ארבע שנים הוא ניהל חיים כפולים. במהלך היום עבד כטבח באולם אירועים בדרום תל אביב, שם נחשב לעובד שקט, נעים וחרוץ; מדי ערב, כשהיה מגיע הביתה ליחידת הדיור הקטנה ששכר בחולון, הוא היה נועל את הדלת, מכבה את האור, פותח את המחשב ואת המצלמה, ומפציר במאות ילדות ונערות להצטלם בעירום מלא ולבצע אקטים מיניים קשים. על מי שנעתרה היה מאיים שאם תסרב לחזור על המעשה או לבצע אקט נוסף, הוא יפיץ את תיעוד האקט המקורי שלה ברשת.

על פי כתב האישום שהוגש נגדו בחודש שעבר, כך נראתה שגרת חייו של סרגיי אוסטוב בן ה-27. האיש שגורמים במשטרה הגדירו באוזנינו השבוע במילים "חלאת המין האנושי". על פי כתב האישום, אוסטוב החזיק במחשבו האישי אלפי סרטונים אינטימיים בנפח כולל של כ-5 טרהבייט, שבהם מתועדים בזמן אמת יותר מ-700 מקרים שבהם ביצע אוסטוב עבירות מין בקטינות וסחט אותן. כתב האישום מתאר מעשים מעוררי חלחלה, מעשים שגרמו לנערות טראומות נפשיות לצד פגיעות פיזיות קשות, שכללו השפלות וגרמו לנערות להכאיב לעצמן באורח בלתי נסבל. כל הקורבנות היו מתחת לגיל 16; הצעירות ביותר היו רק בנות 10.

בדירתו הקטנה של אוסטוב, בקיר שסמוך למיטתו, היה תלוי פוסטר של ילדה קטנה בהירת עור, עם עיניים כחולות ופאה בלונדינית, לבושה בבגד גוף. אותה תמונה הייתה הדבר הגלוי היחיד בדירה שרמז במשהו על המעשים של אוסטוב במשך שנים. הוא היה עשוי להמשיך שם במעשיו באין מפריע אלמלא התפוצצה הפרשה לפני כחצי שנה; זה קרה לאחר שאליס (שם בדוי), בת 16 תושבת פינלנד, התלוננה בארצה על אוסטוב. היא פנתה למשטרת פינלנד לאחר שנה שלמה שבמהלכה כפה עליה על פי החשד שורה ארוכה של מעשים מיניים בעודו סוחט אותה באיומים. כשניסתה פעם אחת לסיים את הקשר איתו, הוא שלח בתגובה לחבריה צילומים מתוך השיחות שתיעד.

מרים קוגן (צילום: באדיבות דוברות המשטרה)
צילום: באדיבות דוברות המשטרה

מרים חורי-קוגן, חוקרת ביחידה 105: "אי אפשר לתאר את הרוע בסרטונים של אוסטוב. בנות מבצעות מעשים איומים ומתחננות שיעזוב אותן, והוא לא מביע שום סוג של רגש. כלום"

פנייה של הפינים למשטרת ישראל הובילה למעצרו המיידי של אוסטוב, שבאותה עת עבד במשמרת באולם האירועים. מחוץ למטבח התקיימה אזכרה, והאולם היה מלא עד אפס מקום. "עצרנו אותו במקום העבודה שלו כשבידינו בקשת הסגרה לפינלנד וצו חיפוש בביתו", מספר סנ"צ אבי ראש, ראש מפלג החקירות ביחידה 105, המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת הפועל בתוך יחידת להב 433. "החלטנו לעצור אותו בעבודה וללוות אותו לדירתו, כי באותו שלב כבר היה לנו חשד שהוא פגע בנערות נוספות. לכן ניהלנו שני הליכים: אחד מול אוסטוב, שנחקר רק בעניינה של אליס, והשני היה ניתוח של החומרים שנמצאו במחשב האישי שלו".

מה היה לו להגיד על אליס?
"הוא טען שהקשר איתה היה בהסכמה ובתשלום, ושהוא לא ידע שמדובר בקטינה. בשלב הזה גם נבדקו החומרים שנמצאו בכוננים בביתו, והבנו שהסיפור שלו על הנערה הפינית הוא עלילה".

