מצד אחד: שרי, מלכת הדיסקו והפופ, זמרת בעלת "דם חם" שאחראית על כמה וכמה להיטי ענק שמנוגנים עד היום בכל חגיגה, אירוע או ערב קריוקי. בתחילת המילניום הנוכחי יצאה לסיבוב הופעות מצליח יחד עם גבי שושן ועוזי פוקס שממשיך לרוץ גם בימים אלו.
מצד שני: בתה, אדר גולד, בוגרת העונה השמינית של "כוכב נולד", שחקנית, והצלע השלישית בהרכב הכי מצליח של השנתיים האחרונות "עילי בוטנר וילדי החוץ". יחד הן שופטות בתוכנית "משפחה בהופעה" בערוץ 24 וזו הזדמנות מעולה להכיר אותן קצת יותר מקרוב.
גדלתן בבית מוזיקלי?
אדר: "לחלוטין כן. זה בית שהמוזיקה בו מושרשת עמוק ומגיעה מהלב ומהבטן, ושכל מי שחי בו אוהב ונושם מוזיקה מינקות. אחותי הגדולה (במקצועה מעצבת טקסטיל) מעולם לא עסקה במוזיקה כמקצוע, אבל למדה במשך ארבע עשרה שנים פסנתר קלאסי ועדיין מנגנת בשביל הכיף. אבא שלי (מעצב גרפי במקצועו) היה מתופף בצעירותו, ועודו חובב המון סוגים של מוזיקה על כל גווניה".
שרי: "גדלתי בבית מאוד מוסיקלי להורים ממוצא עיראקי, ומאז שאני זוכרת את עצמי הייתי מוקפת במוסיקה. אבא שלי היקר היה (ועודנו) זמר מדהים. הוא ניגן על עוּד ושר שירים של זמרים מצריים כמו מוחמד עבדול-ווהאב, פריד אל-אטרש, אום-כולתום ועוד. לצד זה שמעתי גם מוסיקה לועזית שאחי הבכור חשף אותי ואת אחיי ואת הוריי אליה. חיינו בבית שבו כולם מקשיבים למוסיקה שהאחר אוהב, ויצא, לדוגמא, שאימא שלי אהבה מאוד ג׳ו קוקר ורוק כבד ולצד זה אני אהבתי מאוד את אום כולתום. בקיצור הבית רחש מוסיקה, וכולנו ניגנו על כלים - אני על אורגן וגיטרה, אחיי ניגנו על גיטרה ותופים, היינו מנגנים ושרים ביחד, ובליל שישי היינו שרים שירי שבת סביב שולחן הקידוש".
ספרו על רגע משפחתי מוזיקלי שזכור לכן במיוחד
שרי: "רגע כזה התרחש בילדותי, כשהייתי ילדה נפלתי ממדרגות תלולות ונחבלתי, וכתוצאה מהבהלה שחטפתי עקב הנפילה, התחלתי לגמגם. כך זה נמשך כשנה, ויום אחד אחי הבכור, שהיתה לו גיטרה, ביקש מהורי שיקנו לי כלי נגינה – מלודיקה. ומהרגע שהתחלתי לנגן יחד עם אחי, הפסקתי לגמגם! והפכתי לפטפטנית. הרגשתי שהמוסיקה שעסקתי בה הצליחה לחבר אותי לעצמי, ומאז אי אפשר היה לעצור אותי".
אדר: "נולדתי לבית שבו אמא היא זמרת במקצועה, ובכל אירוע משפחתי, בכל ארוחה רגילה או ארוחת חג - זו חגיגה - שירים, כפיים, יובל אחי הקטן מוציא דרבוקה או גיטרה ומתיישב על הפסנתר וכולם שרים. חוץ מזה, ככל שנכנסתי למקצוע זכיתי להופיע עם אמא שלי יותר ויותר וזו חוויה עוצמתית בשבילי, מרגש אותי תמיד כל פעם מחדש".
