אחת התופעות הבולטות בשנים האחרונות בעולם בכלל ובישראל בפרט היא הבחירה של האמנים ללוות את השירים החדשים שלהם עם קליפים מושקעים ומפוצצים כאחד הכלים המרכזיים בדרך לכוכבות או להצלחה שהם מייחלים לה.
אחרי שכל כך נהניתם בשבוע שעבר, החלטנו לפנק אתכם בשמונה קליפים נוספים שמגיעים מכל קצוות המוזיקה בישראל והפכו עבורנו לקליפים הבולטים של השנה. בחלקם הושקעו לא מעט שעות עבודה, לפעמים הרבה יותר מהפקת השיר עצמו, ומבחינתנו הגיע הזמן שתקדישו מקסימום תשומת לב ליצירות הוויזואליות האלו. שנה טובה!
עומר אדם - חצי דפוק
לאורך הקריירה הארוכה שלו, עומר אדם, ברוב המקרים, לא השקיע בקליפים משוגעים ומרחיקי לכת, כי בכל מקרה השירים שלו מגיעים למיליוני צפיות די בקלילות. השנה הייתה תחושה שהוא התחיל לעשות דברים אחרת, ולפני חודש בדיוק הגיע הקליפ הזה שיצרו עבורו אריאל בכר וארז בכר. הבחירה בקליפ בסגנון הזה אפשרה ליוצרים למתוח את גבולות הדמיון ולבנות באופן מיוחד סביבות שונות במידול תלת ממדי שבהם מככב אדם. העבודה על הקליפ המורכב ערכה חודשים במטרה לייצר דמות ריאליסטית שחיה בסיפור המסגרת שבנוי סביבה. אהבנו.
Kayma - Onsitelober
לעומת שאר היוצרים ברשימה הזו, כאן מדובר בדבר הראשון שאיתו יצא לעולם המוזיקאי שנולד בשם אורי טולדנו. למרות זאת, כבר ברגעים הראשונים של הצפייה בקליפ אפשר להבין שמדובר ביוצר שהתבשל הרבה זמן וחיכה לרגע הנכון כדי להתפרץ עם הכישרון שאסף במהלך כמה שנים טובות של עיסוק בתוכן. אם הייתם נתקלים בו במקרה ברשת, סביר שהייתם מניחים שמדובר בהפקה בינלאומית לכל דבר, אבל למעשה מדובר בבמאי גיא בולנדי שעד היום עשה לביתו בעיקר בתחום הפרסומות שממנו הגיע גם טולדנו. הקליפ צולם באוקראינה ואם ככה נראית הבכורה שלו - אז כנראה שנראה ונשמע ממנו עוד הרבה דברים יפים בהמשך.
יסמין מועלם - מחילה
אחרי אלבום הבכורה שהותיר את רובנו המומים ועם טעם של עוד, יש סיכוי טוב שכל דבר חדש שיגיע מיסמין מועלם יתקבל בברכה, ואכן ממש לאחרונה הגיע הסינגל הראשון מאלבומה השני שמלווה בקליפ נפלא של אלון דניאל. שהו קליפ משפחתי ורגיש שמציג צד אחר ופחות ראוותני לעומת הקליפ של "מסיבה" הבומבסטי. העניין כאן הוא שכיף ממש לראות ולשמוע את שני הצדדים ולדלג ביניהם כי יחד הם משלימים אופי אמנותי שכל ישראלי ימצא בו עניין. כמו הטקסט, גם בקליפ עצמו יש המון כנות, כוונה ועניין להיחשף - אבל מכל מהסיבות הנכונות.
אביתר בנאי - כוכב
הנה אחד הקליפים היחידים שבאמת מצליחים להמחיש הארה שחווה בן אדם בחייו. הטקסט עצמו שכתב אסף אמדורסקי במקור, הוא סוג של נס או גילוי עצמי, אבל הקליפ בבימויים של חוה רוכלין וזיו הרמלין-שד"ר רק מוסיף כאן עוד שכבה של העצמה לכוכב שזוהר ומנצנץ למרחקים. "החיים מתחילים לנגן" כשצופים בפלא הזה שנולד כרעיון בזמן שאביתר חלה בקורונה: "ואמרתי לעצמי, כשאני יוצא מזה אני מוציא לעולם את השיר הזה. זה נתן לי כוח וחשק להחלים".
