בכלא "גלבוע" פועל אגף סטרילי שבו מוחזקים אסירים השפוטים על עבירות ביטחוניות. אחד מהם הוא גונן שגב, האדם היחיד בתולדות המדינה שהחזיק גם בתואר של שר בממשלה וגם בסטטוס של אסיר בטחוני. ספק אם הוא מתגאה בפרט הטריוויה הזה.

הרופא שנהפך למטאור פוליטי, אדם שמצא את עצמו בין מקבלי ההחלטות בצמתים היסטוריים בדרכה של מדינת ישראל, חובש כיום כיפה שחורה וקורא רק ספרי קודש, שהם ממילא חומר הקריאה היחיד שמותר לו להחזיק. אבל אנשים שמכירים את שגב אומרים שהקרבה החדשה שלו לדת אינה ברירת מחדל. "זה לא אותו שגב שהיה שר האנרגיה בממשלה של רבין, איש מפורסם על גג העולם", אומר ג', אסיר באגף. "מבחינתו הקרבה לאלוהים עושה לו טוב ומחזקת אותו מנטלית. שלוש שנים הוא לא מקבל אפילו גישה לטלפון, ניתקו אותו לגמרי מהעולם החיצון. אסירים אחרים היו משתגעים מזמן, תולים את עצמם. אותו הדת הצילה".

"אני לא מאשים את אף אחד מהאנשים שניתקו ממני קשר, כולל בני משפחתי והחברה לאורה. אני יכול להבין אותם. להיות מקורב לגונן שגב זה גיהינום, אות קין, כתם שחור"

בשנת 2019 הורשע שגב בריגול חמור למען איראן ובמסירת ידיעות לאויב. במסגרת הסדר טיעון נגזרו עליו 11 שנות מאסר בפועל. ולמרות שגבו של האיש כבר מורגל במיטות של הכלא - המאסר הקודם של שגב, שהורשע אז בניסיון לייבא ארצה 30 אלף כדורי אקסטזי, נמשך שנתיים וחצי – הוא מתקשה להסתגל לתנאים, וממילא מסרב לקבל את מעמדו כאסיר בטחוני.

גונן שגב (צילום: Flash 90)
מטאור פוליטי. שגב בשנות ה-90|צילום: Flash 90

כדי להעביר את הזמן או כדי לעשות חשבון נפש, שגב כותב בתאו את זיכרונותיו. בקטעים שנחשפים כאן לראשונה הוא מתייחס בין השאר למעמד החריג שלו ולתנאי כליאתו, שלתחושתו אינם הולמים את הפשע שביצע:

"היחס כלפיי גרוע ממחבלים שרצחו מאות ישראליים בפיגועים. להם יש זכויות, קשר עם בני משפחה. לחלקם יש ביקורים. לי אין שיחות טלפון, לא ביקורים של חברים או בני משפחה, רק עורכת הדין שלי חן מאירי מורשית לבקר אותי. זה אין לי גישה לכסף ולנכסים שלי בחו"ל, בקפריסין וביוון, אלא דרך עורכת הדין. יש לי שתי דירות שאין לי מושג מה קורה איתן. הפכו אותי לאסיר ביטחוני, לאויב העם. זה הזוי. אני, גונן שגב, מצהיר: אני לא מרגל ולא בגדתי במדינה. לא קיבלתי שום כסף מהאיראנים ולא העברתי להם שום מידע סודי. בסך הכל רציתי לחזור לישראל כגיבור".

לצד הדברים האלה – שאת חלקם השמיע בבית המשפט, שם לא התרשמו מטוהר כוונותיו – שגב מביע חרטה שאין לטעות בה. הוא גם לא בא בטענות אל לאורה פישר, הגרמנייה שהייתה בת זוגו ובשנותיו בכלא ניתקה מגע.

"אני לא מאשים את אף אחד מהאנשים שניתקו ממני קשר, כולל בני משפחתי והחברה לאורה. אני יכול להבין אותם. להיות מקורב לגונן שגב זה גיהינום, אות קין, כתם שחור, מה גם שהם ניזונים ממה שפרסמו ולא שמעו ממני את כל האמת. אם הייתי יכול להחזיר את הגלגל לאחור, הייתי עושה את זה. בחרתי את הדרך הלא נכונה בחיים, יכולתי להיות אדם עם מעמד כלכלי חזק. הבן שלי מור אמר לי פעם, "אבא, אתה גאון אבל טיפש בחיים". אני רוצה לבקש סליחה מכל מי שפגעתי בו, בטח היום כאדם דתי. עזרתי להרבה אנשים והצלתי חיי רבים. כששוקלים את המאזנים אני מקווה שזה נוטה לטוב".

