המסר הגיע אל מקס (שם בדוי), איש עסקים מבאר שבע, בהודעה קולית בווטסאפ. גבר שהזדהה בשם יאניס יושבייב ביקש להיפגש איתו בדחיפות בנוגע לחוב של מיליון דולר. מקס לא שמע מעולם את שמו של יושבייב, אבל את הסכום שהוזכר הוא דווקא הכיר, וקול פנימי אמר לו שמוטב להתייצב לפגישה.
"קבענו להיפגש בבית החולים סורוקה בבאר שבע, שם חמי היה מאושפז", סיפר מקס בעדותו ביחידה המרכזית במשטרת מרחב הנגב. לפי עדותו, יושבייב הגיע במרצדס שחורה עם שני אנשים נוספים והבהיר כבר בתחילת השיחה שהוא קנה את החוב של מקס לאיש העסקים ה"ה (השם שמור במערכת). "יש לך שבועיים להעביר לי 1.1 מיליון דולר או שתחוסל", הבהיר יושבייב את הסיטואציה. כשמקס השיב שאין לו סכום כזה בהישג יד, יושבייב המליץ לו למכור את הבית או לקחת הלוואה. השיחה הסתיימה בתוך חמש דקות, אבל בימים הבאים פנה יושבייב למקס שוב ושוב, בטון שהלך והחריף. מקס לא התלבט הרבה לפני שרץ להגיש תלונה.
מקס, שהיה בעברו נבחר ציבור, פנה בשנים האחרונות לעסקים. הוא פיתח קשרים ענפים עם בעלי הון מברית המועצות לשעבר, ובהם ה"ה. בשנת 2013 הסכים ה"ה להשקיע בעסקה שיזם מקס; לפי העדות שמסר האחרון, ה"ה התחייב להשקיע 12 מיליון דולר והספיק להעביר לו 2 מיליון לפני שהתחרט וביקש שתוחזר לו מחצית מההשקעה: מיליון דולר בדיוק (ההערכה היא שיושבייב ביקש עוד 10% כעמלה).
נגד יאניס יושבייב - תושב אור עקיבא בן 37, ומשום מה הבעלים הרשום של 34 מכוניות – הוגש כתב אישום בגין סחיטה באיומים. האדם שהגיש את התלונה נגדו טוען שהוא עדיין חושש לחייו
לשוטרים סיפר מקס שהוא עצמו נקלע לקשיים כספיים כשהעסקה המדוברת לא יצאה לפועל. לדבריו, עוד לפני ההיתקלות עם יושבייב פנו אליו שני אנשי עסקים ואחריהם "אדם מוכר בעולם התחתון, כזה שמתעסקים בהלוואות, בגביית חובות". שלושתם דרשו שיחזיר את הכסף, אבל הדרישות של השניים והמוניטין של השלישי לא הספיקו כדי לגרום למקס להזיע, ובאותה עת הוא לא פנה למשטרה (ומן הסתם גם לא החזיר את הכסף); יושבייב, לעומת זאת, הלחיץ אותו מספיק כדי לגרום לו לרוץ לימ"ר נגב.
אפשר להבין למה. אחרי הכל, יאניס יושבייב – בן 37, תושב אור עקיבא, ומשום מה הבעלים הרשום של 34 מכוניות – מזוהה על פי החשד עם גורמים הקשורים במאפיה הקווקזית. בבקשה למעצרו עד תום ההליכים, שהוגשה בעקבות התלונה של מקס, נטען שליושבייב יש עבר פלילי עשיר של עבירות רכוש, אלימות ואיומים. חלק גדול מהתיקים נגדו נסגרו מחוסר ראיות, ועדיין מתנהלים נגדו מספר תיקי חקירה פתוחים בגין עבירות אלימות – ועכשיו גם סחיטה באיומים, הסעיף העיקרי בכתב האישום שהוגש נגדו בסוף חודש דצמבר.