תמיד אותו דפוס, תמיד אותם מעשים

מקרה אחד שנחשף במלואו בחקירה שנערכה בישראל מעיד על אופן הפעולה של אוסטוב, על האפקטיביות הקרה של שיטת הסחיטה שפיתח. בחודש ינואר האחרון הוא פנה לאלכסה (שם בדוי), ילדה בת 13 שכמו הרוב המוחלט של קורבנותיו מתגוררת ברוסיה. אוסטוב פנה אליה באמצעות "מיניצ'אט" – אפליקציה המאפשרת שיחות וידאו אקראיות בין משתמשים מכל העולם – ולאחר שיחת חולין קצרה הציע לה תשלום של 100 רובל רוסי (פחות מ-10 שקלים) בתמורה לחשיפת ישבנה למצלמה.

אלכסה הסכימה, וכבר באותו יום פנה אליה אוסטוב פעם נוספת, הפעם באפליקציית טלגרם. להודעה ששלח לה הוא צירף צילומי מסך משיחת הווידיאו האינטימית ביניהם, ובשורת הטקסט הוסיף איום מפורש: "אם לא תצייתי לדרישותיי, אפיץ את התמונה לרשימת החברים שלך. 'מתפשטת תמורת כסף', יספרו לכולם".

אלכסה התחננה שיעזוב אותה, אבל אוסטוב לא ויתר. הוא פתח את מצלמת הווידיאו שלו, התייצב מולה באיבר חשוף ודרש תוך השמעה חוזרת של האיום שהקטינה תבצע בעצמה מעשים מגונים. דקות לאחר סיום שיחת הווידיאו הוא פנה אליה שוב. הפעם צירף להודעתו צילום מסך המוכיח כי בידיו מספרי הטלפון של האנשים הקרובים אליה ביותר. הוא שוב איים שתמונות אינטימיות מתוך שיחות הווידיאו יופצו ישירות לטלפונים של בני משפחתה.

אבי ראש (צילום: באדיבות דוברות המשטרה)
צילום: באדיבות דוברות המשטרה

סנ"צ אבי ראש, יחידה 105: "אוסטוב טען שהקשר עם הנערה הפינית היה בהסכמה ובתשלום, ושהוא לא ידע שמדובר בקטינה. כשנבדקו החומרים בביתו הבנו שהסיפור שלו הוא עלילה"

אלכסה המשיכה להתחנן שאוסטוב יניח לה, והמשיכה להיענות לדרישותיו מחשש שיממש את איומיו. באותה שיחה הוא גרם לה לבצע בעצמה מעשים המוגדרים בחוק כאינוס באמצעות חפצים. חוקרים שצפו בתיעוד המקרה מספרים שאוסטוב המשיך כל העת לאיים עליה ולא הפגין כל אמפתיה או רחמים.

"בשפה המשפטית הרווחת, אוסטוב מואשם בעבירות של מעשה סדום וירטואלי ואונס וירטואלי", מסביר ד"ר אסף הרדוף, מרצה בכיר לפשע פלילי במכללה האקדמית צפת. "זה מונח שבא לעדכן את הרעיון של היעדר מפגש פיזי, שמטבע הדברים קיים בעבירת האונס. בעבירה שאנחנו מדברים עליה הפוגע יוצר קשר וירטואלי עם הנפגע, לרוב קטין, וכופה עליו לבצע פעולות מיניות כשהוא צופה בו. במקרה הזה מדובר בכפייה של חדירה עצמית על ידי עזרים שונים, שנעשית ללא הסכמה חופשית".

במקרה הזה מגיעה עם עבירת המין גם סחיטה באיומים.
"הרבה פעמים הן מגיעות יחד, זו שיטה שחוזרת על עצמה בעבירות מהסוג הזה. העבריין פונה לקורבן, מפציר בה או בו לשלוח תמונה אינטימית כלשהי, וברגע שהתמונה בידו מתחיל השלב של הסחיטה באיומים. סחיטה היא דבר שקל מאוד לעשות דרך האינטרנט. התחושה של האדם שלא באמת רואים אותו גורמת לאובדן של עכבות ושל אמפתיה. זה מקל עליו לעשות פעולות שאולי הוא לא היה עושה פנים מול פנים. הרי הרבה יותר קל לא להסתכל לקורבן שלך בעיניים".