 

אדם שהיה מבאי ביתו של ביבי ידע הכל

בשנת 2010, לאחר שסיים לרצות את עונש המאסר שלו בפרשת האקסטזי, שגב מכר את ביתו בעפולה, עזב את ישראל ועבר להתגורר באבוג'ה בירת ניגריה. בישראל נשלל הרישיון הרפואי שלו, אבל בניגריה הוא פתח קליניקה מצליחה שבין לקוחותיה היו אנשי עסקים ודיפלומטים, בהם יוצאי מערכת הביטחון. איש עסקים הפועל במדינה סיפר בשעתו ל"הארץ" כי הקשרים ששגב רכש שם כרופא פתחו לו דלתות לשגרירויות במדינה, לרבות שגרירות ישראל – וגם השגרירות האיראנית. להשקפתו של בית המשפט המחוזי בירושלים, האיראנים הציעו לשגב כסף בתמורה למסירת מידע רגיש שנחשף אליו בעת כהונתו כשר; שגב מצדו טוען שהוא היה למעשה סוכן כפול מטעם עצמו, ושמלכתחילה יצר קשר עם האיראנים כדי לחלץ מהם מידע שיועיל לישראל.

גונן שגב (צילום: Flash 90)
"אוסלו ב' היה עובר גם בלעדיי". עם רבין|צילום: Flash 90

"המניע לקשר עם האיראנים היה לחזור ארצה בראש מורם. נסעתי פעמיים לאיראן כדי לרכוש את אמונם, לקחתי על עצמי סיכון עצום במגעים איתם ולא נתתי להם כלום. לא מסרתי שום דבר, לא פגעתי בביטחון המדינה. זה נקבע במפורש בבית המשפט".

שגב מתייחס כאן להחלטת בית המשפט להסיר את סעיף הסיוע לאויב שהופיע בכתב האישום המקורי נגדו. הוא משוכנע גם שהזמן שלקח לגורמים בישראל לפעול נגדו - הקשר הראשוני עם האיראנים נוצר ב-2012, חמש שנים לפני מעצרו – הוא הוכחה לכך שהמדינה ידעה על קשריו עם איראן ובחרה שלא לפעול.

"נחתתי בישראל שבועיים לפני ששרה נתניהו עלתה למשפט שלה, והשם שלי נשאר חסוי. ערב המשפט של שרה נחשף השם שלי בתקשורת. מקריות בטח אין כאן. הכל היה מתוכנן מראש"

"שבועיים לפני שהועברתי מניגריה לישראל הייתה מסיבת ענקית במלון הילטון באבוג'ה לרגל חגיגות העצמאות בארץ. היו שם שגרירים, בכירים, ואף אחד לא עצר אותי על ריגול. באותה תקופה נכנסתי חופשי לשגרירות בלי שום בעיה. אם אני אדם כל כך מסוכן, למה אפשרו לי להיכנס חופשי לשגרירות ישראל באבוג'ה? אפילו קיבלתי תעודת הוקרה ממשרד החוץ כשהצלתי ממוות איש ביטחון בשגרירות, האחראי מטעם שב"כ על הביטחון שם. אם ידעו שיש לי קשר עם האיראנים, למה לא עצרו אותי באופן מיידי? למה חיכו כל השנים לעצור אותי?".

שגב כותב שגורמים במוסד היו ערים במשך זמן רב לקשריו עם איראן. לדבריו היה בסוד העניין בכיר במוסד שכבר איננו בין החיים, ושהיה "החבר הכי טוב של ביבי".

"תשאלו את עצמכם מה המשמעויות של זה שאדם שהיה מבאי ביתו של ביבי ידע הכל. המשמעות היא שגם ביבי ידע בוודאות, אז למה הוא לא עשה כלום? נכון שפעלתי ממניעים אישיים, רציתי שבישראל יראו בי גיבור. אבל אני רוצה להדגיש, אפילו לא קיבלתי שקל מהאיראנים חוץ ממימון של טיסות ובתי מלון. לא עשיתי את זה בשביל בצע כסף, לא נגרם נזק לביטחון המדינה, ועל זה גזרו עליי 11 שנה".

