2020 תיזכר עבור רבים בעולם כשנה ארורה ומקוללת בה נגיף סיני עם שם לטיני הפך את החיים של כולנו. אבל מתברר שיש גם כאלה שייזכרו את השנה הזאת אחרת, לטובה, ואחד מאלה הוא באד באני (בניטו אנטוניו מרטינז אוקסיו), הכוכב העולה בן ה-26 מפוארטו ריקו.
כן, איך שלא תהפכו את זה, עבור ארנב המוזיקה האורבנית (מונח לטיני בעיקרו שכולל בתוכו את הרגאטון, הטראפ ושאר הז'אנרים הלטיניים המופקים דיגיטלית) השנה החולפת הייתה פשוט חלומית. נכון, הוא נדבק לפני כשבועיים בקורונה ונאלץ לבטל את הופעתו בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית - אבל כל זה עובר ליד האוזן של הזמר והיוצר שהספיק השנה להופיע בגמר הסופרבול; להוציא שלושה (!) אלבומים מצליחים; ולהיות מוכתר ע"י ספוטיפיי כאמן המושמע ביותר בעולם בשנה האחרונה עם יותר מ- 8.3 מיליארד השמעות.
וזה לא עוצר פה: בגזרת פרסי טקסי המוזיקה השונים שנערכו השנה גרף "הארנב הרע" (כבר נגיע להסבר על שמו) לא פחות מ-43 פרסים מתוך 92 מועמדויות, ביניהם פרס הגראמי הלטיני לשיר השנה ברגאטון עבור Yo Perreo Sola (מתוך האלבום YHLQMDLG), ואם כל זה לא מספיק, הוא גם השיק כפכפי קרוקס על שמו וישחק בעונה השלישית של נרקוס מקסיקו שתעלה בקרוב. בקיצור: אימפריה לטינית של איש אחד שלא שכח לרגע מאיפה הוא בא.
המושג "מסיבה" בעידן הקורונה, אתם יודעים איך זה, נשמע כבר כמעט דמיוני, אבל אם יש שיר שהייתם רוצים לרקוד השנה במסיבה לטינית זה חייב להיות השיר שלו, Yo Perreo Sola, או בעברית: "אני רוקדת פראו לבדי" (צורת ריקוד שמדמה את תנוחת הדוגי-סטייל). להיט רגאטון עוצמתי, כזה שלמרות הצליל העדכני שלו נשמע כאילו שייך לדור הוותיק של הז'אנר אי שם בעשור הקודם, וממש כמו בשירי העבר של האסכולה הוותיקה - הוא מלווה בקול נשי ופתייני שמספקת הראפרית הפורטוריקנית נסי.
עכשיו תגידו ש-2020 ומהפכת metoo# ומה עכשיו דוגי סטייל - ואתם צודקים, אבל מי שייצלול לתוך השיר יגלה שמועבר בו מסר של כיבוד והעצמת נשים - ובעיקר "אם היא לא מעוניינת - אז פשוט אל תטריד אותה" - היא רוקדת לבדה. עכשיו לא רק שהשיר הזה כבר נכנס לפנתיאון שירי הרגאטון ומיצב את באד באני כאמן הכי ורסטילי ובעל אמירה היום בז'אנר - גם הקליפ שלו בלתי נשכח עם תצוגות משחק קורעות מצחוק של באני עצמו בדמות נשים שונות, כי אצל באני, כמו אצל באני: אין איש שיכול להגיד לו מה ואיך לעשות.
ההצלחה הגלובלית של באני, שמסבירה היטב את התופעה שהפך להיות, מתבטאת ישירות בתהילה לה זוכים אלבומיו; אלבום הבכורה שלו מ-2018, X100PRE (בעברית: "תמיד"), זכה בפרס הגראמי הלטיני כאלבום השנה ונבחר ע"י מגזין הרולינג סטון במקום ה-447 ברשימת 500 האלבומים הטובים בכל הזמנים. אלבום המופת שלו, YHLQMDLG, שיצא בסוף פברואר האחרון, הוכתר על ידי ספוטיפיי כאלבום המושמע ביותר בעולם ב-2020 עם למעלה מ- 3.3 מיליארד השמעות. אתם מבינים? הצעיר שעד לפני שנים בודדות כתב ורסים בזמן משמרת בסופר נכנס לרשימת האלבומים הטובים בכל הזמנים. לא פחות.