במשך חודש חקרה יחידה 105 את כונני המחשב שברשותו של אוסטוב. צוות של עשרות חוקרים ומתורגמנים הגיע לממצאים המעידים שאוסטוב פגע באופן החמור ביותר שניתן להעלות על הדעת במאות קטינות. ובעוד כתב האישום מדבר על יותר מ-700 נפגעות, הוא מייחס לו עבירות קונקרטיות בפחות מ-40 מקרים. "הוגשו 39 אישומים בגלל הקושי בגביית עדויות מהנערות ברוסיה, אבל חשוב לציין שהשיטה של אוסטוב קבועה. הוא פעל באופן זהה עם כל אחת ממאות הנערות שנפגעו", מסבירים סנ"צ ראש ורס"ר מרים חורי-קוגן, חוקרת 105 המעורבת בתיק. "זה תמיד אותו דפוס, אותם איומים, אותם מעשים מחרידים. הוא אומנם לא הודה באישומים, אבל שמר במחשב שלו הוכחות ברורות למעשים".

בבקשה להארכת מעצרו של אוסטוב נכתב: "ישנו תיעוד רב מאוד וחריג של תכנים מיניים שנמצאו במחשביו ובהתקנים חיצוניים של אוסטוב [...] מהסרטונים ניכרים גילן הצעיר של הקטינות שסחט, ומצוקתן הרבה, לרבות היעדר הסכמתן לבצע את דרישותיו וחוסר האונים שלהן אל מול איומיו להפיץ תכנים מיניים שלהן. חלק מהקטינות בוכות במהלך ביצוע המעשים, חלקן מתחננות שיניח להן, ויש שמציעות לשלם לו על מנת שיניח להן לנפשן".

פשוט ישב ולא הוציא מילה

"אי אפשר לתאר את הרוע והגועל בסרטונים האלה", מספרת רס"ר חורי. "בנות מבצעות מעשים איומים ומתחננות שיעזוב אותן, והוא בינתיים מתעד את איבר המין שלו מגיע לפורקן. לפעמים הוא גם צילם את הפנים שלו, ולא רואים שם שום סוג של רגש. כלום".

על פי גורמים המעורבים בחקירה, אותה הבעה אפיינה את אוסטוב גם בימים שהעביר בחדר החקירות לצד שוטרים ומתורגמנים. "שעות הוא פשוט ישב ולא הוציא מילה", מספר גורם המעורה בתיק. "כשבמסגרת החקירה הוא התבקש לזהות את עצמו בסרטונים, אוסטוב הסכים מיד ואכן אישר שהוא מזהה את עצמו. אבל ישר אחר כך הוא אמר שהוא בכלל לא מכיר את הבנות, החליט שהמשטרה ערכה את הסרטונים כדי להפליל אותו. נכון להיום, הוא ממשיך לא להודות באשמה".

הוא נראה מודאג בחקירה? מפוחד?
"בהתחלה הוא היה רגוע, לדעתי כי הוא סמך על זה שהמשטרה בארץ לא תעשה כלום כשמדובר בקטינות שלא גרות בישראל. בשלב מסוים, במהלך הפסקה בחקירה, הוא אמר שהוא מעריך שיקבל עונש של עד חמש שנים, כי הוא לא רצח אף אחד. כשהחוקרת אמרה לו שהוא מואשם במעשים קשים שמותירים פגיעה קשה בקורבנות, הוא כאילו ניחם אותה ואמר, 'הבנות ברוסיה לא לוקחות קשה'. לאורך המעצר הוא כן התחיל להבין את חומרת העבירות, ובשיחות חולין סיפר שהוא מפחד בעיקר מהסגרה לרוסיה. מה שהכי הפחיד אותו זה להיכנס לכלא הרוסי".

סרגיי אוסטוב (צילום: באדיבות משטרת ישראל)
צילום: באדיבות משטרת ישראל

צעיר שעבד עם אוסטוב באולם האירועים: "הוא לא עישן, לא שתה, ואף פעם לא ראיתי אותו מסטול. הוא גם לא דיבר הרבה. לא היה לנו מושג מה הוא עושה כשהוא לא בעבודה"

אוסטוב יודע היטב מהי המשמעות של כליאה במתקני הענישה הנודעים לשמצה של רוסיה. הוא נולד למשפחה יהודית בצפון המדינה, קרוב לסיביר, ושם למד עד גיל 18. כשסיים תיכון התגייס לצבא הרוסי, שם שירת כמעט שנתיים בחיל הקשר. בשנת 2017, כשהיה בן 22, החליט לעלות לישראל לבדו ונרשם ללימודי עברית במרכז הארץ. אחותו מבקרת אותו בישראל מדי פעם; בשאר הזמן הוא לבד.