אז כן, קל להבין למה נבהל מקס. פחות קל להבין למה אדם שסוחט אדם אחר עושה זאת תוך מסירת שמו האמיתי ומסתכן בדיוק בתרחיש שהוביל למעצרו של יושבייב, אבל נדמה שזה מאפיין את פעילות המאפיה הקווקזית על שלוחותיה: הדברים נעשים בלי לתת את הדעת על ההשלכות.
הפרשה האחרונה היא אחת מתוך רבות שנקשרו באחרונה בשמה של המאפיה הקווקזית. בדיוק לפני שנה בערה קריית גת בגלל סכסוך בין מי שמוכרות שם כ"הכנופייה הקווקזית" ו"הכנופייה האתיופית"; לפני כחצי שנה נרשמו באשקלון ובאשדוד לא פחות מארבעה ניסיונות חיסול בתוך שבוע כשהמאפיה הקווקזית ערכה קבלת פנים למתחרה שלום דומרני לרגל שחרורו מהכלא; וזה היה רק לחימום הקנה, כפי שהוכח בחודש מרץ בניסיון החיסול של ניסים "נינה" דומרני, בנו של שלום. אותה פעולה בוצעה לאור היום, מול מצלמות אבטחה, אבל תיזכר לא כנועזת במיוחד אלא כרשלנית במיוחד, כי זה מה שקורה כשהיורה לא רק נכשל במשימתו אלא גם מתועד כשהוא מועד שוב ושוב. ושוב.במשטרה מייחסים לשלוחות של המאפיה הקווקזית עבירות של אלימות, סחיטה, גביית דמי חסות, קניית חובות וחיסולים. "בכל מה שקשור לאכזריות ולמסוכנות הם שמים בכיס הקטן את ארגוני הפשיעה המוכרים", אומר קצין מודיעין במשטרה. "הדור הצעיר שם חסר מעצורים, אלה עבריינים שרוצים להוכיח את עצמם ככוח עולה והם יעשו הכול בשביל זה. המנטליות שלהם נוקשה מאוד, אפילו לתפוס אותם מדברים על פעולות זה בלתי אפשרי כי הם מתקשרים בקודים קשים מאוד לפיצוח. הם גם מקיימים מסורות ישנות, למשל מסתובבים חמושים בסכינים גם כשאין בזה ממש צורך, משהו שהיה נהוג בקווקז והשתרש גם בארץ. הכבוד והנאמנות הם מעל לכל אצלם, אם בגדת בהם זה הסוף שלך".
את נינה דומרני לא הצליחו להרוג.
"צריך להבין שכשעבריינים קווקזים מקבלים פקודה לבצע חיסול, הם יוצאים לעשות את זה וזהו. שיהיה לאור יום, שיהיה מול אנשים. עושים ולא שואלים שאלות".
גרזן, מצ'טה ואקדח 9 מ"מ
המאפיה הקווקזית אינה ארגון פשיעה במובן המקובל. אין לה בוס אחד ויחיד שהכל נעשה בדברו; מדובר בהתארגנויות מקומיות או שלוחות של מרכזי הכובד שלה, שנמצאים בדרום ובצפון, ומשם שולחים זרועות לכל רחבי הארץ – נתיבות ואופקים, אשדוד ואשקלון, טירה ופרדס חנה, נתניה וחדרה, עכו ונהריה. על פי הערכות המשטרה, בכל השלוחות יחד נמנים יותר מ-1,000 עבריינים. אלה כפופים למנהלי ארגונים מקומיים, ומגלים כלפיהם נאמנות מוחלטת.
באוקטובר 2021 נורו בצרור כדורים שומי איסקוב, מי שנחשב לראש השלוחה הצפונית של המאפיה הקווקזית, ובנו פאר – ששימש לעיתים כנהג של אביו, אבל לא עסק מעולם בפשע
"כשהכנופיות הקווקזיות מקבלות פקודות לחיסול או לפגיעה בעבריינים מתחרים, הן מגיעות לפעמים מתוך בתי הכלא בארץ וגם ברוסיה. יש סנכרון מדהים בין העבריינים בישראל למי שפועל שם", מספר גורם משטרתי. "יש גם שיתופי פעולה בין השלוחות של המאפיה הקווקזית בדרום ובצפון, וחשוב להבין שהחבר'ה האלה משמשים לרוב כקבלני ביצוע של ארגונים אחרים. זה שווה להם הרבה מאוד כסף".
