אין ויכוח: רועי יפרח התחזה ללוחם. יש ויכוח: למה?

המלחמה בעזה מייצרת סיפורי גבורה רבים, אבל ספק אם בחודשי הלחימה צץ סיפור בלתי נתפס כמו זה של רועי יפרח – שיפוצניק, חשמלאי וחובש מתנדב ב"איחוד הצלה" שהתחזה ללוחם ימ"מ, נכנס לעזה, וחזר משם עם סיפורים על כך שחיסל יותר מ-20 מחבלי נוח'בה במנהרות ובפירים. אבל כעת הולכות ומצטברות סיבות לחשוב שסיפורו של יפרח אינו רק יוצא דופן, אלא לכאורה גם שקרי.

מאז שהופיעו בתקשורת הדיווחים הראשונים על התל אביבי בן ה-35 שגנב נשק והסתנן לעזה, נדמה שהציבור הישראלי רואה ביפרח פטריוט שהלב שלו נמצא במקום הנכון, גם אם מעשיו שנויים במחלוקת. סרטונים בכיכובו ותמונות שמתעדות אותו עם לוחמים ברצועת עזה - ובמקרה אחד גם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ממש כתף אל כתף - חיזקו את התחושה שהאיש הזה, שמעולם לא שירת בצבא, בסך הכל מצא דרך מקורית לתרום למאמץ המלחמתי. אלא שבמשטרה ובפרקליטות אומרים השבוע שהוא עבר את הגדר במטרה אחת ויחידה: לגנוב אמצעי לחימה.

שאלת המניע בצד, ברור שיש מה לומר לזכותו של אזרח שחיסל במו ידיו כמות דו ספרתית של מחבלים, מין גרסת מציאות של רמבו. אבל לוחמים שהיו עם יפרח בעזה מספרים השבוע למגזין mako כי בניגוד מוחלט לדברים שאמר כשנעצר, השהות שלו ברצועה לא הייתה קרבית בשום אופן.

יפרח החמוש הצטלם כתף אל כתף עם בנימין נתניהו. גורם בפיקוד הדרום: "ההתנהלות חשפה שורה של מחדלים חמורים בצבא, כולל סיכון חייו של ראש הממשלה"

"הוא לא רמבו ולא נעליים. הוא נוכל, שקרן", אומר עודד (שם בדוי), לוחם בפלוגה שבה פעל יפרח. "רועי ניצל את כל הכאוס שהיה בעוטף עזה בימים הראשונים של המלחמה כדי להתחזות ללוחם ימ"מ, וגם לחבלן ולאיש שב"כ. הוא נכנס לעזה עם הפלוגה שלי בלי שבדקו אם הוא בכלל מילואימניק, ואני אומר לך: הוא מעולם לא ירה כדור אחד".

איך הורגים 20 מחבלים בלי לירות?
"לא הורגים, כי לא הייתה לנו שום היתקלות עם מחבלים. אנחנו יחידת לוגיסטית והתפקיד שלנו היה ללוות יחידות שהכניסו אספקה ללוחמים, ולפעמים גם אח"מים כמו ראש ממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל. אני יודע מה רועי וכל מיני מקורבים אליו פרסמו בתקשורת, אבל הוא לא הרג אף מחבל, זו אגדה שהוא מפיץ. כל הסיפורים שלו זו המצאה אחת גדולה שנועדה לעשות רושם על אנשים או לגנוב את דעת הציבור כדי לכסות על האמת: הוא פשוט גנב אמצעי לחימה בשווי מאות אלפי שקלים".

קצין באותה פלוגה סיפר לכמה מחבריו על ההיכרות עם יפרח, שהציג את עצמו כלוחם שהיה מעורב במבצעים מסווגים וסודיים: "בהתחלה הוא עשה עליי ועל הלוחמים רושם עצום. בכל זאת, לא כל יום מצטרף אלינו מישהו עם כזה רקורד בימ"מ. הוא גם היה מדוגם, עם וסט קרמי וציוד שיש רק ללוחמים ביחידות עילית, אבל ככל שחלפו הימים התחלתי לפקפק בסיפורים שלו. הוא אפילו לא ידע לתפעל את הרובה שלו כמו שצריך, אבל כשאתה בתוך עזה אין לך זמן לשאול שאלות. יש משימה וצריך למלא אותה. אחר כך, כשהתברר שהוא מתחזה, בואו נגיד שלא נפלתי מהכיסא".