שאנן סטריט - קום תקום
הקליפ הכי "ותיק" ברשימה הזו יצא כבר לפני שנה כסנונית הראשונה מתוך אלבום הסולו של סטריט 'אידיאלים'. המדינה הייתה עסוקה אז בשיאה של מחאת בלפור, ושאנן הביא אותה בקונטרה דווקא עם טקסט שכתב מנחם בגין, מנהיג מחנה הימין המיתולוגי שפשוט המליץ לקום אם אתה מאמין במשהו והצדק איתך. את הקליפ הנוסטלגי, שהופק בסיוע המרכז למורשת בגין, ביים חברו המוכשר של שאנן, אבידע לבני, והוא מציג גלריה מגוונת של הפגנות ואירועי מחאה מלפני קום המדינה ועד ימינו אנו. הגלריה הזו מבהירה עד כמה כבר 73 שנים שכולם כאן במחלוקת עם כולם על הכל ומגוון הויכוחים רק הולך ומתרחב. זה הזמן להתעורר?
קותימאן - Guruji
רבות נאמר על האיש שהוא מאסטר כבר שנים בהלחמה של קטעי וידאו ומוזיקה בצורה מעוררת השראה, אבל כאן מדובר בקפיצת מדרגה שבאמת קשה להסביר. יש פה קליפ מרהיב ומהפנט שהוא תוצאה של כישרון, יצר הרפתקנות ויצירתיות נדירים של קותימאן. כרגיל, כמו בכל יצירותיו, הוא אחראי על הכל - ניגן בכל הכלים ואחראי לכל האנימציה, הבימוי והכוריאוגרפיה שלחלוטין נראית כמו עבודת מחול שלהקת הרקדנים התאמנה עליה תקופה ארוכה. במקום להיעזר בלהקת מחול אמיתית, קותימאן ישב אינספור שעות ובנה בעצמו את הדמויות שרוקדות את הפאנק ההודי הממכר. למזלנו, מדובר באחד היוצרים הפורים (מאיפה כל הזמן הזה?!) שיש לנו, אז השפע הויזואלי ממנו ימשיך להגיע גם בשנים הבאות.
ג'וני קלוור - מה יהיה?
ממש מעניין אם הנער הצעיר הזה קיבל השראה למשל מיוצרי וידאו כמו קותימאן או פשוט שייך לילידי דור ה-Z שמצליחים להוציא ממוחם הקודח דברים שאנחנו (ילידי האייטיז לצורך העניין) בחיים לא היינו חושבים עליהם. קלוור (יונתן אוחיון) הוא נער בן 16 (בלבד) מקיבוץ צפוני בשם איילת השחר ששחרר עד היום חמישה קליפים שכל אחד מהם יותר חדשני ומפעים מקודמו. יש כאן סצינות שלא היו מביישות סרטי מדע בדיוני מצליחים, כשהוא אחראי על הכל למעשה – בימוי, תסריט, עריכה, הפקה ואפקטים וכל זה בשנה וחצי בלבד. זה עניין של זמן עד שהאיש הנכון בתעשייה ישים לב לג'וני ויאמץ אותו להפקות וידאו הכי גדולות שיש פה בארץ.
יושי - אין מספיק זמן
אחת מהתגליות הבולטות של השנה ניסה להבין איך כדאי יהיה להוציא את הטקסט האישי הזה הכי טוב שיש, ואיכשהו עלה הרעיון לפנות לצלם וחתן פרס ישראל אלכס ליבק. הצלם המוערך מיד התאהב בשיר והפך לשותף פעיל בתהליך הפקת הקליפ שמבוסס על צילומים שצולמו לאורך הקריירה הענפה שלו ונשלפו מהארכיון במיוחד. בשלב מסוים, כשהשיר תפס תאוצה ברדיו ובעקבותיו הקליפ – מיקי ידקובסקי זיהתה את עצמה בווידאו יחד עם אחותה התאומה שתמונה שצולמה כשעלו ארצה לפני כ 30 שנה. סגירת מעגל שהוכיחה שיש מספיק זמן ליצירה שמגיעה בעיתוי הנכון.