חברי המאפיה הקווקזית נכנסו לתוך הוואקום שהשאירו ראשי ארגוני הפשיעה כשנכנסו לכלא ואיבדו את אחיזתם בשטח. אם בעבר נשלט העולם התחתון בידי משפחות כמו אלפרון, אבוטבול או אברג'יל, הרי שכיום אנחנו בעיצומו של דור הפשע הפחות מאורגן. על הרקע הזה צומחים בין היתר ארגוני פשיעה ערביים מקומיים – וגם המאפיה הקווקזית על המבנה המבוזר שלה.
מנהיג מובהק אין אמנם לארגון-שאינו-ארגון, אבל DNA בהחלט יש לו. "אי אפשר לשבור אותם בחקירות, לא משנה מה אתה מנסה. אפילו בחקירות שב"כ הם שותקים", אומר קצין מודיעין. "בחדרי חקירות הם מסתכלים על הקירות, צוחקים לך בפנים או סתם מתעלמים מקיומך. מנטלית הם עשויים מפלדה, הם לעולם לא ילשינו זה על זה. זה ייהרג ובל יעבור. היו מקרים שהם גילו מדובבים בתא שלהם ופירקו אותם במכות רצח".
על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על מאפיה קווקזית? יש שם ממש הקפדה על עניין המוצא?
"יש שם גם עבריינים לא קווקזים, אבל הם מעטים ועוברים מבחני נאמנות קשים מאוד, ממש סדרה של אודישנים, לפני שהם זוכים להיכנס פנימה. וגם אז הם נמצאים תמיד תחת עין פקוחה וחשדנית, הם תמיד על תקן זרים. הרי ממילא חושדים שהם סוכני משטרה".
משהו מדפוסי הפעולה של המאפיה הקווקזית נחשף ב-11 באפריל 2021, כשלאון רמנטוב וניקיטה זסקו – שניהם בני 19 מאשדוד – קיבלו משימה: לחסל את אופיר ברנס, עבריין בכיר המזוהה עם שלום דומרני. השניים ארבו לברנס בשעת ערב מתחת לבית ברחוב רבי עקיבא באשקלון וברשותם גרזן, מצ'טה ואקדח 9 מ"מ. ברנס הגיע למקום עם בן דודו שניר בוחבוט, שכלל לא היה יעד לתקיפה – אבל המתנקשים חיסלו דווקא אותו ביריות מטווח קצר. ברנס מצדו נפצע קשה משני קליעים, אבל הצליח להימלט אף על פי ששני הצעירים תקפו אותו בגרזן ובמצ'טה. רמנטוב וזסקו נמלטו מהמקום לאחר ששכנים הבחינו במתרחש והחלו לזעוק לעזרה.
עבריין מאשקלון: "המאפיה הקווקזית היא בעלת ברית נאמנה של בני שלמה. בני חייב את הקווקזים כדי לשלוט באזור, הוא לעולם לא יבגוד בהם. אם זה יקרה הוא ישלם בחייו"
המחסלים בני ה-19 נלכדו בגלל טעויות של טירונים. אף שסרטוני מצלמות האבטחה שתיעדו את האירוע נמחקו באופן מסתורי, תרגילי חקירה בסיסיים של ימ"ר לכיש – והעובדה שהשניים שלחו הודעות לחברות שלהם דקות לאחר האירוע, מה שאפשר לאכן את הטלפונים שלהם – הספיקו כדי לגבש נגדם כתב אישום בגין רצח וניסיון רצח. בגיל כזה ועם סעיפי אישום כאלה היה ניתן לצפות שרמנטוב וזסקו יתפתו לעסקאות עם הפרקליטות, אלא שגורם במשטרה אומר: "העבריינים הצעירים במאפיה הקווקזית תמיד רוצים להוכיח את עצמם, אבל יותר מכל חשוב להם הכבוד. הם לעולם לא יפילו את הבוס, לא משנה כמה שנים הם יצטרכו לשבת בכלא. זאת נאמנות עיוורת שלא נתקלנו בה בעבר".