יפרח לא בזבז זמן בעזה. בלשי תחנת מסובים, שפשטו על דירתו, מצאו בין השאר רובה M4, רימונים, קסדות, אמצעי לראיית לילה, מחסניות, כדורים, וסט קרמי ורחפן

יונתן (שם בדוי), לוחם ביחידה: "אני התרשמתי שרועי הוא טיפוס קצת חלקלק, מאלה שיודעים איך לגרום לחיילים לחבב אותם, אחד כזה שמדבר על כל מיני בחורות".

קנית את סיפורי הימ"מ שלו?
"לא באמת. היה עליו יותר ציוד לחימה משהיה על כל לוחם אחר, הוא דיבר הרבה על לחימה בתנאי שטח קשים, אבל הוא לא נראה לי בכלל כמו טיפוס של לוחם ימ"מ". 

מי שדווקא קנו את הזהות הבדויה של יפרח היו אב ובן, בהתאמה הבעלים והמוכר בחנות אמצעי לחימה; השיפוצניק התל אביבי קיבל מהשניים ציוד בחינם. "היינו בטוחים שהוא מילואימניק, אז נתנו לו במתנה ציוד יקר", מספר הבן. "זה לא חריג מבחינתנו, תרמנו הרבה ציוד לחיילים בעזה, אבל בימים האחרונים התברר לנו שיפרח הוא לא חייל מילואים אלא מתחזה. אנחנו דורשים ממנו להחזיר לנו את הציוד שקיבל מאיתנו במרמה".

ברור למה האב והבן חשים מרומים, אבל אולי הם ימצאו נחמה מסוימת בכך שהם בהחלט לא היחידים: מלבדם ומלבד הלוחמים, גם אשתו של יפרח טוענת שהוא ניסה להוליך אותה שולל. 

להפיק לקחים ומהר 

בשבוע שעבר נעצר יפרח, ופרקליטות מחוז תל אביב הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגדו שמייחס לו בין השאר גניבת אמצעי לחימה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וגניבה בנסיבות מחמירות. כעת אנחנו חושפים שמעצרו התאפשר מלכתחילה רק בזכות שיתוף פעולה בין הלוחם עודד לשרית (שם בדוי), אשתו של יפרח.

יפרח סיפר לאשתו שגויס וביקש להיפגש איתה, אבל לפני הפגישה יצר איתה קשר אחד הלוחמים בפלוגה ואמר לה: הכל פיקציה. גם אותה יפרח הונה

על פי גורמים במשטרה, בני הזוג נמצאים בהליכי גירושים ולאחרונה שכר יפרח דירה משלו בראשון לציון. על פי החשד הוא השתמש בה כסליק לאמצעי הלחימה שגנב, ולא היה חסר הרבה כדי שיחזור לעזה וישים יד על מלאי נוסף אלמלא התעוררו חשדותיו של עודד, שהחל לרחרח וגילה שיפרח מעולם לא היה איש ימ"מ. מהר מאוד נחשפו גם הפרטים האחרים. "היה חשוב לי לקטוע את המעשים שהוא עשה, את ההתחזות לאיש כוחות הביטחון ואת העניינים עם הנשק", אומר עודד. "החלטתי למנוע ממנו לחזור לעזה כלוחם".

לפני כחודש וחצי, ב-16 בדצמבר, יפרח ביקש להיפגש עם שרית. על פי החשד הוא סיפר לה שגויס ואמר לה שהוא בחופשה ושבתוך שלושה ימים הוא אמור לחזור לפלוגה שלו בעזה, אבל עוד לפני שהשניים נפגשו יצר עודד קשר עם שרית ואמר לה: הכל פיקציה. גם אותה יפרח הונה.