מי הדמות המשפחתית שהכי השפיעה עליכן מוזיקלית ?
אדר: "יש שתי דמויות. בראש ובראשונה סבא שלי, שממנו הכל התחיל. הוא זמר מחונן ונגן עוּד מדהים. כשאני מקשיבה לו שר, חוץ מזה שאני לפעמים לא מצליחה לעצור את הדמעות, אני רואה לב ענק, נשמה ענקית. הלוואי ויכולתי לשיר מאותו המקום הנקי והטהור שהוא שר. והדמות השניה, איך לא - אמא שלי, שממנה למדתי הכל, כל מה שאני יודעת. אמא שלי מבחינתי היא בית ספר, והרעב ללמוד (ממנה ובכלל) לא נגמר".
שרי: "אין ספק שאת ההשראה ואת הכישרון לקחתי מאבא שלי, אבל את העידוד, ההעשרה והידע המוסיקלי שלי, בנגינה וגם בשירה, את כל זה ויותר קיבלתי מאחי הבכור. ועד היום אני מרגישה שזכיתי! כי הייתה לי סביבה תומכת, מעודדת ומפרגנת וכך יכולתי להתפתח ומגיע לו כל הקרדיט בנושא".
מבני משפחתך – מי עוד מוכשר, וטרם נחשפנו אליו?
אדר: "או הו. יש לי אח קטן, וכמה שהוא קטן ככה הוא כישרון גדול! קוראים לו יובל גולד, הוא בן 16 ולומד במגמת מוסיקה בתיכון ק״ש בחולון. הוא השילוב בין כל המשפחה המוסיקלית שלנו, יש לו כישרון פנומנלי בנגינה, וכישרון שירה שהוא מתחיל להכיר בו לאט לאט והוא עוד יגלה עולם ענק!"
שרי: "המוכשר הבא לבית משפחת גולד הוא יובל, בן ה-16. יובלי הוא בני השלישי, הוא לומד בכיתה במגמת מוסיקה, הוא מתופף, גיטריסט וזמר".
מי המשפחה המוזיקלית הישראלית הכי אהובה עליך, ולמה?
אדר: "המשפחה שהשפיעה עלי הכי הרבה הם תום פטרובר ואורית שחף - להקת ״היהודים״. איך שלא נסתכל עליהם הם משפחה, אמנם בעל ואישה ולא קשר דם, אבל עדיין משפחה. בגיל ההתבגרות אף פעם לא הייתי ״מלכת הכיתה״ או מהמקובלים, וכשהכרתי את ״היהודים״ הרגשתי פתאום שייכת, שמותר לי להיות אני. הלכתי להופעות שלהם, צרחתי את השירים, נכנסתי לפוגו. והרגשתי משפחה".
שרי: "משפחת בנאי היא המשפחה המוסיקלית האולטימטיבית בעיני. זו משפחה שגידלה דורות של אמנים שעוסקים במוסיקה, תיאטרון, קולנוע, טלוויזיה ובידור בכלל. משפחה ישראלית שורשית, אותנטית וברוכת כישרונות".
כישרון מוזיקלי – עובר בגנים או נרכש?
שרי: "לגנטיקה בהחלט יש מקום חשוב, אבל גם לסביבה הקרובה ולחוויות הילדות יש השפעה. זה מאוד תלוי בדפוס ההתנהגות בבית בכל מה שקשור לאהבה ולעיסוק במוסיקה, וכיוון שמוסיקה היא שפה שצריך ללמוד אותה ולהשקיע בה, הדבר יהיה תלוי במידת הכישרון והרצון של הילד ללמוד, וברצון וביכולת של הסביבה שלו להשקיע בו. באופן כללי כל אחד יכול לשיר או לנגן, אבל כל אחד הוא בעל יכולת ורמה אחרת לעשות זאת. וכדי להגיע להישגים במוסיקה ברור שגנטיקה היא יעילה, אבל הכי חשוב זה עבודה קשה כדי להשיג תוצאות".