יש לך הסבר לזה?
"יש צעירים מהעדה הקווקזית שמתפתים לכסף הגדול ולתהילה שאפשר לכאורה לזכות בה, ולזה מצטרפים ערכים מיושנים שהם מביאים מהבית. הם לא מבינים שמנצלים אותם".
אז מה אם חנוכייב בכלא
כדי להבין את המאפיה הקווקזית צריך להכיר את התרבות שממנה צמחה – וגם את חלקה של מדינת ישראל בדחיקת יוצאי הקווקז, או יהודי הֶהרים בשמם התקני, אל שולי החברה והכלכלה.
סטס מרדכייב הוא מנכ"ל עמותת "מדור לדור", שחילצה אלפי צעירים מקהילת יוצאי הקווקז מעולם הפשע וסייעה בקליטתם בחברה ובגיוסם לצה"ל. החברה הקווקזית, אומר מרדכייב, משמרת גם כיום נורמות ומושגים שהשתרשו בה לפני מאות שנים. "הבסיס הקיומי שלנו הוא כבוד להורים ולמשפחה, ולצד זה נאמנות – לחברים, למשפחה, למדינה. האיסור לבגוד בחברים קיים לא רק לעולם הפשע, זה כלל לא כתוב בחיי היום-יום שלנו".
לרגל שחרורו מהכלא של שלום דומרני היו באשדוד ובאשקלון ארבעה ניסיונות חיסול בתוך שבוע. וזה היה רק לחימום הקנה, כפי שהוכח בניסיון החיסול של ניסים "נינה" דומרני, בנו של שלום
זאת גם קהילה מאוד פטריארכלית בהשוואה למקובל בעולם המערבי.
"הגבר – כלומר האבא או הבעל – הוא הדמות החשובה במובן של הכבוד שהוא מקבל. זה דבר שורשי, מסורת שגדלנו עליה בקווקז ונמשכת בארץ".
התפיסה המיושנת של מקום הגבר בחברה מתבטאת בין השאר בצה"ל, שם עדיין מסרבים רבים מבני העדה להשתתף בתורניות מטבח, לנקות או לשטוף כלים – עבודות שהם רואים כבזויות ומשפילות; יש מפקדים שמתחשבים בבקשות ומטילים עליהם משימות אחרות כדי למנוע חיכוכים מיותרים, ויש מי שמסרבים על הסף ליישר קו עם הדרישות.
מרדכייב מאמין שהמשיכה של צעירי העדה לעולם הפשע היא במהותה עניין מעמדי. "לא מעט מהם מתפתים לעולמות האלה וגורמים צער וכאב גדול למשפחות שלהם, אבל שים לב שהרבה מהפושעים באים ממשפחות קשות יום או גדלו בלי הורים, בלי יד מכוונת. אלה צעירים שנשרו ממוסדות חינוך לרחובות, בעיקר בפריפריה, ועבריינים דאגו לנצל את זה. רוב בני הקהילה הם אנשים טובים שתורמים למדינה".
עד כמה המדינה תורמת להם?
"אני חושב שהיא יכולה לעשות יותר, אבל זה לא רק עניין של מוסדות. יש מורים ואנשי חינוך שאומרים לנערים בגיל הקריטי, 13–14, משפטים כמו 'ממך לא ייצא כלום, אתה תהיה עבריין'. הם מסמנים אותם, שולחים אותם לכיוון הזה, במקום להילחם שלא יגיעו לרחובות ולפשע".