זו לא ההתייחסות היחידה של שגב למשפחת נתניהו; בפעם אחרת הוא מזכיר את שמה של רעיית ראש הממשלה.

"נחתתי בישראל שבועיים לפני ששרה נתניהו עלתה למשפט שלה, והשם שלי נשאר חסוי. ערב המשפט של שרה נחשף השם שלי בתקשורת. מקריות בטח אין כאן. הכל היה מתוכנן מראש".

שגב מתייחס שוב ושוב לאופן שבו נתפס והובא מגינאה המשוונית לחקירה משפט בישראל. לטענתו נעשה הדבר באופן לא חוקי, תוך שיתוף פעולה של שב"כ עם אנשים עסקים מישראל.

גונן שגב (צילום: SindelFlash90)
היחיד שהיה גם שר וגם אסיר ביטחוני. שגב מוקף אני שב"ס |צילום: SindelFlash90

"חקרו אותי בגינאה המשוונית. האם קיבלו אישור מגינאה המשוונית להעביר אותי לישראל? האם ישראל שיתפה פעולה עם שליט של מדינה שיש נגדו צו מעצר בגין הפרת זכויות אדם, מדינה שחתומה על הסכם נגד חטיפות? אני לא הייתי פצצה מתקתקת, עובדה שצולמתי באיראן ועצרו אותי רק אחרי שבעה חודשים. אבל אפילו לאייכמן לא עשו דבר כזה, הטיסו אותי מעל מדינות שלא ידעו מי במטוס ועברו על חמישה חוקים בינלאומיים. חוץ מלקבור אותי עשו הכל".

 

חולשה לנשים יפות ורצון להראות לכולם שהוא גיבור

שגב, יליד קריית מוצקין, חלם בכלל להיות טייס קרב. לאחר שנשר מקורס טיס עבר לשרת ביחידת האלפיניסטים וסיים בדרגת סרן. ב-1984 סיים לימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון. בתחילת שנות ה-90, כשעבד כרופא בתל עדשים, הכיר אדם שנולד שם, גר שם רוב חייו וכיום קבור שם: רפאל "רפול" איתן, הרמטכ"ל ה-11. 

"בחרתי את הדרך הלא נכונה בחיים, יכולתי להיות אדם עם מעמד כלכלי חזק. הבן שלי מור אמר לי פעם, 'אבא, אתה גאון אבל טיפש בחיים'"

רפול זיהה משהו אצל שגב, משהו ששכנע אותו להציב אותו במקום השני ברשימתו לכנסת, "צומת". בבחירות לכנסת ה-13, ב-1992, זכתה המפלגה בשמונה מנדטים והתייצבה באופוזיציה לממשלתו של יצחק רבין. אלא שב-1994 חל פיצול בסיעה, ושגב - שתמך בהקמת מדינה פלסטינית בניגוד לדעתו של רפול - עזב אותה והקים את הרשימה העצמאית "יעוד". הוא מונה לשר האנרגיה ועזר לייצב ממשלה שעד אז התנדנדה. ביו השאר הצביע בעד הסכם אוסלו ב', אבל כיום הוא מתנער מהקרדיט.

"מי שהעביר את אוסלו ב' זה דרעי, לא אני. גם בלעדיי זה היה עובר, ואם רבין היה חי, הסכם אוסלו היה מגיע להבשלה. היינו היום שתי מדינות לשני עמים. עוד התנחלות, פחות התנחלות - זה לא מה שיבנה את המדינה".

לאחר רצח רבין וההפסד של שמעון פרס בבחירות 1996 פרש שגב מהחיים הפוליטיים. הוא פנה לשוק הפרטי, זכה במספר תפקידי ניהול - ומכאן הלאה החל לשקוע במהירות ולעומק שנראה בדיעבד כמעט מעורר השתאות.

