שקט שרר באותו בוקר במשטרת רהט, אבל השוטרים בתחנה היו דרוכים על כל צרה שלא תבוא. הם תמיד היו דרוכים. מפקד התחנה, ניצב משנה ג'יי.אר דוידוב, הבהיר מיד עם כניסתו לתפקיד לפני כעשרה חודשים שאצלו אין חוכמות. עובדים 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, כדי לשרת את האזרחים ולשמור על ביטחונם ועל רכושם. כך היה גם בבוקר שבת ה-7 באוקטובר 2023.
מעט לאחר השעה שבע בבוקר קיבל דוידוב הודעה על חדירת מחבלים למסיבת הטבע שהתקיימה סמוך לחניון רעים. בתוך שניות הוא כבר היה על המדים, לוקח את המכונית המשטרתית ונוסע עם עוד שלושה שוטרים לכיוון הקיבוץ. "נסעתי לרעים לפקד על האירוע", הודיע ברשת הקשר המשטרתית. עם הגעתו לזירה חתר מיד למגע ונלחם במחבלים.
במהלך הקרב נפצע דוידוב באורח קשה מאוד. כשההודעה על כך עברה בקשר, נצ"מ יצחק "איציק" בזוקה שווילי - מפקד תחנת משטרת שגב שלום, ומי שתמיד היה חבר-כמו-אח לדוידוב - לקח איתו את רכב ה"קרקל" המשטרתי, ממוגן הירי, ונסע לחלץ את חברו ואת השוטרים שאיתו.
מעט לאחר השעה שבע בבוקר קיבל ג'יי.אר דוידוב הודעה על חדירת מחבלים למסיבת הטבע ברעים. בתוך שניות הוא כבר היה על המדים
אומרים ששליחי מצווה אינם ניזוקים, אבל בזוקה שווילי לא הספיק לקיים את שלו. אחד המחבלים ירה טיל אר.פי.ג'י לעבר הקרקל שלו, והוא ושוטר נוסף נהרגו במקום. מאוחר יותר התברר שגם בתו של בזוקה שווילי, לוחמת מג"ב, הייתה בזירת הקרבות ונשארה בחיים. ג'יי.אר דוידוב לא שרד, ושני החברים הטובים – שניהם קצינים בכירים, אנשי מקצוע ללא רבב בעידן שבו המשטרה משוועת לכאלה - מצאו את מותם בהפרש של דקות.
"בזוקה וג'יי.אר היו בלתי נפרדים", מספר קצין שהכיר היטב את שניהם. "אף אחד לא הופתע כשבזוקה, בלי לחשוב הרבה, טס במהירות מטורפת לזירה קשה כדי להציל את גי'י.אר ואת החברים שלו. אף אחד לא הופתע גם כשהוא הגיע לשטח, אבל אף אחד לא העלה בדעתו שהוא ישלם על זה בחייו. מצד שני, זאת בדיוק המורשת שלו ושל ג'יי.אר: חותרים למגע בכל מחיר, חיי אדם קודמים לחייהם. הם היו גברים ושוטרים נועזים שאי אפשר לתאר. איבדנו את הטובים שבקצינים שלנו".
משתדלים להיות ערוכים
ג'יי.אר דוידוב, בן 43 במותו, שירת כקצין במג"ב. כששוחרר החל את דרכו כבלש ואיש מודיעין במשטרה, וטיפס לאט אבל בטוח בסולם הדרגות. הוא שימש כקצין מודיעין ובילוש בתחנות נתיבות ובאר שבע, היה סגן מפקד תחנת משטרת קריית גת ומפקד משטרת רמת נגב - והדובדבן שבקצפת, מפקד היחידה המרכזית במשטרת מרחב לכיש.