אליסה אברמוב, דוקטורנטית במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן, ערכה מחקר מקיף על קליטתם של יהודי הקווקז בארץ ועל אופן השתלבותם בחברה הישראלית. בין השאר חשפה אברמוב דוח של משרד הקליטה משנת 1982 שבו הופיע הסבר מפורט לכישלון ההתאקלמות שלהם: "אחד הגורמים לקשיי הקליטה של עולי הקווקז בשנות ה-70 היה אכלוסם ביישובי הפריפריה שסבלו ממצוקה כלכלית ומאבטלה גדולה, כמו למשל שליחתם לאור עקיבא" (ממצא מאלף שנחשף במחקר: באור עקיבא היו באותן שנים 16 אלף תושבים, מהם 6,000 עולים מקווקז ועוד 2,000 מרוסיה – מספר העולים במקום הגיע כדי מחצית מכלל תושביו).
בעקבות הדוח מ-1982 גובשה במשרד הקליטה המלצה להפנות עולים מקווקז ליישובים בעלי תשתית כלכלית, חברתית וחינוכית חזקה יותר, אלא שהפקת הלקחים לא יושמה כלל: גם בשנים הבאות הם נקלטו ביישובי פריפריה כמו עכו, חדרה, טירת הכרמל, הקריות, לוד, צור שלום, באר שבע ואשקלון.
לאון רמנטוב וניקיטה זסקו, בני 19 מאשדוד, קיבלו משימה: לחסל את העבריין אופיר ברנס. היעד נפצע קשה והצליח להימלט, ודווקא בן דודו שניר בוחבוט חוסל ביריות מטווח קצר
מרואיינים במחקר של אברמוב מספרים שעולי קווקז נטו לפעול באלימות על רקע מה שנתפס אצלם כפגיעה בכבודם; כמו במקומות רבים בעולם, גם כאן הוכח כמה קצר המרחק בין חברת מהגרים מושפלת לצד הלא נכון של החוק.
מי מבני העדה שבחר בחיי פשע הלך בעקבות המנהיגים המקומיים הדומיננטיים של המאפיה הקווקזית, כמו ישי חנוכייב, שנחשב לראש המאפיה באשדוד ובאשקלון. חנוכייב עצמו מרצה כיום עונש מאסר של שנתיים וחצי בגין החזקת נשק, אבל קצין משטרה מספר שצעירי העדה מהדרום ממשיכים להתגייס לשורות הארגון שלו מתוך נאמנות למי שעדיין נתפס כבוס.
פישלו בשטח, שתקו בתא
גם בצפון היו למאפיה הקווקזית מנהיגים מיתולוגיים: פנחס "שומי" איסקוב ואחיו שלום. השלוחה הצפונית, שחלשה על אזור חיפה והקריות, הייתה פעילה מאוד ואכזרית מאוד תחת האחים. במשטרה ייחסו להם ניהול של בתי קזינו ומועדוני קלפים, סחר בסמים והלוואות בריבית קצוצה, גביית דמי חסות והצתות של בתי עסק. כדי להשיג שקט תעשייתי נערכו משפטי שדה, ועבריינים יריבים שניסו להרים ראש חוסלו. בין השאר בגלל המדיניות הזו צבר פנחס איסקוב במשך השנים אויבים רבים שחיכו לו בפינה.
גורמים במשטרה טענו תמיד שלאיסקוב ולחייליו יש הרבה דם על הידיים, אבל התקשו להוכיח שהוא זה שנתן פקודות חיסול. פעם אחר פעם חמק שומי ממאסר, והתיקים נותרו מאובקים בחדרי החקירות של המשטרה. "עבריינים פחדו להתעסק עם שומי ושלום", מספר עבריין לשעבר תושב הקריות. "היו אצלם אפס בגידות, והם אפילו לא היו צריכים להגיד כלום כדי לגרום לחיילים להישאר נאמנים. העיניים שלהם היו מפחידות, מלחיצות. הם היו רק מסתכלים על בעלי עסקים, והם היו משלמים. כבוד ונאמנות, זה מה שהחזיק את הארגון הזה במשך יותר מ-20 שנה".