בעברו של יפרח יש הרשעות קודמות, בין היתר בעבירות נשק, מין וסמים. בין אם שרית חששה שחזר לסורו או שסיבות אחרות הניעו אותה, היא החליטה לפעול. "שרית קבעה עם רועי שהיא תיפגש איתו, אבל היא ואני יצרנו קשר עם רכזי מודיעין במשטרה עוד לפני השיחה שלה איתו", מספר עודד. "חשפנו בפני השוטרים את כל הפרשה, והם החליטו לעשות לרועי תרגיל: הם ארבו לו כשהוא יצא להיפגש עם שרית ועצרו אותו. במכונית שלו עוד היה חלק מאמצעי הלחימה שהוא גנב. אם שרית ואני לא היינו חושפים אותו, עד היום הוא היה ממשיך במסע ההתחזות שלו וגורם נזק לצה"ל ולביטחון המדינה. הבנאדם הזה גנב בלי בושה רובה של לוחם ימ"מ שנהרג על ידי מחבלי נוח'בה, ומעבר לזה - חייל לא מאומן יכול לגרום לפגיעה בחברים שלו. אסור היה לתת לזה להימשך".

עודד (שם בדוי): "לא הייתה לנו שום היתקלות עם מחבלים. אני יודע מה רועי והמקורבים אליו פרסמו בתקשורת, אבל הוא לא הרג אף מחבל. זו אגדה שהוא מפיץ"

פרשת מעצרו של יפרח וחשיפתה בכלי התקשורת גרמו לסערה גדולה במערכת הביטחון, בדגש על היחידה לאבטחת אישים בשב"כ. אחרי הכל, במשמרת שלה הצטלם יפרח החמוש לא רק עם ראש הממשלה, אלא גם – כך התברר עם מעצרו - לצד שר הביטחון והרמטכ"ל כשביקרו בעזה. "מדובר פה במחדל חמור מאוד, אסור להקל בזה ראש", אומר השבוע גורם בכיר בפיקוד הדרום. "אני בהלם מזה שאזרח הצליח לחדור לרצועה ואיש לא טרח אפילו לבדוק במחשבי הצבא אם הוא בכלל גויס בצו 8. בכל זאת, צה"ל זה לא מיליציה. מה היה קורה אם הוא היה נהרג בקרבות? מה היינו אומרים לבני המשפחה  שלו? ההתנהלות של יפרח חשפה שורה של מחדלים חמורים בצבא, כולל סיכון חייהם של ראש הממשלה ושר הביטחון. אסור להסתפק בחקירת משטרה, צריך לערב גם גורמי שב"כ כדי שמקרים כאלה לא יישנו בעתיד. צריך להודות, הוא תפס את הצבא עם המכנסיים למטה. אסור היה לאיש הזה להיכנס לעזה".

גורמים בשב"כ אומרים לנו השבוע שלא נשקפה סכנה לחייהם של נתניהו, גלנט או הלוי; לדבריהם הייתה סביבם מערכת אבטחה הדוקה שלא הייתה מאפשרת כל פגיעה. בנוגע לטענות על מחדל צה"לי, על פי המידע שבידינו פתחה מצ"ח לאחרונה בחקירה משלה כדי לבדוק איך קרה שיפרח – אדם שמעולם לא שירת אפילו בסדיר - נכנס לעזה כמילואימניק. אבל זה, אומר הגורם הצבאי שאיתו שוחחנו, מעט מדי ובעיקר מאוחר מדי. "מצ"ח הייתה צריך לחקור מלכתחילה את הפרשה הזו ולא המשטרה, מסיבה פשוטה: גורמי צבא הם אלה שאישרו ליפרח להילחם בעזה בלי שבדקו את המניעים שלו. העובדה שמצ"ח לא חקרה את הפרשה היא מבחינתי מחדל שצריך לתת עליו את הדין".

מוכר בחנות אמצעי לחימה: "היינו בטוחים שיפרח הוא מילואימניק, אז נתנו לו במתנה ציוד יקר. אנחנו דורשים ממנו להחזיר את הציוד שקיבל מאיתנו במרמה"

לאחר מעצרו של יפרח גילו גורמי צבא כי בעת שהותו בעזה הוא הכווין מסוקי קרב וטנקים בזירות קרב. "העובדה שהוא עשה את כל זה מדירה שינה מעיניי", אומר גורם ביטחוני. "מישהו פה צריך להפיק לקחים ומהר, ואת האחראים צריך להעמיד לדין צבאי". 