זה התחיל בקטן בשנת 2003. בעת שטייל בהונג קונג משך שגב באמצעות כרטיס האשראי שלו יותר מ-20 אלף שקלים, ולאחר מכן דיווח לחברת האשראי שכויס, והגנב היה זה שביצע את משיכת הכספים. הוא דרש שהכסף יוחזר לו, אבל מצלמות האבטחה בבנק בהונג קונג הוכיחו שהוא בכל זאת ביצע את המשיכות. שגב הועמד לדין, הורשע בניסיון לקבלת דבר במרמה ובהונאה בכרטיס אשראי, ונדון לשנת מאסר וקנס של 50 אלף שקל. הוא, אגב, טוען עד היום שלא ניסה להונות את חברת האשראי ("אם היו בודקים לעומק היו מגלים שביקשתי בכלל להאריך את תוקף כרטיס האשראי שאבד לי", הוא כותב).

גונן שגב (צילום: SindelFlash90)
"עשיתי טעויות". שגב בבית המשפט|צילום: SindelFlash90

כעבור שנה, ב-2004, הסתבך בניסיון הברחה של עשרות אלפי כדורי אקסטזי מהולנד לישראל במסווה של סוכריות שוקולד, כשהוא מחזיק ברשותו דרכון דיפלומטי מזויף. שגב נשפט ונדון לראשונה בחייו למאסר בפועל – הוא קיבל חמש שנים - ולקנס של 27,500 דולר. ביוני 2007, לאחר קיצור שליש מעונשו, שוחרר לביתו. בין לבין נשלל ממנו הרישיון לעסוק ברפואה בישראל. גם במקרה הזה ממשיך שגב להכחיש כל קשר לפרשה ("כלום לא קיבלתי מהפרשה הזו, לא הרווחתי מזה שום כסף. בכלל לא ידעתי שהיו שם סמים, רימו אותי").

ר', שהייתה זוגתו של שגב לפני שעזב לאפריקה: "הייתה בינינו אהבה גדולה. הייתה לי אז ילדה בת שנה שהיום היא בת 14, ועדיין קוראת לו אבא"

הסתבכות רדפה הסתבכות, ובשנת 2008 היה שגב מעורב עם מספר שותפים בהפצת צ'קים ללא כיסוי בסכום של כמיליון שקלים. הוא הכחיש את החשדות נגדו וסירב להתייצב למשפט שהחל לאחר שעזב לניגריה; בהיעדרו דרש בית המשפט ממנו ומשותפיו להחזיר את הכסף למי שנפגעו מהעוקץ, אולם ככל הידוע הכספים לא הוחזרו עד היום. כיום זאת כנראה הקטנה בבעיותיו של האסיר מכלא גלבוע.  

איך הצליח רופא ושר לשעבר לאבד כך את שמו הטוב, את המוניטין שלו ואת חירותו? זמן קצר לפני ששגב עזב את הארץ הוא הכיר את ר', גרושה ואם לשניים; התובנות שלה ממערכת היחסים איתו, שהסתיימה לאחר שהמרחק הגיאוגרפי התגלה כמכשול גבוה מדי עבור שניהם, שופכות אור על המאפיינים האישיותיים שהובילו את שגב מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. "לגונן יש שתי נקודות תורפה בחיים: חולשה לנשים יפות, והרצון להרשים ולהראות לכולם שהוא גיבור לאומי",  אומרת ר'. "זה האופי שלו ולעולם לא ישתנה".

איזה סוג של יחסים היה ביניכם?
"הייתה בינינו אהבה גדולה. הייתה לי אז ילדה בת שנה שהיום היא בת 14, ועדיין קוראת לו אבא. היא אוהבת את גונן עד היום, מתה לפגוש אותו. הוא היה מטייל איתנו בארץ, וכשהוא היה בחו"ל הוא היה שולח מעטפות עם מאות דולרים, חבילות עם מתנות, מממן את גן הילדים שלה".

איך את רואה את מצבו היום?
"אני בהלם שהוא חזר בתשובה, אבל אולי זה מה שמחזיק אותו שפוי בכלא. הוא בן אדם של אנשים, וזה שניתקו אותו מהעולם זה בוודאי דבר נורא עבורו. הרבה חברים נטשו אותו".

למה את חושבת שהוא עבד עם האיראנים?
"לדעתי הוא רצה להראות לי מה הפסדתי כשנפרדנו. להראות לי שהוא גיבור, מפורסם. זה גונן. אגב, לדעתי הוא גם לא באמת אהב את החברה הגרמנייה שלו, לאורה, אלא ניצל אותה לאינטרסים שלו אחרי שהכיר אותה בניגריה".