וההצלחה הזאת גם עוטפת את אלבומו החדש, החמישי במספר, El Ultimo Tour Del Mundo ("סיבוב ההופעות האחרון בעולם"), שיצא ביום שישי האחרון (בדיוק תשעה חודשים אחרי יציאת YHLQMDLG, כפי שהבטיח בשיר האחרון באותו אלבום) דחפה את מספר ההשמעות היומי של שירי באד באני בספוטיפיי למעל 100 מיליון - שיא בו החזיקו עד כה הראפרים XXXTentacion עליו השלום ודרייק.
הסנונית הראשונה ששוחררה מהאלבום החדש הייתה להיט הענק Dakiti (יחד עם ג'יי קורטז), ואם בהצלחה גלובלית עסקינן - אז מאז יציאתו בסוף אוקטובר ועד היום, הפך Dakiti לשיר המושמע ביותר בעולם בכל הפלטפורמות הדיגיטליות, ואם כבר נתקלתם בו, אתם יודעים שמדובר בלהיט פסיכי עם פזמון מדבק, רגאטון המונע בקצב מהיר, פוסק וחוזר, מלווה בבס אימתני וצלילים תת ימיים של סונאר צוללות.
מילות השיר, אגב, לאלו מכם שהפסיקו ללמוד ספרדית בעונה האחרונה של "המורדים", עוסקות בבילוי במסיבה שממשיך כמובן ישירות לחגיגה במיטה. ההשראה לכך (ולשם השיר) התקבלה ממועדון הלילה דקיטי הנמצא בבירת פוארטו ריקו, סן חואן, ומחוף בעל שם דומה בקולברה, אי קטן ליד פורטוריקו - ואם קיימת עוד סיבה להצלחה ההיסטרית של השיר הוא הקליפ מנקר העיניים, שעובר בין מסיבות סוערות בחוף וביאכטה, ומסתיים בשיט בצוללות צהובות. באני יודע לעשות חיים, מדבר על לעשות חיים, אבל אצלו, כאמור, תמיד יש ערך מוסף.
עוד לפני Dakiti, שהפך אותו רשמית לאמן הלטיני הכי מושמע ומצליח היום בעולם, כזה שחוצה ושובר כל גבול אפשרי, היו עוד לא מעט שירים בולטים שקנו לו אהדה עולמית כמו I Like It (עם ג'יי באלווין וקארדי בי) מ-2018 שזכה בפרס הגראמי להקלטת השנה, ו-(Un Dia (One Day (שוב עם באלווין ודואה ליפה) שיצא ביולי האחרון ומועמד לפרס הגראמי עבור ביצוע הפופ של השנה, וזה בדיוק המקום להדליק זרקור על השילוב בין באני לבאלווין - אחת התופעות הכי מעניינות היום במוזיקה העולמית.
השניים, כידוע, הם אמני המוזיקה האורבנית המצליחים בעולם (באלווין תופס את המקום השלישי ברשימת האמנים המושמעים ביותר ב-2020 בספוטיפיי), אך במקום להיכנס לקרבות אגו, ולהוציא שירי דיס אחד על השני, הם פשוט לא מפסיקים לשתף פעולה, כולל בהופעה הבלתי נשכחת בגמר הסופרבול בה ליוו את שאקירה וג'ניפר לופז. ממש כמו אחים קרובים שלא מפסיקים לכבד את האמא המאמצת שלהם - המוזיקה - שלקחה אותם מהחורים הכי פחות מוכרים באמריקה הלטינית והביאה אותם לכל בית בישראל, יפן ואוסטרליה.
הקשר בין באני לבאלווין התחיל ב-2017 לאחר שבאלווין, יליד קולומביה, החל לראות בבאני את תאומו המוזיקלי מהאי הקאריבי השכן. באלווין טס לפוארטו ריקו, והכימיה בין השניים הולידה את להיט הטראפ, Si Tu Novio Te Deja Sola ("אם החבר שלך משאיר אותך לבד"), ומאז הספיקו השניים להוציא יחד 14 שירים מצליחים - 8 מהם הופיעו באלבום המשותף שלהם שיצא בשנה שעברה, Oasis ("נווה מדבר") שזכה בפרס מגזין הבילבורד לאלבום הלטיני של השנה, ואם תשאלו כל אדם בר דעת - פסגת האלבום היא כמובן השיר האלמותי La Cancion ("השיר"), שבישר על עידן חדש במוזיקה הלטינית הפופולרית.
אז מהו סוד ההצלחה של באד באני (שם בו בחר בעקבות תגובות באינסטגרם לתמונת ילדות שלו מחופש לארנב)? ובכן, מעבר לטונות של כישרון ששנים לא נראה כאן, התשובה כנראה טמונה בשם אלבומו, YHLQMDLG, ראשי תיבות בספרדית ל"אני עושה מה שבא לי". כן. הוא עושה רק מה שבא לו - וזה בדיוק מה שהקהל שלו אוהב.
