה, זה לא אני אמרתי, אלא אדם שמבין טיפה יותר ממני בפוליטיקה והמצביע השחור – אחד, ברק אובמה. בריאיון שקיים אובמה עם המגזין "דה אטלנטיק" אחרי הבחירות האחרונות אמר הנשיא לשעבר: "אני צריך להזכיר לעצמי שאם אתה מקשיב למוזיקת ראפ, זה הכל על הבלינג, הנשים, הכסף. הרבה קליפים של ראפ משתמשים באותן המידות של מה זה אומר להיות מצליח כמו דונלד טראמפ. הכל מצופה זהב. זה מתגנב ומחלחל לתוך התרבות".
אז נכון שהז'אנר אמנם ניסה לשנות כיוון, אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי מכדי לעצור את עלייתו. עם זאת, זה לא מאוחר מדי מכדי לחגוג את נפילתו עם קריאת המחאה שהפכה לקריאת קטרזיס, שלוש מילים, מתחיל ב-"פאק" ונגמר ב"טראמפ", כן, גם אם פיפטי יאלץ לשלם קצת יותר מיסים.