גונן שגב (צילום: Flash 90)
הלך הביתה כשפרס הפסיד לנתניהו. ח"כ שגב מול בניין הכנסת|צילום: Flash 90

ר' פנתה באחרונה לשב"ס באמצעות עו"ד חן מאירי בדרישה לאפשר לבתה לבקר את שגב בכלא. בפנייתה נטען שהיא בפועל בתו החורגת של שגב, שגידל אותה מגיל שבעה חודשים. מבחינתה של ר' אין הבדל מהותי בינה לבין מור, בנם הביולוגי של שגב ושל גרושתו אסנת. "ביקשתי כמה פעמים שיאפשרו להם להיפגש ולא קיבלתי תשובה", היא אומרת. "אני מקווה שיגלו קצת אנושיות ויאפשרו את זה".

איפה יגאל עמיר ואיפה אני

האיש שגלגל מיליוני שקלים חי כיום ממשכורת של 150 שקל בחודש כמחלק אוכל לאסירים. באמצעות עו"ד מאירי הגיש לשב"ס מספר עתירות על כך שמונעים ממנו שיחות טלפון וביקורים בכלא, ומפלים אותו לרעה לעומת אסירים מסוכנים ממנו.

 עו
"גונן אדם עתיר זכויות". עו"ד מאירי |צילום: גליה פלד

"החזרה בתשובה עשתה לי טוב, היא ממלאת אותי 24/7 וחיזקה אותי מאוד. היום אני נמצא בתא עם סוהרים ושוטרים לשעבר, אף אחד לא מתנכל לי ואני עוזר לאסירים בכתיבה. אבל המצב שלי בלתי נסבל. מחבלים מקבלים ביקורים של חברי כנסת, הטבות ופריבילגיות. יגאל עמיר, שרצח את יצחק רבין והרס את השלום עם הפלסטינים, מקבל ביקורים בכלא, שיחות טלפון, התייחדות עם אשתו. איפה זה ואיפה אני, שתרמתי למדינה יותר מהרבה אחרים".

שגב ממשיך להתעקש שמעולם לא היו כוונות זדון. יש לו גם פרשנות מעניינת בכל הנוגע לתכונת האופי שהובילה אותו פעמיים למאסר.   

"עשיתי טעויות בחיים. הצרה שלי היא שלא חשבתי עד הסוף, זה נובע מאינפנטיליות. אבל לא פגעתי בביטחון המדינה ולא גרמתי שום נזק. אני דור שלישי בארץ, שר לשעבר, קצין בצבא. נראה למישהו שפתאום אחליט לרגל? אני יודע מה עשיתי ולא עשיתי, וזה מה שחשוב. לכן החלטתי לכתוב ספר על החיים שלי: כדי שכולם יידעו בדיוק את האמת ומי זה גונן שגב".

 

תגובות: "שילובו באגף פלילי מיוחד נעשה בשיקול דעת מקצועי"

משירות בתי הסוהר נמסר בתגובה: "תנאי מעצרו של האסיר הם פועל יוצא מסיווגו שנקבע על פי העבירות המיוחסות לו. האסיר זכאי לביקורי משפחה וזוכה להם ככל ובני משפחות מגיעים. בהיותו אסיר ביטחוני איננו זכאי לשיחות טלפון. שילובו באגף פלילי מיוחד נעשה בהתאם לשיקול דעת מקצועי ובהסתמך על הכללים שנקבעו לאסירים ביטחוניים יהודים".

בשב"כ בחרו שלא להגיב לדברים.

עו"ד חן מאירי, המייצגת את שגב, מסרה בתגובה: "במציאות שבה מחבלים ורבי מרצחים ומעללים זוכים לביקורים תכופים ושיחות טלפון ללא הגבלה, תמהני כיצד גונן זוכה לחמורים שבתנאים ולמעשה מנותק קשר מהעולם החיצון, בשונה גם ממי שמרצים מאסר בגין טרור יהודי וללא ספק סיכנו את ביטחון המדינה ואזרחיה. גונן אדם עתיר זכויות חרף הסתבכויותיו עם החוק, ומכל מקום נקבע בפסק הדין כי לא פגע בביטחון המדינה. אנו שוקדים בימים אלה להגיש תביעת ענק כנגד מדינת ישראל על מעצר לא חוקי בניגוד לכללי המשפט הבינ"ל".