"הוא עשה עליי רושם של בחור לגמרי נורמטיבי", מספרת דנה (שם בדוי), מכרה של אוסטוב. "לא היו לו הרבה חברים, גם זוגיות לא הייתה לו אף פעם, למיטב ידיעתי. הוא נראה לי די בודד, אבל הנחתי שזה בגלל הקושי שלו עם העברית, מה גם שהוא גיימר שיכול שעות לשחק במשחקי וידיאו נגד אנשים מכל העולם בלי לצאת מהבית. סרגיי מאוד התגאה בזה שהוא טוב במשחקים האלה, וחשבתי שזה מה שהוא עושה כשהוא לא עובד".

איך התרשמת משיקול הדעת שלו? הוא אדם שמבחין בין טוב לרע, אדם עם מודעות עצמית?
"דיברתי איתו כמה פעמים והוא עשה עליי רושם של בחור מאוד חכם. הוא לא היה מדבר הרבה על עצמו, אבל הוא כן הקשיב למי שפנה אליו".

אסף (שם בדוי), צעיר שעבד עם אוסטוב באולם האירועים, מספר על עובד מצטיין. "תמיד היה אפשר לסמוך עליו. היו לנו משמרות של שעות ארוכות והוא אף פעם לא רצה הפסקה, לא דיבר בטלפון, לא יצא לשירותים כמעט וגם לא אכל עם העובדים. הוא לא עישן, לא שתה, ואף פעם לא ראיתי אותו מסטול".

מה הוא סיפר על עצמו?
"ידענו שהוא היה בצבא הרוסי, אבל הוא לא פירט על זה. בכלל, הוא לא דיבר הרבה. לא היה לנו מושג מה הוא עושה כשהוא לא בעבודה".

וכשגיליתם?
"אף אחד לא הבין מה קורה כשהמשטרה הגיעה לעצור אותו. אמרנו שאולי הוא הסתבך איכשהו, אולי מכר סמים, לא יודע".

היה לכם איזה קשר איתו מאז?
"חודש אחרי שהוא נעצר אחותו הגיעה לאולם וביקשה את המשכורת האחרונה שלו".

ככל הידוע, אחד מהאנשים הקרובים ביותר לאוסטוב ואולי החבר המובהק היחיד שלו הוא סשה (שם בדוי), שהכיר אותו עוד בבית הספר ברוסיה. הקשר בין השניים ניתק בגיל צעיר, אבל בישראל הם נפגשו שוב במקרה, וסשה הפך לאיש הסוד של אוסטוב. האחרון שיתף את חברו במשיכה המינית שלו לקטינות וסיפר לו שהוא נוהג לבצע שיחות וידיאו עם נערות; סשה, שנחקר ביחידה 105, סיפר שניסה להניע את אוסטוב לקבל טיפול נפשי. לטענתו אוסטוב סירב ושלח לו תמונות עירום של חלק מהקטינות. לחוקרים אמר סשה שהוא היה משוכנע שהתמונות התקבלו בתמורה לתשלום.

הוא לא שחרר ממי ששיתפה איתו פעולה

על פי האמור בכתב האישום, את סטיותיו המיניות החל אוסטוב לממש בשנת 2019. אז, מהמחשב בדירה בחולון, הוא פתח לעצמו מספר פרופילים פיקטיביים ברשתות חברתיות (אינסטגרם, טלגרם, מיניצ'אט, פריסקופ ו-VK) כדי לאתר מחוץ לישראל קורבנות דוברות רוסית. בחלק מהאפליקציות הוא כינה את עצמו "סיגורג'יה", לעיתים קרא לעצמו nass9, Maksimfaduev, Nobo64no, ולפעמים קרא לעצמו פשוט סרגיי. לצד הקורבנות מרוסיה הוא הגיע גם לקטינות מפינלנד, מבלארוס ומאוזבקיסטן. בהתחלה הייתה תדירות ההתקשרויות נמוכה יותר, אבל בתוך מספר חודשים הפך העיסוק שלו במציאת קורבנות, בסחיטה, באיומים ובביצוע המעשים המגונים לעיסוק יום-יומי של שעות רבות, ימים ולילות.