למה חובש צריך רובה  

על דבר אחד בסיפורו של יפרח אין שום ויכוח: בבוקר 7 באוקטובר, כמו חובשים רבים אחרים בארגון "איחוד הצלה", הוא נסע לעוטף עזה. יפרח נכנס לטויוטה הפרטית שלו והחל לנהוג דרומה ברגע ששמע על הזוועה המתרחשת. "כשהבנתי את גודל האסון לא חשבתי יותר מדי. לקחתי את הציוד שלי כחובש, אספתי חבר קרוב ונסענו לכיוון שער הנגב כדי לסייע לפצועים ולפנות אותם לבתי חולים", סיפר יפרח למקורביו לאחר שנעצר. בנוגע לרובה ה-M4 שנמצא עליו אמר: "לא היה לי נשק או משהו כזה, אז אחד הלוחמים נתן לי את הרובה הזה. יכול להיות שהוא היה שייך ללוחם ימ"מ שנהרג בקרב עם מחבלים, אבל כמו שכולם עשו באותֹו רגעים, לקחתי את מה שהיה בסביבה כדי להגן על עצמי. גם לוחמים לקחו נשק של חיילים או מחבלים שנהרגו כדי להילחם, לא הייתה אופציה אחרת. לא גנבתי שום רובה".

אלא שבמשטרה לא קונים את הסיפור של יפרח. "אם הוא באמת הגיע לסייע בחילוץ פצועים, אז בשביל מה הוא צריך בכלל רובה סער? זה לא נשמע מוזר? שיטפל בפצועים ויפנה אותם לבתי החולים", טוען השבוע גורם במשטרה המעורה בפרטי הפרשה. "יפרח בנה את ההתחזות כבר ב-7 באוקטובר. הוא ניסה ליצור לעצמו תדמית של גיבור, אבל כל מה שאנחנו יודעים עליו מראה שהוא בא לגנוב אמצעי לחימה מהשטח ולמכור אותם. מדובר בשקרן שהונה את רשויות הצבא".

קצין בפלוגה: "רועי היה מדוגם, עם וסט קרמי וציוד שיש רק ללוחמים ביחידות עילית. אבל ככל שחלפו הימים התחלתי לפקפק בסיפורים שלו"

יפרח שהה בעזה במשך כחודשיים, לא כולל הפוגות. בתקופה הקצרה הזו הוא הספיק להציג את עצמו לא רק כלוחם ימ"מ, אלא גם כסוכן שב"כ, חבלן משטרה, מסתערב במג"ב ולוחם יס"מ. לפחות בהזדמנות אחת הוא מצא זמן לצלם סלפי באחת ממנהרות חמאס, ואילו באחת ההפוגות פגש את ל', צעירה שסיפרה במשטרה על מקרה שונה של התחזות: לדבריה, יפרח לא גילה לה שהוא נשוי ואב לילדים. "הוא סיפר לי שהוא בכלל רווק מתל אביב. הוא אהב לעשות הרבה רושם ולספר שחיסל מחבלים בעזה, הייתי מופתעת מאוד כששמעתי שעצרו אותו", אמרה ל'.

כבר ב-8 באוקטובר, יום לאחר הטבח בעוטף, יפרח הגיע לבסיס זיקים – המקום שבו נערך קרב הרואי בין סגל הבסיס למחבלי חמאס שחדרו אליו - וקיבל שם ציוד צבאי. "האמנתי לו שהוא איש ימ"מ, לא הייתי לי סיבה לפקפק במה שהוא אמר", סיפרה נגדת בבסיס בעדותה בפני שוטרי תחנת מסובים. "היו לו רובה מיוחד ומדים, ואני נתתי לו משקפת לראיית לילה וציוד קשר".

א', קצין בדרגת רס"ן שבשגרה משמש כחבלן במשטרה, הודה בחקירתו שאפשר ליפרח להיכנס לעזה. לדבריו הוא לא העלה בדעתו שמדובר במתחזה, למרות ששמו לא עלה במחשבים כמי ששירת בסדיר או במילואים. וזו לא התעלומה היחידה מסוגה: עם מעצרו של יפרח התברר שהוא נושא אקדח ברישיון. מה שעדיין לא מובן הוא כיצד אדם עם רקורד של חמש הרשעות קיבל מלכתחילה רישיון נשק.