אדר: "גם עובר בגנים וגם נרכש. יש לא מעט אמנים שמגיעים ממשפחות בלי רקע מוזיקלי (שפשוט אוהבות מוזיקה) ועדיין הם מהמשפיעים בעולם".
מה עוד אתה רוצה להשיג בקריירה ועדיין לא השגת?
אדר: "הרבה. מבחינת המוסיקה, כמובן לצאת לדרך עצמאית, אלבום ראשון שיעזור לי להמשיך לסלול את הקריירה שלי. אלבום שבו אהיה שותפה להכל, מהמילים והלחן, עד להפקה, לעיבוד ולמיקס. אני מאחלת לעצמי להופיע ולמלא את כל האולמות וההיכלים שזכיתי למלא עם הפרויקט של עילי בוטנר וילדי החוץ. לשחק בעוד סרט/סדרה. נכנסתי לעולם הקולנוע כששיחקתי בסרט ״בלדה לאביב הבוכה״ ונשאבתי לזה מיד. הסרט רק פתח לי את התיאבון. עולם המשחק מרתק אותי, מרגש אותי ובאותו הזמן גם חדש לי ולא מוכר".
שרי: "אדם שיש לו קריירה מוסיקלית תמיד ירצה לשאוף קדימה ולכבוש עוד יעדים. שירים חדשים, הופעות, שיתופי פעולה, תיאטרון, כתיבה, לחנים. העיקר תמיד להיות בתנועה! ולעשות את מה שאוהבים".
מה אתן הכי אוהבות בפרטנר שלכן לשולחן השופטים?
שרי: "במקרה שלי מדובר בבתי היקרה אדר, ומה שאני הכי אוהבת אצלה זה – אותה. היא יודעת לנתח דברים בצורה יעילה ונהדרת, מזהה חולשות, יודעת לחזק, היא קשובה, אמפטית, רגישה, ערכית. ויש בה המון יופי פנימי, אני גאה בה אין סוף!".
אדר: "דבר ראשון זאת אמא שלי, והיא הדבר שאני הכי אוהבת. ומעבר לזה, רק להקשיב לה נותנת ביקורת טובה או רעה למתמודד בתכנית, זו חוויה. היא מלאה בחמלה ובאהבה, ומצד שני היא מעבירה את המסר שלה באופן הכי קוהרנטי ונקי שיש".
ומה אתן הכי לא סובלות אצלה?
אדר: "שהיא תמיד, אבל תמיד! צודקת (אמא או לא אמא?)".
שרי: "סובל זו מילה קשה, אבל אין ספק שהיא יכולה לעלות לי על העצבים כשהיא עצבנית וחסרת סבלנות כלפי עצמה. היא תגובתית מידי, רגישה מידי, וביקורתית מידי, מה שמזכיר לי בעצם אותי".
עם מי אתן חולמות לבצע דואט?
אדר: "שרית חדד. ואין מה להוסיף".
שרי: "אם מדובר באומן ישראלי, הייתי שמחה לבצע דואט עם דודו טסה, אם מדובר באומן מחו״ל, הבחירה שלי היא סטינג".
5 דברים שאנחנו לא יודעים עליכן
אדר:
1. לא התקבלתי ללהקה צבאית.
2. אני צמחונית כבר 21 שנה.
3. יש לי חרדות טיסה.
4. אני תמיד צריכה ״הזדמנות שנייה״ בשביל להילחם על משהו שאני רוצה.
5. יש לי קטע אובססיבי לקנות דברים קטנים באינטרנט שאין להם באמת שימוש.
שרי:
1. אני שוחה שעה חתירה.
2. אני מנגנת על גיטרה ופסנתר.
3. אוהבת לאכול חריף!
4. החלום שלי זה לנצח על תזמורת פילהרמונית.
5. שונאת אבק!
משפחה בהופעה, שבת, 19:00, ערוץ 24