מבחינה מוזיקלית, הוא התחיל כזמר טראפ, אבל מהר מאוד עבר לירות לכל הכיוונים ותמיד פגע בול; רגאטון, סלסה, דמבואו דומיניקני, פופ-פאנק, רוק כבד, בלדות נוגות - הכל הולך. אבל, וזה אבל חשוב - מה שנשאר תמיד הם הטקסטים המושחזים, מלאי ההומור או הכאב, עם אינסוף אזכורים לאושיות תרבות וספורט, וככל שהוא מחדש, מפתיע ומשלב בין סגנונות שונים בשיר אחד - כך הוא מטריף יותר ויותר את הקהל שלו. אגב, גם הקול שלו עוטף אותך מיד: לפעמים זה נשמע כאילו הוא שר מתחת למים ולפעמים זה נשמע כאילו הוא חותך את השמיים. בין לבין הוא מתנשף, משתנק ושולח קריאות קצב. מכונה של איש אחד.
מבחינה חיצונית, באדי מקפיד לשנות הופעות כמו זיקית, מחליף תלבושות (ולפעמים גם חצאיות) בלי סוף, ועל הדרך גם משקפי שמש ותספורות. הוא עונד תכשיטים וצובע בלק את ציפורניו, אבל מנגד הוא לא עוטה אפילו לא קעקוע אחד. ההופעה החיצונית של באד באני, אם תרצו, תואמת בדיוק את המסר בשירו החדש, Yo Visto Asi: "אני מתלבש איך שאני רוצה, לא הולך לשנות את זה, ואם זה לא מתאים לך, אל תסתכל". שיר באד באני טיפוסי, עם שילוב בין טראפ לרוק כבד שכולו אנרגיות מתפרצות.
אבל כנראה שמה שהכי יפה אצל הארנב המשוגע הזה, זה שלא הכל מסתכם בשירים נפלאים והופעה חיצונית אקסצנטרית: הקהל של באד באני מעריך גם את האקטיביזם החברתי שלו, כשלדוגמה, בין השאר, הוא עצר בשנה שעברה סיבוב הופעות בספרד לטובת השתתפות בהפגנות הרחוב בפוארטו ריקו נגד השלטון המושחת, והשנה, במהלך ביצוע השיר Ignorantes ("בורים") בתוכנית הלילית של ג'ימי פאלון - הוא מחה נגד הרצח של טרנסג'נדרית צעירה באי מולדתו. עכשיו תביאו אמן אחד שהיה עושה את כל זה כשהוא נמצא בפיק הכי גדול בקריירה שלו.
ונחזור לאלבום החדש. אם YHLQMDLG היה אלבום מסיבתי, שמתכתב עם הרגאטון של האסכולה הוותיקה, ומרובה בשיתופי פעולה, הרי ש- El Ultimo Tour Del Mundo הוא משהו אחר לגמרי. ברובו הוא אלבום רגוע ומכונס בעצמו, שניכר כי נוצר במהלך תקופת סגרי הקורונה, תקופה בה באני שהה בעיקר לצד חברתו, גבריאלה ברלינגרי, והמאפיין הכי בולט באלבום הוא השימוש הרב בגיטרות. הטקסטים בו נעים בין האדרה העצמית לשיברון לב מאהבה, והוא כולל שני שיתופי פעולה בלבד; אחד מהם, הבולט מבין השניים, הוא הדואט הנפלא והמרגש עם רוזליה, La Noche de Anoche ("ליל אמש"). להיט בטוח שמדבר על חוסר הביטחון שמתעורר לאחר מפגש מיני לילי.
שיר בולט נוסף באלבום הוא Maldita Pobreza ("עוני ארור"), שעוסק בבעיה החברתית ובהיעדר הזדמנויות בפוארטו ריקו, בה צעירים רבים בוחרים בדרך הפשע בגלל העוני והייאוש. לפרקים השיר הזה נשמע כמו רוק ארגנטינאי או סקא, ולפרקים כמו שיר טראפ בועט - אבל כשמקשיבים לו לעומק, אי אפשר שלא לתהות האם כמו גיבור השיר, גם בניטו מרטינז, הצעיר חסר הסיכוי שארז שקיות בסופרמרקט רק עד לפני 4 שנים, בעצם חזה את עתידו, או דואג, בעזרת המוזיקה והמסרים שלו, לעתידם של מאות אלפי צעירים לטיניים בעולם שנושאים אליו את עיניהם, וסוף סוף מרשים לעצמם לחלום באמת ובגדול. ארנב אחד קטן ששינה את כל חוקי הג'ונגל.