אלא שבשנתיים האחרונות נחלש איסקוב בשטח, וב-20 באוקטובר 2021 נורו בצרור כדורים הוא ובנו פאר – ששימש לעיתים כנהג של אביו, אבל לא עסק מעולם בפשע – כשהיו במכוניתם בקריית ביאליק. רוכב אופנוע שנצמד אליהם ירה לעברם כעשרה כדורים מטווח אפס. לפני חודשים אחדים הלך לעולמו גם שלום איסקוב, שלקה בהתקף לב. את החלל שהותירו האחים מילאו ארגוני פשיעה ערביים ולצדם כנופיות פשע קווקזיות שמבקשות לכבוש מחדש את הבכורה בשלוחה הצפונית.
בינתיים בדרום, המאפיה הקווקזית עשתה כותרות לאחר ניסיון הרצח של ניסים דומרני. במשטרה יודעים לספר שהפקודה לחסל את דומרני ניתנה על ידי עבריין בכיר שהוא בעל ברית של ראש ארגון הפשע בני שלמה, יריבו המר של דומרני ויד ימינו אייל נגר. "המאפיה הקווקזית היא בעלת ברית נאמנה של בני שלמה", מספר ציון (שם בדוי), עבריין מאשקלון. "בני חייב את הקווקזים כדי לשלוט באזור, הוא לעולם לא יעז לבגוד בהם. אם חס וחלילה זה יקרה, הוא ישלם בחייו".
בין חברי החוליה שניסתה לחסל את דומרני הבן באשקלון היו ולדיסלב מייכלוב ורוברט אובנסוב. התוכנית הייתה שלומיאלית, הביצוע כושל; 14 כדורים נורו על דומרני כשהאקדח רועד בידו של היורה, כך שרק חמישה כדורים פגעו בו. את המעידות של היורה בשלב הבריחה כבר הזכרנו, וכך גם את קוד השתיקה: השניים, ואיתם אדם שלישי ושמו ישראל ביטון, נלקחו למעצר ושתקו במשך חודש ימים. בתא המעצר גילו החוקרים כתובות שכתבו על הקיר, כאילו כדי להמחיש את האידיאלים של המאפיה הקווקזית: "נאמנות לבני שלמה הגבר"; "שלום (הכוונה לדומרני) ז"ל"; "נאמנות לקווקזים הגברים". השלושה נאשמים כעת בניסיון רצח של דומרני.
"החוליה הזו נכשלה כי מדובר בצעירים חמומי מוח שהורסים לעצמם את החיים", אומר ציון. "הם מנסים להלביש את המסורות הקווקזיות על עולם הפשע במקום לקחת אותן למקום חיובי".
להצטרף כדי לחיות
מקס טוען כיום שהוא עדיין חושש לחייו ולחיי משפחתו. בינתיים הצליח עו"ד אורי בן נתן, שמייצג את יושבייב, לשכנע את בית המשפט להעביר את הלקוח שלו למעצר בית באיזוק אלקטרוני. מוקדם לדעת איך יסתיימו ההליכים המשפטיים נגדו, אבל פעילות המאפיה הקווקזית לא תושפע מזה לכאן או לכאן. "הם לא רואים אף אחד ממטר, אומר קצין משטרה המעורה במאבק בארגוני הפשיעה. "החיסולים שהם מבצעים גורמים לעבריינים בכירים לחבור אליהם רק כדי שלא יחסלו גם אותם. זה רק עניין של זמן עד שנשמע על עוד אירועים קשים שהם מעורבים בהם".
נכון לשעה זו לא נתקבלה תגובת עורך דינו של יאניס יושבייב. התגובה תפורסם אם וכאשר תתקבל
הרינו להדגיש ולהבהיר כי ה"ה, אשר שמו הופיע בגרסה המקורית של הכתבה, הוזכר בה בטעות, ואין ללמוד ממנה דבר בקשר לפועלו