מרגע שנכנס לרצועה, יפרח לא בזבז זמן: בלשי תחנת מסובים, שפשטו על הדירה השכורה שלו לאחר מעצרו, מצאו שם בין היתר את רובה ה-M4 המדובר, רימונים, קסדות, ברכיות צבאיות, שני מכלי סולר צבאיים, אמצעי לראיית לילה, משקפות, מחסניות, כדורים, וסט קרמי, מחשב צבאי, רחפן, כוונות ומכשירי קשר – בסך הכל עשרות פריטים.

יפרח נראה מופתע מאוד כשנעצר. רפ"ק הילה בן ברוך מתחנת מסובים, מי שניהלה את החקירה נגדו, התרשמה שההפתעה שלו הייתה כנה: "ראינו בחקירה שהחשוד לא מבין את חומרת העבירות שמיוחסות לו, אבל מבחינתנו אין ספק שמדובר באירוע חמור - חשוד שמ-7 באוקטובר ועד 17 בדצמבר התחזה לאיש כוחות הביטחון תוך ניצול התנדבותו בארגון איחוד הצלה".

בחודשיים שלו בעזה הספיק יפרח להציג את עצמו כלוחם ימ"מ, סוכן שב"כ, חבלן משטרה, מסתערב ויס"מניק. הוא גם מצא זמן לסלפי באחת ממנהרות חמאס

בחקירתו טען יפרח כי רכש בכספו חלק גדול מהציוד שנמצא בדירתו; בין השאר הציג קבלה על רכישת הרחפן כדי להוכיח כביכול את טענתו. "את הרימונים שהיו אצלי התכוונתי להחזיר לבסיס זיקים, אבל הם סירבו לקבל אותם. במעשים שלי לא הייתה שום כוונה פלילית. נכון שלא שירתתי בצבא, אבל נלחמתי עם לוחמים באחת הפלוגות והרגתי מחבלים, הגנתי על המדינה וסיכנתי את חיי". לפרקליטו, עו"ד איתן סב"ג, מסר אז יפרח: "רציתי להיות גיבור, ואני לא מתחרט על שום דבר. הייתי עושה את זה עוד 300 פעם". 

חיפשו את הראש שלי

מאז מעצרו סיפק יפרח למקורביו לא מעט פרטים על הזמן שלו בעזה. חלק מהדברים עולים בקנה אחד עם מה שמספרים הלוחמים ביחידה שאיתה נכנס לרצועה; אחרים, איך לומר, פחות. "היו לנו כמה תקריות בג'בליה, וכן, הרגתי יותר מ-20 מחבלים", התפאר יפרח. "אני הכוונתי את המסוק של הרמטכ"ל שנחת בעזה, הכנסתי אותו למנהרה ופתחתי לו ציר. אם אני אדם מסוכן או עבריין רודף בצע, כמו שהמשטרה טוענת כלפיי, אז איך נתנו לי להתקרב לראש הממשלה, לשר הביטחון לרמטכ"ל?".

ליפרח הייתה גם תשובה לשאלה של עצמו: "חיפשו את הראש שלי כדי לכסות על המחדלים של גורמי הביטחון שנתנו לי להסתובב בשטח ולהיכנס לעזה. זרקו אותי לכלבים, תפסו שעיר לעזאזל. איפה שב"כ והמוסד עכשיו? איפה הצבא ומשטרת ישראל? למה כולם שותקים? אני לא אשם שנתנו לי אישור להיכנס לעזה. במקום להגיד לי תודה שסיכנתי את חיי, באים וממציאים עליי שקרים כאילו שהמטרה שלי הייתה לגנוב נשק".

לאור חומרת המעשים המיוחסים ליפרח, פרקליטות מחוז תל אביב דורשת שיישאר במעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בינתיים ממשיכות להסתובב ברשתות החברתיות תמונות שלו במדים, אוחז נשק, עם כיתובים כמו "רמבו", "מלך" ו"תותח".