"ג'יי.אר הביא איתו ללכיש, יחידה שנחשבת קטנה במושגים של משטרת ישראל, הרבה תחכום, יצירתיות, מחשבה, משמעת ברזל", מספר קצין בכיר במחוז הדרומי. "לא פחות מזה, ג'יי אר הכיר העבריינים אחד אחד, לפרטי פרטים. מהחיילים הזוטרים ועד לראשי הארגונים. הוא שינה את היחידה מקצה לקצה וכל הזמן היה זמין, דרוך. בתקופה שלו סוכלו מעל 100 חיסולים שהיו עלולים לגרום לפגיעה בחפים מפשע, עבריינים שהיו רואים אותו בחדרי החקירות היו מבינים שהמשחק נגמר"
דוידוב עבד מסביב לשעון בחגים, בשבתות ואפילו בימי חופשה. תחת פיקודו זכתה ימ"ר לכיש בתעודת היחידה המצטיינת במשטרת ישראל לשנת 2022 (את התעודה העניק לה המפכ"ל עצמו, רב ניצב יעקב שבתאי). במשמרת של דוידוב נרצח בין השאר ראש ארגון הפשע בני שלמה, ודוידוב מצדו הבטיח שהחיסול יפוצח - גם לאחר ששודרג ומונה למפקד תחנת משטרת רהט. "שמעון, תזכור: נפענח את התיק", אמר לי דוידוב לאחר שעזב את היחידה. "נכון שכל המעורבים שוחררו ממעצר אחרי חודש וחצי, אבל התיק הזה יפוענח. אני לא סתם עוצר אנשים, יש לנו את כל הראיות ואנחנו יודעים מי רצח. אני משאיר יחידת עילית, יש פה חבר'ה גברים אחד אחד".
בסופו של דבר פוצח תיק שלמה כעשרה חודשים לאחר עזיבתו של דוידוב. הוא עצמו שמע על כך כשהיה בחופשה, ונשם לרווחה. היה לו חשוב מאוד לסגור את המעגל.
שליחי מצווה אינם ניזוקים, אבל איציק בזוקה שווילי לא הספיק לקיים את שלו. מחבל ירה אר.פי.ג'י אל הקרקל שלו, והוא ושוטר נוסף נהרגו במקום
עם מינויו למפקד תחנת רהט זכה דוידוב לכבוד רב מצד תושבי העיר ופרנסיה, דבר שאינו מובן מאליו ביחסים המתוחים הקיימים בין משטרת ישראל לפזורה הבדואית. דוידוב הקים סיירות של תושבי העיר שסייעו להילחם בפשיעה וטיפלו בהשכנת סולחות ומניעת נקמות דם בין משפחות מסוכסכות; המדיניות הוכיחה את עצמה, ודוידוב שוב הפגין את איכויותיו דווקא בתקופה שבה המשטרה מתקשה להתמודד עם מכת הפשיעה.
"ג'יי.אר היה מפקד אהוב מאוד על התושבים", אומר וואליד אלסנע, קצין צה"ל בדימוס ופעיל חברתי שהקים את הסיירות העירוניות. "הוא היה חכם, מוכשר, ובעיקר ובן אדם".
במה זה התבטא?
"הייתה לו משימה להילחם בפשיעה, בתופעות הירי ובאלימות בעיר בכל זמן ובכל מחיר, אבל הדלת שלו תמיד הייתה פתוחה לכל אחד. הוא רצה שתושבי רהט יקבלו שירותי משטרה זהים לאלה שמקבלים תושבי תל אביב, ובתקופה הקצרה שלו הפשיעה באמת ירדה. הוא אהב מאוד את התושבים, כולם כיבדו אותו. אף מפקד לפניו לא קיבל כזה כבוד, וזה מדבר בעד עצמו. הוא היה חבר קרוב, היו לנו המון שיחות. הוא יחסר מאוד לי וגם לתושבים".
"כשג'יי.אר היה עוצר אותי או את החברים שלי מארגוני הפשע, ידענו שהוא בא מוכן", מעיד עבריין בכיר מדרום הארץ. "הוא היה תופר אותנו מכל הכיוונים, משיג את כל הראיות נגדנו, והוא אף פעם לא עצר סתם עבריינים. תמיד היינו מופתעים מאיך שהוא הפליל אותנו, מהשיטה".
איזו שיטה?
"תשמע, זה היה מטורף. היו מאזינים לנו כל הזמן בשידור חי ולא ידענו".
מה חשבת כששמעת על מותו?
"כאב לי שהוא נהרג, הוא היה הגון מאוד איתנו. ישבנו בכלא בגללו, אבל עדיין".
