בתחילת החודש פורסם כאן טור של אביהו מדינה- שאחרי ביקורו בתוכנית ״אייל גולן קורא לך״ (שבה, לצידם של יוסי גיספן, עדי ליאון וכמובן אייל גולן, אני משמש כשופט) כתב בו, ואני מצטט: ״אייל גולן קורא לך, ומחפש זמרת מזרחית - ואין כזאת בישראל!״. עוד הוסיף אביהו: ״ועובדה: ב2011, 'אייל גולן קורא לך' - כשב"לך" הכוונה המפורשת והמוצהרת היא ל'זמרת המזרחית'. ובעקשנות: כאילו הז'אנר הישראלי-מזרחי בעצמו מבקש להיבדל מן התרבות הישראלית המערבית״.
ועכשיו למה שבעצם רציתי לומר גם לך אביהו, מורי ורבי. אתה, שהיית לאורך שנים רבות נר לרגליי בכל עניין היכרות המורשת המוסיקה המזרחית. אתה, שלאורך שנים לחמת עבור הלגיטמציה התקשורתית למוסיקה הזאת. אתה, זה שהנחלת לי לבני דורי ולדורות הבאים נכסי צאן ברזל מסולסלים במיוחד כמו ״הפרח בגני״ או ״אל תירא ישראל״ וקלאסיקות כמו ״רעיה״ ו״להיות אדם״, וכמובן ״שבחי ירושלים״ ההמנוני ו״אל תשליכני לעת זקנה״ המרגש, ולו רק בגלל הלחן יוצא הדופן שלך. אתה, שהיית מורם הרוחני של גדולי הזמרים משימי תבורי דרך זוהר ארגוב ועד לאייל גולן. אתה, ששנים אני טוען שראוי יותר מכל לפרס ישראל לשירה- ואני גם בטוח שתקבל- דווקא אתה טוען שאין מקום לזמרת מזרחית בישראל?
סגנון. זה כל השוני
אביהו - יש ים של מקום, ואוקיאנוס של זמרות טובות מסולסלות, עמוסות במניירות ים תיכוניות מזרחיות שרק אוהבי המוזיקה האמיתיים מכירים, החל במאהוולים קורעי לב ואוזן וכלה בסלסולי כפיים. כמו בעולם כולו, אין מקום להפרדה - אבל יש מקום להיבדלות: כמה יפה זה שישנם ים של סיגנונות אופרה, רוק, טכנו, דאנס, האוס, היפ-הופ, רגאיי ועוד כהנה וכהנה. וטוב שכך-אבל למה בעצם לא לרצות להיבדל? ומה מבדיל כל אחד מהשני, אם לא הסגנון?
אז נכון שהמוזיקה המזרחית שאנחנו שומעים ומשמיעים ברדיו היום היא לא כמו שהייתה פעם, ונכון שישנם גם דברים לא ראויים. אבל לא על זה נדבר- אלא על כך שעד היום, אותם שירים שבנויים מגיטרות מייבבות של יהודה קיסר ובן מוש - הן הצליל המזרחי: הדרבוקה עוד פה לתופף, העוד עוד בוכה עם כינור. ונכון, היום זה עם הרבה מחשבים. ונכון, לא תמיד עם הטקסטים הכי מוקפדים - אבל המוזיקה המזרחית היא פה, ועובדתית - חזקה ומשמעותית!
ככה הן רוצות
אני חייב לספר לך, אביהו, במשך ארבעה שבועות בתוכנית ״אייל גולן קורא לך״ נחשפנו לעשרות זמרות בתוכנית עצמה ומאות באודישנים, שהחלום שלהן זה לזכות בהפקת אלבום מ ז ר ח י - והן באות ומסלסלות את השירים: גם של גדולי הזמרים, וגם, אביהו, ממורשת הזמרות המזרחיות - מעליזה עזיקרי דרך אהובה עוזרי, ואת שיריהן של דיוות כמו מרגול, שרית חדד, זהבה בן, אביבה אבידן וגם רינת בר- כשכל חלומן הוא שאייל גולן יקרא להן. ואתה יודע איך הן רוצות שיקרא להן? "הזמרת המזרחית הבאה של ישראל". ואני אומר, אביהו, תן יד גם אתה, שנשמר ונשמור ונטפח לא את עשבי הפרא של המוסיקה הזאת, אלא את המורשת התרבות והגאווה שיש לנו בכך שבשנת 2011 לא צריך לחכות שישדרו את המוסיקה הזאת בתוך שידורי הערבית של הערוץ הראשון, אלא צריכים להיות גאים שהמוזיקה המזרחית היא אחד מנדבכי התרבות הישראלית על כל מהותה.
אז עזוב הגדרות, ים תיכוני, ישראלי - הרי ברור שכולנו גרים בישראל וליד הים התיכון. אבל לא הרבה זמרות שרות מזרחית- ואני בטוח שהזמרת המזרחית הבאה תהיה מאושרת אם תכתוב לה גם אתה עוד קלאסיקה לפנתיאון הקלאסיקות שלך. אתה מסכים איתי?