יותם אוקון, מורה החשוד בהטרדה מינית (צילום: סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)
יותם אוקון, מורה החשוד בהטרדה מינית|צילום: סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

המקרה הזכור ביותר של הרשעה באונס וירטואלי בישראל הוא זה של יותם אוקון, מורה מתל אביב שהורשע לפני כשנתיים באונס של תלמידה. בקיץ האחרון הוא נידון לשבע שנות מאסר

"אוסטוב ידע לאתר נערות חלשות, כאלו שיעשו דברים בשביל כסף ויהיה לו קל לסחוט אותן", אומר ג', גורם המעורה בפרשה. "הרבה נערות שמסתובבות באתרים האלה הן קשות יום מלכתחילה, בנות שנמצאות שם כדי להשיג איזשהו תשלום. הוא פנה למאות או אלפי ילדות, את מי שסיננו אותו מיד הוא עזב, ומאלו ששיתפו איתו פעולה בפעם הראשונה הוא לא שחרר. הן היו הקורבנות שלו. זה הגיע למצב שהוא היה עושה שיחות וידיאו ומבצע מעשים מגונים בכמה חלונות במסך, פוגע בכמה ילדות במקביל. אם היה יום שבו הוא לא מצא ילדה 'חדשה', הוא חזר לילדה קודמת עם איומים חדשים".

שבועיים לאחר מעצרו באמצע ינואר, ובעקבות בקשת ההסגרה לפינלנד, המחלקה הבין-לאומית בפרקליטות המדינה הכריזה על אוסטוב בר הסגרה בגין ביצוע שורת עבירות מין חמורות במרחב הווירטואלי. נכון להיום הוא עצור בארץ עד תום ההליכים נגדו, וברקע נערכים לשפוט אותו גם בישראל וגם בפינלנד. בעקבות ממצאי החקירה של יחידה 105 גבתה נציגות משטרת ישראל ברוסיה עדויות ממספר קטינות במדינה, והן תיארו את הפגיעות הרבות, הסחיטה והאיומים שעברו. העדויות נמצאו תואמות לחומר במחשב של אוסטוב, ששמר וגיבה את השיחות עם הנערות.

בחודש שעבר הגישו עורכי הדין איתי גוהר ושרה גרין, נציגי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, את כתב האישום בן 39 הסעיפים. האישומים מייחסים לאוסטוב עבירות מין אכזריות תוך סחיטה באיומים ב-44 ילדות ונערות. הוא מואשם בין השאר בגרימת אינוס, גרימת מעשה מגונה, גרימת מעשה סדום בידי בן משפחה ושימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה.

"במדינות שונות נחקקו חוקים ספציפיים באשר לעבירות מין דרך הרשת. בישראל, לעומת זאת, כמעט אין התאמות בנוגע לעבירות במרחב הווירטואלי, ולא חוקק חוק שמתייחס לעבירות מין דרך הרשת, מתוך הנחה שהאינטרנט לא שינה את המציאות המשפטית", אומר ד"ר הרדוף. "על פי חוק העונשין, בעבירות המין ברשת יש סעיף שמוסיף את 'גרם המעשה', כלומר מי ששוחח עם הקורבן ומביא אותה למשל לחדור לתוך עצמה ללא הסכמה חופשית. הוא ייחשב למי ש'גרם מעשה אינוס'".

יש הבדל בין גרימת אינוס לעבירת אונס?
"מבחינה משפטית הן עבירות שוות ערך. בפועל, ברוב המקרים בית המשפט יעשה הבחנה בין חומרתן של שתי העבירות".

המקרה הזכור ביותר של הרשעה באונס וירטואלי בישראל הוא זה של יותם אוקון, המורה למדעים מתל אביב שהורשע לפני כשנתיים באונס של אחת מתלמידותיו ובקיץ האחרון נידון לשבע שנות מאסר בפועל (מאז הספיק אוקון לערער על העונש). ההרשעה הזו הושגה – וכמוה גם הרשעתו של אוסטוב, אם וכאשר תושג – בזכות פסיקה של בית המשפט המחוזי בתל אביב משנת 2015, שהכירה לראשונה בקיומו של אונס וירטואלי. כעת נותר לראות כיצד יתייחס בית המשפט לביצוע סדרתי של העבירה, אם כי נראה שסרגיי אוסטוב לא יישפט בישראל בקרוב.

בשבועות הקרובים עתיד אוסטוב לטוס לפינלנד, שם יועמד לדין בגין העבירות שביצע לכאורה בנערה הפינית. רק כשיסתיימו ההליכים שם – וככל הנראה רק לאחר שירצה את העונש שצפוי להיגזר עליו בפינלנד – הוא יוסגר בחזרה לישראל ויעמוד כאן לדין בגין עשרות סעיפי האישום החמורים שביצע מדירתו. רק אז ייסגר התיק על הטבח השקט מחולון.

בסניגוריה הציבורית, שמייצגת את אוסטוב הן מול הרשויות בישראל והן בתהליך ההסגרה לפינלנד, בחרו שלא להגיב על הדברים