"ג'יי.אר הקפיד שהתחנה והשוטרים שלו יהיו מוכנים תמיד לכל תרחיש - חדירת מחבלים, אירועים חריגים", מספר רס"ב חנניה בנימין, מש"ק קהילתי בתחנת רהט. "הוא עצמו היה תמיד ראשון בכל מבצע, בכל משימה. אין קצינים כמוהו ולא יהיו. הוא תמיד דיבר בגובה העיניים, ואנשים התאהבו באישיות ובמקצועיות שלו. היה ברור לי שהוא יהיה הראשון שיסכן את חייו בקרב כדי להציל אנשים, גם במחיר שהוא ייהרג. היה לו יותר אומץ לב מאשר לאריה".
שלושה מאחיו של דוידוב - עמוס, דימה וריטה - משרתים במשטרה. לפי כעשר שנים ראיינתי כאן אותו, את עמוס ואת דימה, שמיגרו את הברחות הסמים המטורפות מסיני לישראל בימים שבהם לא הייתה שום חומה או גדר והכל היה פרוץ. דוידוב ואחיו, כל אחד בתפקידו, ארבו למבריחים ולסוחרי הסמים ודאגו לתפוס אותם על חם כשניסו להבריח טונות של חשיש, הרואין ומריחואנה. דוידוב היה אז מפקד נקודת המשטרה רמת נגב, אזור שהיה אסם הסמים של מדינת ישראל. "מה שאני לא תופס, אחי עמוס תופס. מה ששנינו לא תופסים - אחי דימה תופס בפזורה הבדואית וברהט. אנחנו דואגים ליובש של הסמים בנגב", אמר לי אז דוידוב בחיוך.
שלושה מאחיו של דוידוב משרתים במשטרה. בעבר מיגרו את הברחות הסמים מסיני לישראל. "מה שאני לא תופס, אחי עמוס תופס. מה ששנינו לא תופסים - אחי דימה תופס", אמר דוידוב
באותו ראיון התייחס דוידוב גם לעובדה שהוריו מתקשים לעצום עין: "אנחנו תמיד ערוכים לכל מצב, ובגלל זה אמא שלנו ישנה קצת פחות. היא מודאגת מאוד כששלושתנו בשטח, ואנחנו משתדלים להרגיע אותה. היא מתקשרת אלינו הרבה, אבל אתה יודע מה זה אמא. תמיד היא תדאג לילדים שלה". האח דימה הוסיף: "כל יום בעבודה שלנו זה סיכון. יש הפתעות, אתה נמצאת בסכנת חיים, אבל כשהתגייסתי למשטרה לקחתי את כל זה בחשבון. משתדלים להיות ערוכים לכל תרחיש".
משטרה שלא דופקת חשבון
הקריירה של יצחק בזוקה שווילי, גם הוא בן 43 במותו, התחילה מאותו מקום שבו החלה זו של דוידוב: מלמטה. הוא היה בלש ואיש מודיעין חרוץ, כריזמטי ומלא במרץ, שתמיד הגיע לכל תפקיד כדי להוכיח את עצמו. הוא היה קצין עצמאי מאוד שבנה את עצמו בעשר אצבעות, אבל תמיד התייעץ עם דוידוב, נעזר בניסיונו. שניהם נהגו לבלות ביחד בזמן הפנוי המועט שהיה להם; המשטרה הייתה חייהם.
אחד מציוני הדרך המשמעותיים בקריירה של בזוקה היה קבלת הפיקוד על נקודת המשטרה בעיירה תל שבע. אמרו לו שזו התאבדות מקצועית, שאין לו סיכוי להצליח שם, ואפשר להבין למה: מדובר באחד היישובים המסוכנים בישראל מבחינה פלילית ואפילו לאומנית (שלוש מבנותיו של מנהיג חמאס, איסמעיל הניה, מתגוררות במקום. הן נשואות לאזרחים ישראלים).
"כשהגעתי לתל שבע קיבלתי נקודה חבוטה, הרוסה. עבריינים שרפו אותה ואת דגל ישראל", סיפר בזוקה בעבר. "שוטרים פחדו לשרת בנקודה, אבל הגעתי כדי להביא לפה משילות בכל מחיר. חשוב לי שהאזרחים יבינו שתל שבע היא חלק ממדינת ישראל, שהחוקים חלים על התושבים ושהם יקבלו שירותי משטרה".
