האם האמנת שתגיע/י לגמר?
רוחמה: בהתחלה לא, אבל עכשיו בדיעבד עשאני מחוץ להיכל ורואה את האהבה של הקהל אז אני יכולה להבין איך קרה שאני בגמר.
אבי: כשהגעתי, לא הייתי אופטימי. ניסיי להתרכז בעשיית מוזיקה ולא בתחרות עצמה.
אדם: האמנתי? לא יודע. אבל קיוויתי מאוד ורציתי מאוד
מייקל: לא. אני מאמין ביכולת שלי אבל כאן יש עוד פרמטרים. לא חשבתי שאני אגיע עד לכאן.
מה למדת על עצמך בהיכל ?
רוחמה: שאני יכולה לשיר לא רק שירי ארץ ישראל היפה אלא גם דברים שונים. למדתי לפתוח את העינייים, לשיר באנגלית, ואפילו ים תיכוני.
אבי: למדתי שיש לי סבלנות ואורך הרוח. עד שאתה לא מתנסה אתה לא יודע איך תגיב במצבים מסוימים. שמח שלא נגררתי לפרובוקציות.
אדם: שהאמת שלי שאני עובד עליה קשה הרבה שנים, היא בסדר. ובעיקר שאני בסדר מול האמת שלי.
מייקל: לא לעשות פיל מכל זבוב
רוחמה: "ארץ אהבתי". שרתי את זה עם יותר בגרות מאשר בפעמים הקודמות.
אבי: "ג'ורג'יה" ו-"הנני כאן".
אדם: "הכוס הכחולה" של עברי לידר
מייקל: "פתאום שלא באת"
מה היה רגע השיא עבורך?
רוחמה: כל רגע שצלחתי שיר וכששרתי כמו שאני אוהבת לשיר.
אבי: כאשר ראיתי את הילדה הקטנה שלי אחרי 5 חודשים. זה היה מאוד טעון רגשית.
אדם: החתונה של אריק סיני
מייקל: שביקשו ממני להשתתף בהיכל התהילה
מה היה הרגע הכי קשה?
רוחמה: כשאביבה אבידן עזבה. וגם כאשר זלזלו ביכולות שלי ונתנו ציונים קשים.
אבי: - כשהיו התקלויות קטנות מצדפ רובקטורים, שאני שמח שלא נגררתי לשם.
אדם: כשהבנתי שיש עצב בהיכל. קשה להתמודד עם עצב באופן כללי בחיים.
מייקל: הרגע בוא אשתי ובתי עזבו לאחר שהגיעו לביקור קצר בהיכל.
מי מהמודחים לדעתך היה חייב להיות בגמר?
רוחמה: אביבה אבידן
אבי: אביבה אבידן, אילנה אביטל ואריק סיני
אדם: אריק סיני
מייקל: לא יודע, אני סומך על הקהל.
האם אתה שמח/ה שנכנסת להיכל התהילה?
רוחמה: כן. עם כל הקושי, הייתה לי הזדמנות, לשמח את המשפחה שלי ובעיקר את אבא שלי והילדות שלי.
אבי: כמובן, מאוד שמח שעשיתי את זה אבל זה היה חד פעמי
אדם: שמח מאוד, קיבלת נסיעה לחו"ל ל-50 יום
מייקל: בהחלט, ללא שום ספק.
מי לדעתך יזכה?
רוחמה: באמת שאני לא יודעת והכל פתוח.
אבי: תלוי בחריצות של שולחי הSMS.
אדם: החיים מלאים בהפתעות. אני לא טיפוס שמהמר
מייקל:אין לי מושג, אני סומך על הצופים
>> צפו בסיכום העונה של היכל התהילה