בזוקה הביא לנקודה שוטרים נחושים כמוהו, ודאג לפשיטות יומיומיות על בתים ושכונות כדי להחרים כלי נשק וסמים. התושבים הבינו שלא מתעסקים איתו, שמי שיעז להרים ראש ישלם ביוקר. "הוא היה מסתובב ביישוב כמו רמבו. העבריינים פחדו ממנו, היו רואים אותו ונכנסים לחורים", מספר שוטר שהכיר את בזוקה.
והתושבים?
"הם כיבדו אותו, הבינו שהוא בא לעשות סדר. והוא באמת דאג לסיורים ברחבי היישוב, וידא שהעבריינים הכבדים יישלחו לכלא. הוא חטף איומים ברצח, אבל בזוקה לא פחד מאף אחד. הוא נלחם לנקות את תל שבע מהפשיעה ומאנשים שהסיתו נגד המדינה, וסיים את הקדנציה עם מחמאות מהתושבים".
בזוקה, תושב מיתר, היה נשוי ואב לשלושה. בין השאר שימש מדריך במכללה לשוטרים, קצין מבצעים בתחנת משטרת העיירות ובמשטרת מרחב נגב, וקצין אגף מבצעים בתחנת משטרת באר שבע. בשנה שעברה עוד היה סגן מפקד תחנת משטרת רהט (הוא הספיק לעבוד תקופה קצרה תחת דוידוב), ובמרץ השנה כבר מונה לפקד על תחנת משטרת שגב שלום, המשרתת עשרות אלפי תושבים. שבעה חודשים שירת בזוקה בתחנה, נלחם בעבריינים מהפזורה שסחרו באמצעי לחימה והקימו מאות חממות של מריחואנה, ודאג שהתושבים יקבלו שירותי משטרה. הייתה לו אוזן קשבת לכל מי שפנה אליו.
בהלוויה דיברו על כך שביום ראשון הקרוב עמד דוידוב לחגוג את יום הולדתו ה-44. הוא לא זכה לראות את סרטוני ההפתעה שהוכנו עבורו
"נפלה בחלקי זכות הראשונים להקים את תחנת המשטרה שתהווה מוקד חי לאכיפת החוק וכתובת לאזרחים", אמר בזוקה בנאום שנשא לרגל חנוכת התחנה, וניגש לעניינים. הוא ניקה את השטח מעבריינים, נלחם בהם מלחמת חורמה והפך עולמות כדי למנוע מעשי אלימות. הוא דאג גם לעצור צעירים שהסתובבו בשיירות עם כלי נשק וירו באוויר כדי להטיל אימה על התושבים, מטרד שהקשה מאוד על החיים שם לפני הגעתו.
"בזוקה היה אהוב מאוד אצלנו. הוא הכיר את כולם", מספר אחד מתושבי שגב שלום. "הוא דאג להחזיר את המשילות ליישוב, כל הזמן עשה בעצמו סיורים עם השוטרים. סוף סוף ראינו ברחובות משטרה שלא דופקת חשבון ומבצעת מעצרים, לא פלא שבמשמרת שלו היה כאן שקט יחסית".
איך הרגשת כשנודע לך שבזוקה איננו?
"חבל לי. אין במשטרה קצינים כאלה שמסתכלים לתושבים בגובה העיניים".
ההפתעה שלא הייתה
אלפים ליוו את דוידוב ובזוקה שווילי בדרכם האחרונה כשנטמנו ביום שלישי, קבר ליד קבר, בבית העלמין הצבאי בבאר שבע. סמוך אליהם נקברו שוטרים נוספים שנהרגו בקרבות עם המחבלים. בני משפחה, חברים וקציני משטרה בכירים העלו על נס את פעילותם המבצעית של המפקדים-חברים למען ביטחון המדינה ואת היותם קצינים יצירתיים שחשבו תמיד מחוץ לקופסה וזכו לכבוד אפילו מצדם של עבריינים שעצרו – חברים בארגוני פשע יהודיים או בדואים מהפזורה.
בהלוויה סיפרו חברים וקרובי משפחה כי ביום ראשון הקרוב עמד ג'יי.אר דוידוב לחגוג את יום הולדתו ה-44. ארבעת ילדיו הכינו לו הפתעה ביחד עם פקודיו, סרטוני ברכה אישיים מיוחדים. קצין החקירות בתחנה, רפ"ק יוסי שריקי, היה אחראי על אלמנט ההפתעה. אלא שדוידוב נשאר בן 43, ואת הסרטונים הוא לא יראה לעולם.